תרוצים

Mist2

New member
תרוצים

מסיבות שונות, מקוריות ואישיות, מתרצים אנו את מעשינו או את חוסר המעש.
האחד לא מתחתן, כיוון שחתונה תטרפד את תכניותיו להצטרף לקבוצת נזירים בהודו.
אך לאמתו של דבר, נזכר אותו אדם באותה קבוצת נזירים רק כשעומד הוא מול שאלת החתונה.
וברור לכולם וגם לו שלעולם כבר לא יצטרף לאותה קבוצה, גם אם יישאר רווק עד סוף ימי חייו.

האחר, לא יפספס הזדמנות להתקוטט ויסביר שנוהג הוא כך, רק למען הצדק.
אך לאמתו של דבר הצדק הוא רק תרוץ למעשיו.

וכך מורכבים חייו של האדם, תרוצים שקריים על תרוצים שקריים.
מנגנון זה נועד להסתיר מפניו את האמת על עצמו, במיוחד את הסתירות הרבות הקיימות בתוכו ואת הצדדים אותם מעדיף הוא לא לראות.
הרי עדיף להאמין שאני לא מתחתן כיוון שאני אדם רוחני ואני רוצה להצטרף למנזר בהודו, מאשר לראות את האמת – אני פחדן.
------------------------------------------------------------------------------
"מלך פירהוס, בבקשו לפלוש לאיטליה, נשאל על-ידי קינאס, יועצו החכם, אשר ביקש להמחיש לו את הבלותה של משאלתו:
"אדוני, מהי המטרה שהצבת לך בתוכניתך זו?" — "להיות שליט על איטליה," השיב לו פירהוס במהירות.
"ומה אחר כך?" הוסיף קינאס לשאול, "אעבור לגליה ולספרד," אמר.
"ואחר כך?" — "אצא להכניע את אפריקה ולבסוף, לכשיהיה העולם כולו מונח לרגלי, אנוח ואחיה בשובה ובנחת."
"בשם אלוהים, אדוני," השיב לו קינאס בלהט, "אמור לי מה מונע אותך מלחיות בשובה ובנחת כבר עכשיו, אם זה רצונך?
מדוע אינך משתקע כבר עכשיו במצב שלדבריך אתה שואף אליו ואינך חוסך מעצמך יגע וסיכונים רבים כל-כך שאתה מעמיד עתה בין שני אלה?"
מישל דה מונטיין – לפי פלוטרכוס, חיי פירהוס
 


הכי קשה זה הסתירות/סטירות פנימיות....
 

lightflake

New member
הסוף של הדוגמאות קצת טפשי לטעמי

אני מסכים איתך שיש תירוצים אבל הרבה פעמים זה בגלל שאנחנו לא יודעים באמת למה אנחנו עושים או לא עושים דברים מסויימים וצריכים תירוצים כי החברה שאנו חיים בה יש בה קונצנזוסים מסויימים
חתונה זה דוגמה טובה, באמת כולם צריכים להתחתן? אז נגיד שאותו אדם מתרץ את זה ברוחניות ובהתנזרות וזה סתם תירוץ אבל יכול מאוד להיות שהדבר הנכון לו ביותר זה דווקא לא להתחתן (יש הרבה סיבות טובות לזה) וזה לא חייב להיות קשור לפחד... ברור שטוב לבדוק את עצמנו ומה באמת מניע אותנו, אבל לא בטוח שתמיד אפשר לדעת את הסיבות, זה מזכיר לי, יש לי ידידה שהייתה מאוד שמנה, לי זה לא ממש הפריע אבל לה זה מאוד הפריע ותמיד היא ניסתה כל מיני דיאטות ולא הצליחה, הייתה לא אוכלת כלום כל היום ובסוף פותחת כמה חבילות של במבות וחטיפים ומחסלת הכל ושוב מצטערת, שוב מעגל של שנאה עצמית וכולם אומרים לה שאין לה כח רצון וכו' בקיצור, לפני כמה שנים היא חזרה עם המשפחה שלה מבר מיצווה בלילה ואוטובוס שנסע מאחוריהם במהירות מופרזת התנגש בהם והרכב התהפך לתעלה, אחרי שכוחות הכיבוי הצליחו לנסר את הרכב ולחלץ אותם גילו שדודה שלה שישבה לידה במושב האחורי נהרגה והיא יצאה רק עם כמה שברים קטנים, כל הרופאים אמרו לה שהיא ניצלה רק בזכות השומנים שהגנו עליה כמו כריות אוויר. אחרי זה היא השילה בקלות את כל הקילוגרמים העודפים והיום היא במשקל רגיל לגמרי.
סיפור אמיתי לגמרי.
 
למרות שהבנתי את המסר

שטומן בתוכו את ה -FIGHT OR FLIGHT , הדוגמאות שהבאת לא משהו לדעתי...
לפעמים, חלק מהתהליך להגיע לאמת על עצמך הוא בריחה.
......
הרבה פעמים אנשים מתחתנים כי הם בורחים ממשהו.
או,
הרבה פעמים אנשים לא מתקוטטים כי אין להם אומץ לבטא את עצמם ואז דורכים עליהם והם מסתובבים בעולם עם הרגשה של פראיירים.
 

lightflake

New member
הרבה פעמים אנשים מאוד מפחדים להשאר לבד

ולא למצוא מישהו להתחתן איתו כך שאז החתונה היא באמת הבריחה מהפחד הזה... (בעצם אני לא בטוח שזה לא מייצג אפילו את הרוב)
&nbsp
&nbsp
 

s i s u

New member
הפחד מהלבד היא הסיבה שאנחנו מנסים להתעורר, לא?

 

s i s u

New member
לא הספקתי להוסיף מה שרציתי, נשלח חצי אפוי, שיישאר.

אין לי אפילו עניין לתקן את עצמי
&nbsp
1. או שאני בתחילתו של דיכאון
2. או שאני בעיצומו של התעוררות מעצמי
&nbsp
אתמול הותקפתי בים של תובנות רוחניות חדשות ובפעם הראשונה עמדתי בפיתוי והתעלמתי מהן
אז כן, האפשרות השנייה הגיונית יותר.
&nbsp
&nbsp
 

lightflake

New member
כי זה פשוט מה שזה אין לזה כותרת

זה עיסוק רגיל בלמצוא את ההסברים ולנחש לאן זה מוביל
אני חושש שגלימפסים וחוויות של סמים מעודדות את העיסוק הזה כי זה כאילו שאת רואה "איך דברים צריכים להיות" ועכשיו את מנסה לנחש איך זה "כאן" יגיע להוא "שם" אבל את זה אנחנו לא יודעים... מזכיר לי את הסיפור על הכלב שאבד לבעליו, בהתחלה הכלב הזה הסתובב הרבה זמן בחוץ ורחרח כל נתיב אפשרי בחיפוש אחרי הבית עד שמישהו אסף אותו והאכיל אותו בינתיים הבעלים פרסם מודעות בכל העיר עם תמונות של הכלב ופרסם באנטרנט ובפייסבוק ואחרי חודש וחצי בערך זה הגיע לאדם שהכלב היה אצלו והוא התקשר איתו והבעלים הגיע לאסוף את הכלב והכלב כמובן קפץ מהתרגשות ועכשיו השאלה מה עבר כל הזמן הזה בראשו של הכלב, איך הוא ניסה לפרש את כל התהליך מהכיוון שלו עד שהוא מצא את בעליו, והוא לעולם לא ידע את כל התהליך, בכל אופן אנחנו בסיפור הזה משולים לכלב, אנחנו חושבים שאנחנו יודעים להסביר את התהליך עד שהבעלים מוצא אותנו
 

lightflake

New member
לכן השאלה היא תמיד בכיוון ההפוך

לא "מה קורה?" אלא "למי זה קורה?"
תמיד להתבונן לכיוון פנימה ולא החוצה
אם באות מחשבות מסויימות אז "למי הן באות?" או במילים אחרות "מי חושב?"
אם בא עצב אפשר לשאול "מי מרגיש עצוב?"
מי מודע מי חווה מי מרגיש... תמיד בכיוון הזה, זאת חקירה עצמית וזה תמיד אפשרי ותמיד מכוונן ללהיות כאן עכשיו כי המודעות היא תמיד כאן עכשיו
&nbsp
אחרת את פשוט הולכת לאיבוד ...
&nbsp
 

s i s u

New member
ניסיתי את החקירה הזו, לא עובד אצלי..

שאלות כמה למה כמה מי איך מתי מזמינות תשובה מהמיינד
(גם כאן יש לי דז'ה וו רציני כי את זה בטוח כבר כתבתי כאן, הכל חוזר על עצמו, לכל אחד מכסת מחשבותיו)
ניסיתי, יש בזה משהו מאולץ
&nbsp
מה שמתחיל לעבוד בשבילי זה להחזיר את המיינד כמה שיותר לרגע ולמה שקורה בו חוץ ממנו
&nbsp
&nbsp
 

s i s u

New member
זו ביצה טובענית. מספיק שנהיה מודעים לזה

זה מה שכ"כ הדהים "אותי" - לא משנה מה נכתוב על הרגע וכמה מבריק יהיה
זה עדיין לא האמת כמו הרגע שבו נכתב
כי כל התובנות והמחשבות והחוויות והאובייקטים ארעיים וחולפים במילא ורק הרגע נשאר קבוע
&nbsp
איך אתה מתמודד עם זה? ואת מי אני בכלל שואלת?
 

lightflake

New member
נכון מאוד
האמת היא לא תובנה

איך אני מתמודד עם זה?
לא מחפש תובנות
 

s i s u

New member
יש לי הצעה מהפכנית!

להפסיק לנסות להבין את החיים ופשוט לחיות אותם ((:)
 
אבל נראה לי שהבעיה היא שאז - נמשיך לחיות מהופנטים...

(בהנחה, שאינני יודע אם היא נכונה, שבאמת התכוונת להצעה הזו
)
 

s i s u

New member
לא אמרתי שההצעה שלי קלה :)

הרי על זה בדיוק אנחנו כותבים כאן , איך לצאת מההיפנוזה...
התשובה היחידה היא מדיטציה אבל חשבתי אולי גם דרך היפנוזה הפוכה כמה שזה יישמע מדבי (:)
 

ינוקא1

New member
בקבלה יש לזה משל -

התובנה היא ה"רשימו" מהאור.

אם כתבת משהו על דף ומחקת את הכתב , אז נשאר משהו.
המשהו הזה נקרא "רשימו".
התובנה איננה החוויה עצמה , אך היא מה שנשאר על הדף , ה"רשימו" של החוויה.

ויש לתובנה יתרון גדול -
תובנה ניתן להכניס לתוך מילים ואפילו לתוך ספר.
התובנה היא אור שיכול להיכנס לתוך כלי השכל.

וככל שיכנסו לך יותר "תובנות" , הכלי שלך יהיה זך יותר , וממילא גם האור והחוויה שתהיה מסוגל לקבל יהיו גבוהים יותר.

כך שאולי התובנה איננה החוויה עצמה , אך ללא תובנה , גם חוויות לא תהיינה.

האינסוף כולו נמצא כאן מולינו ברגע זה ממש.
אז למה אינך מסוגל להכיל אותו ?
כי אין לך כלים לכך.
והתובנות יוצרות לך כלים
 

s i s u

New member
מאוד יפה ינוקא ומסכימה איתך אבל יש גבול גם לתובנות :)

ואני את המכסה שלי כבר עברתי מזמן, יש לי מספיק לאלף גלגולים :)
ועדיין....אני ממשיכה להיות מהופנטת, לכן הפוסט ההוא...
 
למעלה