נצל"ש שיעור יפנית
הלכתי ללמוד יפנית בבית הספר שמישל המליץ עליו.
אז קודם כל היה תרגול מספרים. היא הציאה דף מלא מספרים, והייתי צריך לומר את המספר שהיא הצביעה עליו, למשל ろっぴゃく במקום ろくひゃく. נו שויין. הייתי ככה-ככה.
אח"כ עברנו לתרגול קומביני. מה הם אומרים, ואיך אני צריך להגיב. בזבוז זמן מוחלט - אפשר לתקשר עם המוכרים בלי לומר מילה גם.
ואז היא הוציאה דף עם הכותרת "היום הראשון בחברה". מערך שיעור שכנראה נכתב בשנות השמונים. המון מילים הכרחיות כמו לשתות קפה, לקרוא עיתון, להדליק את המחשב, לשלוח פקס, לכתוב דו"ח וכו.
אם יש לנו פקס בחברה, אז אני לא יודע איפה הוא. כל העניין היה צקת מגוכח.
עדיין, זה נוח שיש מורה פרטי מטר מהעבודה, ואם אני אפקס אותם זה יכול להיות טוב ומועיל.
לפני השיעור הבא, אני הולך להקליט את הישיבה השבועית ולשלוח להם. הנה, *זה* מה שאני צריך לדעת.
(מישל, אני לא זוכר מי היתה המורה)