תרקוד כאילו...
אני מקווה שלא תעשו לי בעיות עם ``רגשנות יתר`` או ``הצפת יתר`` או כל הדברים שדנתם בהם לאחרונה פה...
טוב, אז מי שמכיר אותי כבר, יודע שאני אוהבת להביא קטעים שמצאתי, או שמצאו לי... אני פשוט פחות טו(וווווו)בה בלכתוב בעצמי.. תסלחו לי
תרקוד כאילו שאף אחד לא רואה אותך. אנו משכנעים את עצמינו שחיינו יהיו טובים יותר אחרי שנתחתן. אחרי שיהיו לנו ילדים. אנו מתוסכלים כי הילדים אינם מספיק גדולים, ושנהיה מאושרים יותר כשהם יגדלו. אחר כך אנחנו מתוסכלים כי הם מתבגרים וקשה איתם. אנו בטוחים שנהיה מאושרים יותר אחרי שהם יעברו את השלב הזה. אנחנו אומרים לעצמינו שחיינו יהיו טובים יותר ויהיו יותר מושלמים כשהבן\בת זוג שלנו יצליח יותר, כשתהיה לנו מכונית טובה יותר, או בית יותר גדול, כשנוכל לנסוע לנופש, כשנהיה בפנסיה. האמת היא שאין זמן יותר טוב להיות מאושרים מ``עכשיו``. אם לא עכשיו אז מתי? החיים תמיד מלאים באתגרים ומכשולים. עדיף לקבל זאת ולהחליט להיות מאושרים בכל מקרה. מישהו פעם אמר: `משך הרבה זמן היה נדמה לי ש``החיים האמיתיים`` היו אמורים להתחיל עוד מעט. אך תמיד היה מכשול אחד. בעיה שעליי להתמודד איתה, פקס לא פתור. חוב שצריך לשלם. אז החיים היו אמורים להתחיל. עד שהבנתי שהמכשולים האלה הם הם החיים שלי`. הפרספקטיבה הזאת עזרה לי להבין שאין דרך לאושר. האושר הוא הדרך לכך. יהיה טוב אם תשמור כל רגע טוב שיש לך לבד או עם מישהו מספיק מיוחד ששוה לבלות את זמנך איתו כי תזכור, הזמן לא מחכה לאף אחד. לכן, תפסיק לחכות עד סוף הלימודים, עד שתרד במשקל, עד שתתחתן, עד שהילדים שלך יעזבו את הבית. עד שתתגרש, עד יום שישי בערב או עד יום ראשון בבוקר, עד הקיץ, עד הסתיו, עד החורף או האביב או עד שתמות כדי להחליט שאין זמן יותר טוב להיות מאושר. האושר הוא דרך, לא גורל! תעבוד כאילו אתה לא זקוק לכסף תאהב כאילו אף פעם לא פגעו בך ותרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותך.
אני מקווה שלא תעשו לי בעיות עם ``רגשנות יתר`` או ``הצפת יתר`` או כל הדברים שדנתם בהם לאחרונה פה...