ענבר,אין על מה לחשוב, חייבים לתרום!
האמת שלא יודע על נסיון של אילו אנשי רפואה את מבססת את מה שכתבת, אבל ממש ממש לא נכון! כשחלילה את מגיעה לטיפול נמרץ אף אחד לא יודע אם את תורמת או לא. כשאת במצב של רגע לפני (חלילה וחס) רק אז עולות השאלות. ואף רופא לא יתאמץ פחות אם ידע שאת מועמדת, נכון שאף אחד מאתנו לא יזכה ליחס ולמספר הנתוחים שעבר שרון, אבל מי מאתנו ירצה להגיע למצבו כיום? לא מבין אנשים שבכלל שוקלים את הנושא אם כן או לא. כשפתאום מגיעים למצב שזקוקים לאותו איבר מתחילים לחשוב אחרת. ברגע שאנחנו מתים, אף אחד לא נהנה מאברינו.(אולי רק התולעים). אז למה לא להציל אדם אחר?