תרומת זרע וביצית

[ריבי שואלת]

תרומת זרע וביצית

תרומת זרע וביצית
אני רווקה בת 47. החלטתי להרות מתרומת זרע, ולצערי מצבי ההורמונלי הסתבר כלא מאפשר הריון מביציות שלי. הרופא הציע תרומת ביצית, ולי זה נראה כמו סוף העולם.. גם תרומת ביצית וגם תרומת זרע. האם יש פה מישהי במצב דומה? האם לא עדיף אימוץ?

 

[מלח של פלפל]

ברוכה הבאה ל../images/Emo82.gifנו החם../images/Emo140.gif

תרומת זרע וביצית
אני רווקה בת 47. החלטתי להרות מתרומת זרע, ולצערי מצבי ההורמונלי הסתבר כלא מאפשר הריון מביציות שלי. הרופא הציע תרומת ביצית, ולי זה נראה כמו סוף העולם.. גם תרומת ביצית וגם תרומת זרע. האם יש פה מישהי במצב דומה? האם לא עדיף אימוץ?

ברוכה הבאה ל

נו החם

קודם כל ברוכה הבאה. יש לנו בפורום לפחות עוד שתיים עד שלוש נשים שמלעשה מאמצות עובר. כלומר, גם הביצית וגם זרע הינם מתרומה. אני בטוח שאוטוטו הן יכנסו ויעצו לך על בלכל הפרטים בעסיסיים

ברוכה הבאה ובהצלחה

 

[שיר5520]

ברוכה הבאה!

תרומת זרע וביצית
אני רווקה בת 47. החלטתי להרות מתרומת זרע, ולצערי מצבי ההורמונלי הסתבר כלא מאפשר הריון מביציות שלי. הרופא הציע תרומת ביצית, ולי זה נראה כמו סוף העולם.. גם תרומת ביצית וגם תרומת זרע. האם יש פה מישהי במצב דומה? האם לא עדיף אימוץ?

ברוכה הבאה!
בדרכי כאן, בפורום פוריות ובמאבק הביציות יצא לי להכיר לא מעט נשים במצבך. הדרך היא לא קלה, אבל אפשרית. התהליך אכן לא פשוט כי ממילא תרומת ביציות לא פשוטה. לזה את מוסיפה את תרומת הזרע וזה באמת מוסיף עוד קשיים לתהליך. למרות שבתכלס לא מסובך לקבל זרע. אני חושבת שבאמת כדאי לך לעשות חושבים ולנסות להבין מה באמת חשוב לך. האם הרעיון שהעובר יצמח בתוכך חשוב לך? כי אם כן כדאי לך לנסות. מצד שני, בגלל גילך לדעתי לא כדאי לך לנסות יותר מדי זמן. אם זה לא ילך, הייתי פונה די מהר לאימוץ כדי לא לבזבז זמן. מכיוון שיש לי ילדה מאומצת אני יכולה לומר לך שהתהליך לוקח כמה חודשים. הוא לא פשוט, אבל יותר קל מהטיפולים והכי חשוב: בסופו מחכה לך ילד על בטוח ולא אולי. הכרתי נשים חד הוריות שאימצו וזה באמת נשמע לי אישית יותר קל מלעבור את הטיפולים לבד. תאמיני לי שכשיהיה לך ילד - העובדה שנשאת אותו ברחמך לא תהיה כל כך חשובה יחסית לאהבה שתצמח עם כל יום של היכרות ושל יחד. כשהילד שלך יקרא לך אמא זה לא יהיה בגלל הגנים שנתת לו וגם לא בגלל שהאכלת אותו בגופך וטיפלת בו בזמן ההריון. אבל, שוב, את חייבת לבחון את הדברים בעצמך ולהגיע למסקנות. פשוט תחשבי מה באמת חשוב לך והאם כל כך חשוב לך לשאת את הילד שלך ברחמך. יש אנשים שזה מאוד חשוב להם ואני מקבלת את זה. בכל מקרה, המון בהצלחה ונשמח לשמוע מה החלטת.

 

[ריבי שואלת]

אימוץ

ברוכה הבאה!
בדרכי כאן, בפורום פוריות ובמאבק הביציות יצא לי להכיר לא מעט נשים במצבך. הדרך היא לא קלה, אבל אפשרית. התהליך אכן לא פשוט כי ממילא תרומת ביציות לא פשוטה. לזה את מוסיפה את תרומת הזרע וזה באמת מוסיף עוד קשיים לתהליך. למרות שבתכלס לא מסובך לקבל זרע. אני חושבת שבאמת כדאי לך לעשות חושבים ולנסות להבין מה באמת חשוב לך. האם הרעיון שהעובר יצמח בתוכך חשוב לך? כי אם כן כדאי לך לנסות. מצד שני, בגלל גילך לדעתי לא כדאי לך לנסות יותר מדי זמן. אם זה לא ילך, הייתי פונה די מהר לאימוץ כדי לא לבזבז זמן. מכיוון שיש לי ילדה מאומצת אני יכולה לומר לך שהתהליך לוקח כמה חודשים. הוא לא פשוט, אבל יותר קל מהטיפולים והכי חשוב: בסופו מחכה לך ילד על בטוח ולא אולי. הכרתי נשים חד הוריות שאימצו וזה באמת נשמע לי אישית יותר קל מלעבור את הטיפולים לבד. תאמיני לי שכשיהיה לך ילד - העובדה שנשאת אותו ברחמך לא תהיה כל כך חשובה יחסית לאהבה שתצמח עם כל יום של היכרות ושל יחד. כשהילד שלך יקרא לך אמא זה לא יהיה בגלל הגנים שנתת לו וגם לא בגלל שהאכלת אותו בגופך וטיפלת בו בזמן ההריון. אבל, שוב, את חייבת לבחון את הדברים בעצמך ולהגיע למסקנות. פשוט תחשבי מה באמת חשוב לך והאם כל כך חשוב לך לשאת את הילד שלך ברחמך. יש אנשים שזה מאוד חשוב להם ואני מקבלת את זה. בכל מקרה, המון בהצלחה ונשמח לשמוע מה החלטת.

אימוץ
אני מעדיפה לאמץ על פני האפשרות האחרת, אבל זה נראה לי הרבה יותר מורכב, ולמיטב ידיעתי גם יותר יקר.

 

[1מימי האחת]

תרומת זרע וביצית

תרומת זרע וביצית
אני רווקה בת 47. החלטתי להרות מתרומת זרע, ולצערי מצבי ההורמונלי הסתבר כלא מאפשר הריון מביציות שלי. הרופא הציע תרומת ביצית, ולי זה נראה כמו סוף העולם.. גם תרומת ביצית וגם תרומת זרע. האם יש פה מישהי במצב דומה? האם לא עדיף אימוץ?

תרומת זרע וביצית
אני מבינה אותך, ומסכימה כי קיים קושי נפשי עצום, תחילה לחוש אובדן לגבי השותף לתהליך ואחר כך לחוש אובדן לגבי הגנטיקה שלי, כואאאאאאאאאבבבבב מאוד, אולם למזלנו, יש אפשרות להיות בהריון, ולחוות את תהליך היצירה באופן חלקי, אולם עדיין להעניק חיים, לדעתי זו אפשרות העדיפה על אימוץ. השאלה מה חשוב לך.

 

[אוריינית]

במצב דומה

תרומת זרע וביצית
אני רווקה בת 47. החלטתי להרות מתרומת זרע, ולצערי מצבי ההורמונלי הסתבר כלא מאפשר הריון מביציות שלי. הרופא הציע תרומת ביצית, ולי זה נראה כמו סוף העולם.. גם תרומת ביצית וגם תרומת זרע. האם יש פה מישהי במצב דומה? האם לא עדיף אימוץ?

במצב דומה
אני שואלת עצמי אותה השאלה, ואין לי תשובה חד משמעית עדיין. מקווה שבמהלך הבירורים שאני עושה עכשיו לשני הכיוונים, ההחלטה תיפול מעצמה. יש את השיקול הפיננסי מצד אחד, נדמה שאימוץ הוא יקר יותר, ועדיף לשמור את הכסף לגידול הילד אם את לא עשירה- אך כמובן, איני יודעת לכמה תרומות ביציות אזדקק וגם זה יכול להסתבר כעסק לא יותר זול, יש את השיקולים המוסריים למיניהם: להציל ילד מגורל אכזר- מאידך- הרצון לחוות הריון, להיות ככל אשה, לגדל אותו מינקות. בטוחה שאיני מחדשת לך. גם אני מבולבלת- מרגישה שצריכה לבחור בין שני דברים שאיני מוכנה להתמודד איתם, אך השנים נוקפות ואחרי כל הטיפולים והאכזבות שנחלתי, מרגישה שהורות מאוד חשובה לי. יכולה רק לאמר את שאומרות לי כל חברותי האמהות:מהרגע שיהיה אצלך זה לא ישנה מאיפה הוא יגיע. בהצלחה!

 

[1מימי האחת]

../images/Emo28.gif

במצב דומה
אני שואלת עצמי אותה השאלה, ואין לי תשובה חד משמעית עדיין. מקווה שבמהלך הבירורים שאני עושה עכשיו לשני הכיוונים, ההחלטה תיפול מעצמה. יש את השיקול הפיננסי מצד אחד, נדמה שאימוץ הוא יקר יותר, ועדיף לשמור את הכסף לגידול הילד אם את לא עשירה- אך כמובן, איני יודעת לכמה תרומות ביציות אזדקק וגם זה יכול להסתבר כעסק לא יותר זול, יש את השיקולים המוסריים למיניהם: להציל ילד מגורל אכזר- מאידך- הרצון לחוות הריון, להיות ככל אשה, לגדל אותו מינקות. בטוחה שאיני מחדשת לך. גם אני מבולבלת- מרגישה שצריכה לבחור בין שני דברים שאיני מוכנה להתמודד איתם, אך השנים נוקפות ואחרי כל הטיפולים והאכזבות שנחלתי, מרגישה שהורות מאוד חשובה לי. יכולה רק לאמר את שאומרות לי כל חברותי האמהות:מהרגע שיהיה אצלך זה לא ישנה מאיפה הוא יגיע. בהצלחה!

אני שמחה שיש עוד אחת במצבי, מסקירה די ראשונית באתר נראה לי שלרוב יש בני זוג. מצב הרוח שלי עדיין לא יציב לפעמים אני שמחה- להגדיל את הסיכויים ולהתקרב יותר אל המטרה ולעיתים אני מתפרקת מכאב על האובדן (גנים) שלי. אין לי כרגע התלבטות בקשר לאימוץ. איך את מרגישה (לא חושבת)לגבי תרומת ביצית?

 

[ריבי שואלת]

מצב הרוח

אני שמחה שיש עוד אחת במצבי, מסקירה די ראשונית באתר נראה לי שלרוב יש בני זוג. מצב הרוח שלי עדיין לא יציב לפעמים אני שמחה- להגדיל את הסיכויים ולהתקרב יותר אל המטרה ולעיתים אני מתפרקת מכאב על האובדן (גנים) שלי. אין לי כרגע התלבטות בקשר לאימוץ. איך את מרגישה (לא חושבת)לגבי תרומת ביצית?

מצב הרוח
אני מרגישה נורא. קשה לי עדיין להשלים עם זה ששום גן מוכר לא יהיה בילד הזה, ושהילד לעולם לא ידע מי הוריו הביולוגים.

 

[אדוינה]

הי ריבי!

תרומת זרע וביצית
אני רווקה בת 47. החלטתי להרות מתרומת זרע, ולצערי מצבי ההורמונלי הסתבר כלא מאפשר הריון מביציות שלי. הרופא הציע תרומת ביצית, ולי זה נראה כמו סוף העולם.. גם תרומת ביצית וגם תרומת זרע. האם יש פה מישהי במצב דומה? האם לא עדיף אימוץ?

הי ריבי!
ראשית ברוכה הבאה לפורום! אין מתכונים בטוחים פה,יש צירופים שונים והכל הולך.על עצמי אני יכולה להעיד,שבזמנים שונים חלפו בראשי כל אחת מהאפשרויות. כאשר הייתי רווקה,וחשבתי להרות מתרומת זרע וגם תרומת ביצית כי קסמה לי המחשבה,של חויית ההריון וכו'.לאחר מכן כשנישאתי(גם השנים חלפו להם) זה נהיה פחות חשוב,ויכולתי לראות גם את האופציות האחרות. ריבי,אני מאחלת לך,החלטות קלות.והצלחה בכל מקרה. בסופו של דבר,לדעתי תחושת הבטן היא הקובעת כאן. תשארי אתנו.תעדכני.תשאלי שאלות,ואשמח גם אם תתפקדי בשירשור היתפקדות .

 

[בת אל5]

שלום ריבי.

הי ריבי!
ראשית ברוכה הבאה לפורום! אין מתכונים בטוחים פה,יש צירופים שונים והכל הולך.על עצמי אני יכולה להעיד,שבזמנים שונים חלפו בראשי כל אחת מהאפשרויות. כאשר הייתי רווקה,וחשבתי להרות מתרומת זרע וגם תרומת ביצית כי קסמה לי המחשבה,של חויית ההריון וכו'.לאחר מכן כשנישאתי(גם השנים חלפו להם) זה נהיה פחות חשוב,ויכולתי לראות גם את האופציות האחרות. ריבי,אני מאחלת לך,החלטות קלות.והצלחה בכל מקרה. בסופו של דבר,לדעתי תחושת הבטן היא הקובעת כאן. תשארי אתנו.תעדכני.תשאלי שאלות,ואשמח גם אם תתפקדי בשירשור היתפקדות .

שלום ריבי.
נכון ששהבדל היחיד הוא אם אני מגדלת אותו בבטן או לא. אני רציתי לגדל אותו בבטן, למרות שמבחינתי זה כמו אימוץ. היום, לאחר שנים והוצאת כספים רבים ללא הצלחה, הייתי בוחרת אחרת, למרות הפספוס שבחווית ההריון. מבחינתי היום, העיקר שיהיה לי ילד/ה. בהצלחה.