תרגום

lEchoesl

New member
ועל זה הייתי מבקשת מענק של מיליון דולר לפחות!


 
לא הייתי חייבת. רציתי...

במסגרת השלמת חובות לתואר חזרתי ללימודים, לאחר ביקור קרובים ברוסיה. רציתי לדעת קצת רוסית, גם כדי לשוחח ולהתכתב, וגם לעצמי. תמיד אהבתי ספרות רוסית. הורי ידעו רוסית, ואבי קרא הרבה במקור.
 

lEchoesl

New member
כלומר יש לך איזשהו קשר לרוסיה

חשבתי שלא. את ילידת הארץ?
האם הקורס שלקחת הוא קורס שהרמה שלו היא ממש בסיסית, כלומר הוא מיועד לאנשים שבכלל לא יודעים את השפה?
 
זה היה קורס למתחילים - ואני כמעט ילידת הארץ...

הורי עלו כאשר הייתי תינוקת. הם ידעו פולנית ורוסית, אבל שוחחו ביניהם באידיש. כך שאני מבינה אידיש, וקצת גרמנית, אבל לא רוסית.
 
שאלה

האם באותן השנים הורייך המשיכו לדבר אידיש בצורה גלויה ולא פחדו מה"עברי, דבר עברית"? באיזו שפה הם דיברו איתך?
 
אני מתפלאה על השאלה...

בילדותי, וגם לאחר מכן, שמעתי אידיש בכל מקום. לא היה כל לחץ לדבר עברית. בילדותי המוקדמת מאד דיברתי אידיש, כי זו השפה ששמעתי בבית, וא"כ עברתי לעברית. אבי ידע עברית מילדותו בוילנה, ולא התקשה ללמוד עברית מודרנית. אמי התקשתה. ובכל זאת דיברנו עברית בבית.
 
אסביר מדוע שָאַלתי

התפיסה הרווחת היא שעד העלייה הגדולה מבריה"מ שסתמה את הגולל על "כור ההיתוך", העולים הצניעו את דיבורם בשפת האם, וילדי העולים כמעט ולא ירשו אותה. לכן שאלתי אותך כדי לעמוד על היקף התופעה. לי שי קרובה רחוקה שעלתה עם הוריה מלבוב בסוף שנות ה-50 ושכחה את הרוסית כליל. אפילו עו"ד יורם שפטל שמתגאה בכך שאביו ז"ל הנחיל לו את ידיעת היידיש, מדבר יידיש מאוד קלוקלת ומוגבלת.

אני מבין שהורייך למדו עברית במסגרת גימנסיה ציונית בווילנה או במוסד דומה. עדיין, שפת האם שלהם הייתה יידיש, נכון? מדוע ובאיזה שלב אחרי העלייה הם עברו לדבר איתך עברית?
 
טוב, מדובר בתקופה רחוקה...

וילנה היתה שייכת אז לפולין. הורי הגיעו הרבה לפני העליה של שנות ה-70. אבי למד בבי"ס "תרבות" ששפת הלימוד בו היתה עברית (כמובן בהגייה אשכנזית). אמי למדה בתיכון יהודי, אבל לפי תוכנית לימודים פולנית. שניהם ידעו רוסית שלא מלימוד. עדיין היתה השפעה רוסית חזקה, מתקופת הצאר, ולאבי היתה אומנת רוסיה (לעת זקנה, כאשר היה כבר חולה, הוא דיבר רק רוסית). אמי במוצאה מן החלק הביילורוסי ששוייך לפולין. גם היא ידעה רוסית מן הסביבה. אבל במהלך מלחה" ע אבי חי ברוסיה (היא לא). כך שהרוסית שלו היתה הרבה יותר טובה משלה. הוא קרא ברוסית. היא בפולנית. אבל שפת האם של שניהם היתה אידיש.
 
נ.ב. לגבי הצברים ואידיש...

כאשר הייתי בתיכון, המורה לאנגלית (אנגלית לא היתה שפת האם שלה) סיפרה פעם את הבדיחה הישנה על הפרופסור שאמר - "הניתוח הצליח, החולה מת"ץ היא אמרה בגרמנית. כולם צחקו. איך הם הבינו קרמנית? מאידיש, כמובן. כולם שמעו אידיש בבית. היום המצב ודאי שונה.
 

beatman

Member
מה בדיוק מצחיק בבדיחה :)?

לפעמים יש חשק להבין יידיש
 

beatman

Member
עדיין לא הבנתי, יש בהחלט מקרים ברפואה שהניתוח מצליח והחולה

עדיין מת.
 

dori78

New member
מדובר באנלוגיה

למצב בו מודדים הצלחה בפרמטר שלא משקף המצב בכללותו.
כמו למשל המדיניות הכלכלית של ביבי שמצליחה מאוד וגורמת להצלחה של אלה שממילא כבר יש להם כסף.
 
תודה רבה לך!

האם לחצו עלייך או על שאר התלמידים שידעו יידיש לדבר עם הוריהם אך ורק בעברית? למעשה, מה היה היחס אל שפות זרות באותה תקופה, להוציא את האנגלית שנהנתה מן הסתם מתדמית חיובית?
 
לא לחצו. זה היה מצב טבעי...

הרי רוב התלמידים היו ילדי עולים... ואגב, ההישגים בלימודים היו גבוהים, בלי כל השיטות החדשות.
לגבי אנגלית - מעט אנשים ידעו אז אנגלית, ולכן רוב המורים לא היו דוברי השפה כשפת אם, אפילו בתיכון. מצד שני, לצרפתית היתה עדיין ההילה של פעם, ומכאן הקמת "אליאנס". מורים לצרפתית דוברי צרפתית כשפת אם דווקא היו.
 
באיזה שלב ומדוע ההורים שלך התחילו לדבר איתך עברית ולא אידיש?

מה היה המצב אצל תלמידים אחרים, האם ההורים שלהם המשיכו לדבר איתם בשפת האם או שמהרגע שלמדו עברית בסיסית, החלו להשתמש בה באופן גורף? תודה לך מראש על המידע!
 
שני הורי עבדו, כך שבהכרח נאלצו להשתלב -

אמנם, לאמי היה קשה עם עברית עד יומה האחרון. היא ידעה עברית בסיסית. לאבי לא היתה בעיה. עד כמה שזכור לי, הם עברו לעברית בגיל טרום גן.
אצל חברתי בילדות המוקדמת, שהוריה הגיעו ממצרים, המשיכו לדבר צרפתית בבית. כך היה גם בבתים אחרים. חברה אחרת שלי, משנות לימודי באקדמיה, מדברת עד היום עברית במבטא קצת אידישאי. לעומת זאת, כאשר ההורים הגיעו בילדותם, או לפני המלחמה, דיברו בבית עברית.
 
למעלה