תרחישי סוף עולם
מאז שצפיתי באישה בשלב מתקדם של ההריון שלה תוהה בקול, איך זה ללדת עם מסכת אב"כ (שערותי סמרו) התחלתי להפנים את העובדה שיש סבירות די גבוהה שבשבועיים הקרובים או לפחות החל מהעשרים ושמונה לפברואר (אולי אף לפני) יפלו בארץ כמה טילים ואחד מהם עלול להיות בעל ראש נפץ כימי או ביולוגי לא עלינו אפילו גז חרדל, ואפרופו גז חרדל מסכות אב"כ הן חסרות תועלת ונועדו אך ורק למנוע היסטריה המונית (עם זאת ברגע הנתון רצוי לשים אותן על כל צרה שלא תבוא) אפילו יתוש עם קצת מוטיבציה יכול לחדור דרכן, שכן הן לא מותאמות באופן אישי למבנה הגולגולת מה שיוצר מרווחים. המימד אינו חסין בפני טילים וברגע שהטיל חדר אותו הוא לא אומר לעצמו אופס מימד נקסט!!!! איפה הבתים הישנים יותר. לכן אין מניעה שהוא יתפוצץ היכן שנראה לו בזמן שנראה לו ואם הטיל נמצא איתכם במימד מיותר להוסיף מילה. על הבוקר קראתי שטורפד נסיון להסכם שלום עם עירק, משהו ברצף הלוגי לא מסתדר לי אבל קטונתי... טורפד נסיון שלום לעירק לא נשמע הרבה יותר הגיוני. יש לי תאוריה כזו שמי שמסוגל לרצוח את בנו דמו ובשרו מסוגל להשמיד את כל העולם בלי להניד עפעף אם רק תנתן לו ההזדמנות. בעניין ההיסטריה ההמונית שדה התעופה נשמע פתרון לא רע אם הדרכון שלכם מעודכן ומצבכם הכספי מאפשר לכם שהייה ממושכת בחו"ל (לי אין אפילו מימד ויש לי סיבות טובות לא להגיע לירושליים) בעניין גז החרדל יש דבר אחד שמאוד מאוד מאוד מטריד אותי אף פעם לא הלם אותי הצבע הכתום, בעיקר הגוון החרדלי לא מחמיא לי כלל (היה לי חלום צנוע להראות טוב בחדר מתים). ואפרופו חדר מתים נכון שאני מתה אבל אני גם מתה על עיניים חומות ושיער שחור מלא, אז נקרופילים שאינם מזכירים את גבר החלומות שלי מתבקשים להיות גיבורים ולכבוש את יצרם. התרחיש שהכי מפחיד אותי קשור לפורצלנים שלי, כל לילה לפני השינה אני מדמיינת איך אני נגשת לסדאם חוסיין עם פוזה של ואן דאם מקישה עם האצבע שלי על הכתף שלו ואומרת בעברית צחה או אנגלית שמירית שברת!! קנית!! למרות שהפיוזים המזרח תיכוניים שלי צועקים: רוצים לראות דם גלגלי המוח הפולני חורקים משהו שנשמע כמו הנקדותא החלטתי לעבור לגור בבונקר של חוסיין על תקן אישתו הפולניה דרך אגב לא יהיה לו זמן בכלל להוות מטרד גלובי שכן כל היום הוא יהיה עסוק בירידי עתיקות, וייקח לו שנים ארוכות לפצות אותי רק על מוכרת הצדפות הקטנה שלי אני יודעת שהקטע הבא לא מחדש לכם כלום אבל היו לי תקוות גדולות כשכתבתי אותו והן לשתף אותכם בפחד ההיסטרי שלי.
מאז שצפיתי באישה בשלב מתקדם של ההריון שלה תוהה בקול, איך זה ללדת עם מסכת אב"כ (שערותי סמרו) התחלתי להפנים את העובדה שיש סבירות די גבוהה שבשבועיים הקרובים או לפחות החל מהעשרים ושמונה לפברואר (אולי אף לפני) יפלו בארץ כמה טילים ואחד מהם עלול להיות בעל ראש נפץ כימי או ביולוגי לא עלינו אפילו גז חרדל, ואפרופו גז חרדל מסכות אב"כ הן חסרות תועלת ונועדו אך ורק למנוע היסטריה המונית (עם זאת ברגע הנתון רצוי לשים אותן על כל צרה שלא תבוא) אפילו יתוש עם קצת מוטיבציה יכול לחדור דרכן, שכן הן לא מותאמות באופן אישי למבנה הגולגולת מה שיוצר מרווחים. המימד אינו חסין בפני טילים וברגע שהטיל חדר אותו הוא לא אומר לעצמו אופס מימד נקסט!!!! איפה הבתים הישנים יותר. לכן אין מניעה שהוא יתפוצץ היכן שנראה לו בזמן שנראה לו ואם הטיל נמצא איתכם במימד מיותר להוסיף מילה. על הבוקר קראתי שטורפד נסיון להסכם שלום עם עירק, משהו ברצף הלוגי לא מסתדר לי אבל קטונתי... טורפד נסיון שלום לעירק לא נשמע הרבה יותר הגיוני. יש לי תאוריה כזו שמי שמסוגל לרצוח את בנו דמו ובשרו מסוגל להשמיד את כל העולם בלי להניד עפעף אם רק תנתן לו ההזדמנות. בעניין ההיסטריה ההמונית שדה התעופה נשמע פתרון לא רע אם הדרכון שלכם מעודכן ומצבכם הכספי מאפשר לכם שהייה ממושכת בחו"ל (לי אין אפילו מימד ויש לי סיבות טובות לא להגיע לירושליים) בעניין גז החרדל יש דבר אחד שמאוד מאוד מאוד מטריד אותי אף פעם לא הלם אותי הצבע הכתום, בעיקר הגוון החרדלי לא מחמיא לי כלל (היה לי חלום צנוע להראות טוב בחדר מתים). ואפרופו חדר מתים נכון שאני מתה אבל אני גם מתה על עיניים חומות ושיער שחור מלא, אז נקרופילים שאינם מזכירים את גבר החלומות שלי מתבקשים להיות גיבורים ולכבוש את יצרם. התרחיש שהכי מפחיד אותי קשור לפורצלנים שלי, כל לילה לפני השינה אני מדמיינת איך אני נגשת לסדאם חוסיין עם פוזה של ואן דאם מקישה עם האצבע שלי על הכתף שלו ואומרת בעברית צחה או אנגלית שמירית שברת!! קנית!! למרות שהפיוזים המזרח תיכוניים שלי צועקים: רוצים לראות דם גלגלי המוח הפולני חורקים משהו שנשמע כמו הנקדותא החלטתי לעבור לגור בבונקר של חוסיין על תקן אישתו הפולניה דרך אגב לא יהיה לו זמן בכלל להוות מטרד גלובי שכן כל היום הוא יהיה עסוק בירידי עתיקות, וייקח לו שנים ארוכות לפצות אותי רק על מוכרת הצדפות הקטנה שלי אני יודעת שהקטע הבא לא מחדש לכם כלום אבל היו לי תקוות גדולות כשכתבתי אותו והן לשתף אותכם בפחד ההיסטרי שלי.