כהות חושים
רק כך אפשר להסביר את הקלות בה אני פותחת את רגלי בפני כל בעל תואר רפואי שעובר לידי (לסניטרים יש תואר רפואי?). אני שבמשך שנים הקפדתי ללכת רק לרופאת נשים - אישה, אני שכל בדיקה של רופא נשים - גבר גררה רעידות בלתי רצוניות ברגלים. ואז זה קרה, סקירת מערכות מאוחרת לא היה דופק, פה זה נגמר - הרגישות שלי, אחרי שעברנו את הכל (לידה וגרידה לקינוח) כבר לא היה איכפת לי מי, מה, למה, איך רק שיכניסו אותי להריון ויוציאו ממני ילד חי. התורם מרגיש כמוני, זו הדרך שלנו לעשות ילדים לא חופרים בזה, לא מנתחים את זה, זה מה שיש. אני מניחה שאם את הטיפולים הוא היה צריך לעבור היינו מקבלים את זה באותה צורה, בעצם כשאני חושבת על זה אז אני הייתי עומדת בזה לא יודעת אם הוא היה עומד בזה, מספיק לראות את הפרצוף שלו כשהוא צריך לתת זרע, אני בטוחה שאיזה אולטראסאונד אשכים יעמיד את הדברים בפרופורציה.