תרוצים
מסיבות שונות, מקוריות ואישיות, מתרצים אנו את מעשינו או את חוסר המעש.
האחד לא מתחתן, כיוון שחתונה תטרפד את תכניותיו להצטרף לקבוצת נזירים בהודו.
אך לאמתו של דבר, נזכר אותו אדם באותה קבוצת נזירים רק כשעומד הוא מול שאלת החתונה.
וברור לכולם וגם לו שלעולם כבר לא יצטרף לאותה קבוצה, גם אם יישאר רווק עד סוף ימי חייו.
האחר, לא יפספס הזדמנות להתקוטט ויסביר שנוהג הוא כך, רק למען הצדק.
אך לאמתו של דבר הצדק הוא רק תרוץ למעשיו.
וכך מורכבים חייו של האדם, תרוצים שקריים על תרוצים שקריים.
מנגנון זה נועד להסתיר מפניו את האמת על עצמו, במיוחד את הסתירות הרבות הקיימות בתוכו ואת הצדדים אותם מעדיף הוא לא לראות.
הרי עדיף להאמין שאני לא מתחתן כיוון שאני אדם רוחני ואני רוצה להצטרף למנזר בהודו, מאשר לראות את האמת – אני פחדן.
"מלך פירהוס, בבקשו לפלוש לאיטליה, נשאל על-ידי קינאס, יועצו החכם, אשר ביקש להמחיש לו את הבלותה של משאלתו: "אדוני, מהי המטרה שהצבת לך בתוכניתך זו?" — "להיות שליט על איטליה," השיב לו פירהוס במהירות.
"ומה אחר כך?" הוסיף קינאס לשאול, "אעבור לגליה ולספרד," אמר.
"ואחר כך?" — "אצא להכניע את אפריקה ולבסוף, לכשיהיה העולם כולו מונח לרגלי, אנוח ואחיה בשובה ובנחת." — "בשם אלוהים, אדוני," השיב לו קינאס בלהט, "אמור לי מה מונע אותך מלחיות בשובה ובנחת כבר עכשיו, אם זה רצונך? מדוע אינך משתקע כבר עכשיו במצב שלדבריך אתה שואף אליו ואינך חוסך מעצמך יגע וסיכונים רבים כל-כך שאתה מעמיד עתה בין שני אלה?"
מישל דה מונטיין – לפי פלוטרכוס, חיי פירהוס
מסיבות שונות, מקוריות ואישיות, מתרצים אנו את מעשינו או את חוסר המעש.
האחד לא מתחתן, כיוון שחתונה תטרפד את תכניותיו להצטרף לקבוצת נזירים בהודו.
אך לאמתו של דבר, נזכר אותו אדם באותה קבוצת נזירים רק כשעומד הוא מול שאלת החתונה.
וברור לכולם וגם לו שלעולם כבר לא יצטרף לאותה קבוצה, גם אם יישאר רווק עד סוף ימי חייו.
האחר, לא יפספס הזדמנות להתקוטט ויסביר שנוהג הוא כך, רק למען הצדק.
אך לאמתו של דבר הצדק הוא רק תרוץ למעשיו.
וכך מורכבים חייו של האדם, תרוצים שקריים על תרוצים שקריים.
מנגנון זה נועד להסתיר מפניו את האמת על עצמו, במיוחד את הסתירות הרבות הקיימות בתוכו ואת הצדדים אותם מעדיף הוא לא לראות.
הרי עדיף להאמין שאני לא מתחתן כיוון שאני אדם רוחני ואני רוצה להצטרף למנזר בהודו, מאשר לראות את האמת – אני פחדן.
"מלך פירהוס, בבקשו לפלוש לאיטליה, נשאל על-ידי קינאס, יועצו החכם, אשר ביקש להמחיש לו את הבלותה של משאלתו: "אדוני, מהי המטרה שהצבת לך בתוכניתך זו?" — "להיות שליט על איטליה," השיב לו פירהוס במהירות.
"ומה אחר כך?" הוסיף קינאס לשאול, "אעבור לגליה ולספרד," אמר.
"ואחר כך?" — "אצא להכניע את אפריקה ולבסוף, לכשיהיה העולם כולו מונח לרגלי, אנוח ואחיה בשובה ובנחת." — "בשם אלוהים, אדוני," השיב לו קינאס בלהט, "אמור לי מה מונע אותך מלחיות בשובה ובנחת כבר עכשיו, אם זה רצונך? מדוע אינך משתקע כבר עכשיו במצב שלדבריך אתה שואף אליו ואינך חוסך מעצמך יגע וסיכונים רבים כל-כך שאתה מעמיד עתה בין שני אלה?"
מישל דה מונטיין – לפי פלוטרכוס, חיי פירהוס
