תרגום לעלובי החיים

תרגום לעלובי החיים

בהודעות הבאות (שיהיו כתגובות להודעה זו) אפרסם שישה תרגומים לשלושה שירים של עלובי החיים - שלושה תרגומים של אהוד מנור, שלושה שלי. השירים הם: לבדי (on my own), חלום חלמתי (I dreamed a dream) וטפטוף של גשם קל או טיפה מן המטר (A little fall of rain). נא להתחשב בזה שאיני מתרגמת מקצועית ושאני רק מתחילה, נא להתייחס בסלחנות אל תרגומי... ובכל זאת אני יותר אוהבת אותם מאשר התרגומים של אהדו מנור, כי הם יותר נאמנים למקור, גם אם חורגים פה ושם מהקצב. היה מאוד חשוב לי להקפיד על חרוזים ועל נאמנות למקור, הקצב היה פחות חשוב לי. אשמח לשמוע את דעותיכם, ושוב - נא להיות עדינים. אתם לא רוצים לדעת כמה בקלות אני נפגעת...
 
וכמעט ששכחתי...

המוזיקה של קלוד מישל שנברג, המילים המקוריות בצרפתית של אלן בוביל, התרגום לאנגלית של הרברט קרצנר. חייבים קרדיטים. בנוסף - שלא תגידו שלא אמרתי - בתרגום של לבדי, שאני עשיתי, יש מספר שורות שאהוד כתב ושמתי אותם במקום שלי, כי זה נשמע יותר טוב. בשאר התרגומים של טיפה מן המטר וחלום חלמתי, אין שום דבר שאהוד כתב. זהו, אני חושבת.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
נסיון יפה ../images/Emo13.gif

אבל אין ספק שחוסר נסיונך בתרגום ובכתיבת שירים מורגש. מה שיותר בולט ומטריד אותי, זה למה את חושבת שהתרגום של אהוד מנור פחות נאמן למקור? אני קוראת את התרגום שלך, משווה לשלו ולגירסה האנגלית, ובסופו של דבר - שלושתם אומרים את אותו הדבר. אני חושבת שחסרה לך ההבנה שתרגום טוב הוא בפירוש לא תרגום של מילה במילה, אלא העברת המשמעות, התחושה והכוונה שבמקור, תוך התאמה לשפת התרגום. התרגום של אהוד מנור בפירוש עושה את כל זה. למעשה, אפילו התרגום שלך שינה כמה מילים מהמקור, אז איפה ה"יתרון" שלו כביכול? אל תשכחי דבר נוסף: הגירסה שאת מכירה היא האנגלית, שמאז שתורגמה ונוספו לה עוד שירים הפכה להיות ה"סטנדרט" לפיו מיישרים קו בהפקות השונות בעולם. מנין לך עד כמה הרברט קרצמר היה נאמן למקור הצרפתי? אולי גם הוא שינה קצת ולעולם לא תדעי? ואם לעולם לא נדע - האם זה משנה שהוא שינה? או שכולם התרגלו לגירסה האנגלית ואימצו אותה בחום פשוט כי היא "עושה את העבודה" ועושה אותה טוב? עוד הערה חשובה: יצא ששלושת השירים שבחרת כדוגמה (כמו רבים משירי המחזמר הזה, למען האמת) מדברים על תחושות ורגשות - חלומות, אהבה, אכזבה... זה לא שיש כאן סיפור שפרטיו שונו, אלא רגשות שמובעים במילים. כשאפונין שרה ש"המדרכות זוהרות בלילה" זה דימוי. לפיכך אם בתרגום מופיע ש"העיר כולה זוהרת" - זה משרת את הדימוי והמשמעות מובנת אצל המאזין, וזה העיקר. אני חושבת שאת יותר מדי נצמדת למילים ולמשמעות ה"קטנה" במקום לראות את המשמעות הגדולה - מה שהשיר בעצם מנסה להעביר. חשבי על זה כך: האם מי שמאזין לגירסה העברית של אהוד מנור מאבד משהו מהמשמעות והכוונה? אני מסכימה שאין התאמה של 100% (לעולם לא תהיה בתרגום), אבל דווקא בדוגמאות שהבאת אני לא מוצאת טעם לפגם. אני מבינה שמציקה לך העובדה שזה לא מילה במילה. כמתרגמת טובה (של שירים, לא של סיפורת), אם תבחרי לעסוק בכך בעתיד, תהיה חייבת להשתחרר מהרצון הזה, שכובל אותך למילה. מטרתך היא לראות את המשמעות הגדולה ואיך את מעבירה אותה לשפה שלך, כדי שלא רק תתאים למשקל ולחריזה, אלא גם תשמע טוב באוזני המאזין. בסופו של דבר התרגום שלך לא רע, בוודאי אם נתחשב בנסיבות. לא הוגן להשוות בינו לתרגום של איש מקצוע. אחד מהדברים שהציקו לי זה חוסר השמירה על המשקל - זה לא דבר קטן או זניח שאת יכולה לוותר עליו לטובת המשמעות. אם מישהו עתיד לשיר את התרגום שלך, זו לא בחירה אלא חובה שהמילים יעמדו במשקל. זה אומר לספור הברות במדוייק, זה אומר לוותר על משפט שנשמע נפלא ומתחרז והכל, אבל במקום 7 הברות יש בו 8 והוא לא יעבור את מבחן השירה (דוגמה: "חלומות הרסו בזעם"). אם ניכנס קצת לפרטים: * "ואת ימי מילא באושר" - זה אפילו לא תרגום מילולי... Wonder (במקור), זה לא אושר. מילולית זו פליאה, אבל משמעות המשפט כולה, היא איזשהו משהו שהיה אז בחייה ומילא אותם... במה? אהוד מנור עושה זאת - "ולחיי היה אז טעם". הוא לא נכנס למשמעות של איזו תחושה בדיוק מילאה את חייה (פליאה תישמע רע בעברית, אושר נשמע טוב, אבל זה בכל מקרה לא מופיע במקור) ומיידע אותנו שהיה טעם לחייה. זה קצת יותר כללי, אבל זה מעביר את המשמעות המדוייקת. * אם יש כמה שורות שאני אוהבת במיוחד ב"חלום חלמתי" זה למשל "תקוות חיי כמו אור זורח". זה נשמע מצויין וזה מצלצל נפלא... או המשפט המסיים "חיי רצחו את חלומי" - ניסוח מאד חזק, ואפילו נאמן למקור לחלוטין. "חיי הרגו את התקווה" פחות מוצלח. * ב"לבדי" לקחת לא מעט משפטים מהתרגום של אהוד מנור, וגם אלה שתרגמת לבד יצאו מאד מאד דומים. בחלק מהבתים יש חריגות גסות מהמשקל, כמו למשל בבית הראשון שמתחיל ב"לבדי". אני מדגישה שוב - אין לתרגום שיר (מושר) זכות קיום אם הוא לא עומד במשקל! אם תסתכלי על התרגום של אהוד מנור לאותו בית ממש - הוא הצליח להביע את אותה משמעות, ושמר גם על משקל וגם על שפה גבוהה ויפה. אם נתייחס לשיר הזה - אני לא רואה בתרגום שלו ולו משמעות אחת שאת העברת והוא לא העביר. * אם את מתעקשת להיצמד למילים - A little fall of rain זה בהחלט טפטוף של גשם קל ולא טיפה מן המטר... אני לא אמשיך, כי זה כבר מתחיל להיות מיותר. אם היה משהו שהתרגומים שלך הוכיחו לי, זה שהתרגומים של אהוד מנור שומרים על המשמעות והכוונה המקורית, שומרים על המשקל, מתחרזים באופן טוב ונשמעים נפלא... שוב, נכון שזה לא הוגן להשוות (למרות שאת זו שביקשת) כי התחרות לא הוגנת. אבל השאלה הכי גדולה היא "למה?". אני לא משוכנעת שאי אפשר לעשות תרגום יותר טוב, אבל אני כן משוכנעת שהנוכחי מצויין, ולפיכך - למה לטרוח? נעשתה כאן עבודה טובה, וייתכן שניתן גם בתרגום הקיים של מנור להחליף מילה פה מילה שם (הבנתי שבהפקה האחרונה זה אכן נעשה, ואפילו הרגשתי שינויים קלים מאד בטקסט) אבל מעבר לזה באמת שאין צורך. אני מקווה שלא פגעתי בך כי זו לא היתה הכוונה, אבל את חייבת להבין שאם פרסמת במטרה לקבל ביקורת, קיבלת אחת... אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. חזקי ואמצי. הערה אחרונה (טכנית): בפעם הבאה, עדיף להעתיק את הטקסט ולהדביק אותו בהודעות מאשר לצרף קבצי וורד - הם כבדים וגדולים יותר, מאריכים את זמן פתיחת הדף ובאמת שאין בהם צורך. אם את חייבת לצרף קובץ ולא יכולה להעתיק את הטקסט (זה לא המקרה) עדיפים קבצי txt שהם קטנים בהרבה ולפיכך נטענים מהר יותר וכו´.
 
אימא´לה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

איזו מתקפה! למען השם! טוב, אני חושבת שיהי לי קשה לענות לך... זה ייקח שנים... דבר ראשון - הרברט קרצנר ואלן בוביל ישבו יחדיו כדי לעבוד על התרגום, ובוביל אפילו שינה חלק מהמילים בצרפתית כדי להתאים את שתי שפות. רק לידע כללי. ואני מודה שבחיים לא יהיה כמו אהוד מנור, הוא כשרוני בצורה בלתי ניתנת לתיאור, והוא באמת מדהים, אבל מה לעשות - לא אהבתי את התרגום שלו. עדיך שזאת לא תהיה שפה גבוהה ויפה, אבל נאמנה למקור. וכשאני אומרת נאמנה - אני מתכוונת מילה במילה. אולי אני קטנונית, אבל ככה זה. למרות שאני מודה שמבחינת עברית, השפה שמנור משתמש בה הרבה יותר יפה משלי. ויש כאן רבים חוץ ממני שלא מתו על התרגום של אהוד. מה לעשות עברית זאת (ואני מתנצלת) חרא של שפה לשירה. כל ה-צ´, וה-ח´... פשוט זוועתי. וברוב המקומות בהם חרגתי מהקצב, היה זה מקום בו השתנו צלילים על אותה הברה, כמו לדוגמה ב-as they turn your dreame to shame, שם המילה shame עוברת מסול עד לדו. בתרגום שלי שמתי את ההברה שאחרונה כך שהיא תימשך צליל אחד פחות - מלה עד לדו. לא הורס במיוחד את הקצב. מקווה שזה היה הסבר מובן... בכל מקרה, אני יודעת שהתרגום שלי לא יפה ומנוסח היטב כמו שאהוד מנור תירגם, אבל זה פשוט כואב לי לשמוע את התרגום שלו. זה פשוט עוול, לפי דעתי, לאלן בוביל והרברט קרצנר. (ואני כבר יודעת מה תהיה התגובה שלך על זה... אל תטרחי...
) אולי זה נשמע פחות יפה (סליחה, זה בטוח נשמע פחות יפה...), אבל אוהבי מחזות זמר מושבעים, או לפחות כך אני מאמינה, יאהבו אותו יותר, כי הוא שומר יותר על המילים המקוריות. תודה על הביקורת בכל מקרה, למרות שבהתחלה קצת נבהלתי. תמיד טוב לקבל ביקורת, כל עוד רואים זאת בתור ביקורת בונה. רק כך משתפרים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
בעניין המשקל:

אני יודעת שהדוגמה שבחרתי היתה גבולית, היא זו שקפצה לי לעין באותו רגע... ניסיתי לשיר את זה, וזה אפשרי במקרה הספציפי הזה, אבל לטעמי יוצא פחות מובן לשמיעה ופחות מוצלח. ניחא. בעניין "אוהבי מחזות זמר מושבעים" - אני מכירה כמה וכמה כאלה, והם מרוצים עד מאד מהתרגום של מנור... עניין של טעם. בכל מקרה, אף אחד לא יעדיף תרגום שלא תואם למשקל, לא יעזור כלום. אם אי אפשר לשיר את זה, זה לא שווה, פשוט כך! ובעניין נשמע יותר טוב - בשירה אני חושבת שזה חלק נכבד מהעיקר ומהמהות... אחרת אולי אפשר לוותר גם על חריזה, את יודעת. תראי, אני מניחה שיש אנשים שלא אוהבים אותו, אבל אני מודה שזה נחת עלי בהפתעה. כל האנשים שפגשתי עד היום, שמכירים גם את המקור וגם את התרגום, התלהבו ממנו מאד. אולי זה עניין של גיל? אני מכירה אנשים מבוגרים יותר, מטבע הדברים, אולי זה משנה את נקודת ההשקפה, לא יודעת. בשורה התחתונה: נסי לתקן את בעיות המשקל, אחרת באמת אין טעם.
 
אל תביני לא נכון

אני חושבת שאהוד מנור כשרוני בצורה מדהימה, עבדתי אתו פעם, הם ממציא חרוזים על השנייה, הוא מוכשר ומעל הכל - הוא בנאדם מקסים. פשוט את התרגום הזה לא אהבתי... יותר הלך לו טוב ביוסף וכותונת הפסים. אבל הוא באמת מדהים. ותודה על הביקורת. אנשים - אשמח לשמוע גם את דתעכם!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא מכירה את המקור של יוסף

נדמה לי שכבר הספקתי לכתוב את זה פה פעם אחת - ראיתי את ההפקה עם שי זורניצר וחוה אלברשטיין, והיה חביב, אבל לא התלהבתי. קנינו את הקלטת (חבורת "זרקנים" שכמותם - הקליטו מהופעה והאיכות מזעזעת!) ואפילו תוכניה (יש בה מילים לחלק מהשירים), אבל בסופו של דבר שמעתי אותה כמה פעמים ועזבתי. לא מזמן יצא לי לשמוע אותה שוב ודעתי לא השתפרה. מזחמר דיי מטופש בסופו של דבר, ופשוט לא התחברתי אליו. שמעתי שזה המחזמר הראשון שמר וובר כתב, חצי במקרה, להצגת בי"ס של אחיו הקטן (או משהו כזה) ואכן, כך זה נשמע. אז אני יכולה להבין את הנסיבות המקלות... אבל הוא ממש לא עושה לי את זה. אחי הצעיר, כמו תמיד בענייני מוסיקה, חושב שונה ממני - הוא דווקא התלהב ממנו ואף טרח להקליט ולצפות בהפקה בריטית כלשהי ששודרה לפני כמה חודשים ב-StarWorld. הוא אוהב את השירים, מכיר את הכל כמעט... עניין של טעם. עד כמה שאני זוכרת, המילים בעברית היו טובות, כמו תמיד כשאהוד אחראי. קנה מידה להשוואה אין לי ואין לי כוונות להתעמק, פשוט לא אכפת לי ממנו.
 
זה לא מחזמר דגול

אבל חביב. מאוד קליט. ותביאי את האח הצעיר שלך לפורום... יהיו לנו כאן משפחות שלמות...
 
למעלה