תרגום לדינו

[farfelkuga]

תרגום לדינו

הייתי מעוניינת לדעת כיצד אומרים שעון בשפת הלדינו תודה רבה מי-טל

 

[avielss]

שעון=SAT

עפ"י המילון שערכה אסטרלו המקסימה שלנו

לנוחותך הוא מצורף שןב

 

[avielss]

אע"פ שאני זוכר שאומרים אורה

ora גם שעה וגם שעון

 

[רותי ב.]

גם אני זוכרת שאמרו אורה Ora

 

[farfelkuga]

תודה רבה

תרמת לי רבות וחסכת לי כאב ראש מאסיבי מאמי שלא הצליחה להזכר כיצד אמרה אמה שעון...

 

[סניוריקה]

סאט בטורקית ,אורה בלאדינו

 

[SuzieRS]

SAAT

 

[טריאנדפילו]

שעון = אורה

אצלנו אומרים אורה שזה שעון וגם שעה. עד כמה שאני יודע (מעט מאד) בערבית אומרים saa כך שאפשר להניח שללדינו המילה saat הגיעה מטורקית שכידוע היא קרובה לערבית.

 

[אסטרלו]

נכון, אורה גם שעה וגם שעון, אבל

אצלנו גם משתמשים הרבה בסאט. יכול להיות שבא מתורכית.

 

[Uranium]

אצלנו היו אומרים HORA בכל מקרה...

 

[SuzieRS]

אהלן אסטרלו

איך אומרים ?... "קי סאאט איסטה"? לא אוזן שלי לא מצלצל כל כך...

 

[אסטרלו]

../images/Emo6.gif סוזי הצחקת אותי! גם בעברית

את לא שואלת מה השעון עכשיו !!!!! כמובן ששואלים קה אורה סון? מירה אל סאט!

 

[מואיס]

בואנה נוצ'י אסטרלו דיקה "סון"

מי פאריסי קי מוזוטרוס דיזימוס "קי אורה איס"?

 

[אסטרלו]

טריאנדפילו,

אן איסטנבול, קאדה דמנייה, אן אל הוטל קומי דולסי דה קונג'ה (קומו אל נומברה טויו). אבייה מונצ'אס דולסוריאס, אמה לה דה קונג'ה מסוביו לוס ממוריאס דה מי נונה, קה אזייה אסטה דולסי דה לאס קונג'אס קה טנייה אן לה גוארטה. אוח אוח אוח

 

[SuzieRS]

אוווך אסטרלו,כל פעם שרואה את השם

שלו - טריאנדפילו-, חוזרים לי זכרונות מתוקים. לא יכלו למצוא כינוי יותר נעים. טראנדפילו,אתה צריך לכתוב לעתים קרובות יותר. בכל אופן מה שאתה כותב תמיד מענין.

 

[טריאנדפילו]

איידה סוזי

אני מרגיש איך שהסמקתי דה לוס קומפלימנתוס

 

[חונה לרגע]

אסטרלו קוואלו אס קונג'ה../images/Emo35.gif

יו דיגו קי אין לה טורקיה סי קומה לו מאס מיג'ור דיל מונדו! ני לוס פרנסז'ס ני אוטרוס נו גיזאן אסי בואנו קומו לוס טורקוס

דיאה אלגרה אי סברוזו אה טודוס אמן

 

[אסטרלו]

חוניקה, קונג'ה - שושנה,ורד

 

[SuzieRS]

טריאנדפילו, אפשר הערה אחת../images/Emo35.gif

ברשותך ובקצרה: כל מה שכתבתה נכון, עד לחלק האחרון של המשפט: "טורקית קרובה לערבית". עברית קרובה לערבית. שתי השפות הן שמיות. טורקית שייכת למשפחת השפות אורל-אלטאיק URAL-ALTAIK. מקורה מאסיה המרכזית.במזרחה של אסיה קשוררה למונגוליה,מאנצ'וריה עד לקוראה. למערב הגיעה עם מסעות ג'אנגיז האן,ואטילה מלך ההונים- Attila King of the Huns- ב434-453 הגיע למערב ארופה עד לנהר ריין. את ממלכת ההונים יסד בהונגריה של היום. טורקית,הונגרית ופינית שייכות לאותה משפחת השפות. אנני יודעת את מי זה מענין,אבל רק למען הדיק של הדברים.

 

[may55]

מעניין מאוד והנה על הלאדינו בחינוך

שפת הלאדינו סוגיות ובעיות · ישנה התנגדות מצד גורמים בפיקוח במשרד החינוך להכיר בלאדינו כשפה: יש הטוענים שלאדינו לא יכולה להיות שפה יום יומית (מכיוון שהיא לא שימושית), וחשיבותה מתמקדת רק כחלק מרפרטואר תרבותי. · הוראת הלאדינו ללימודי הבגרות אינה מספיקה עבור מבחן בגרות ברמה של 3 - 4 יחידות לימוד. · בשל שוני בין ניבי לאדינו שונים לפי המקומות השונים מהם באו צאצאי גלות ספרד. הבחירה בניב מסוים היא די שרירותית. · אין מורים מוסמכים ללמד לאדינו. · אין תכנית הכשרה והשתלמות למורים. · איו מספיק חומרי לימוד, וחומרי הלימוד הקיימים הם רובם מ"תוצרת עצמית". · יש בעיה בסטטוס של השפה והכרתה, ולכן יש צורך בהסברה בנושא לגבי מקומה וחשיבותה של השפה. · כדי לפתור את בעיית בלימוד הלאדינו כמקצוע נוסף, יש לתכנן כיצד לשלב את המקצוע במערכת הלימודים. 1. מקומה של הלאדינו בישראל 1.1 השפה והתפתחותה הלאדינו הינה אחת משפות היהודים - שפתה של יהדות ספרד והמזרח. השפה כונתה במספר שמות כרומאנסי, ג'ודסמו, איספניול, ספניולית, חכיתיה בצפון אפריקה, וכו' (בוניס, 1992: 713-694). מקור השפה בספרד של ימי הביניים,[1] והיא התהוותה ממיזוגם של מרכיבים לשוניים היספניים, עבריים, ארמיים, יודו-ערביים ורומאניים (או יודו-יווניים). הלאדינו שגורה היתה בפי יהודי ספרד המגורשים (בוניס, 1981: 70-49), בעיקר במדינות האימפריה העותומאנית ובמדינות שקמו באיזור האימפריה לאחר נפילתה. בסביבתה החדשה ספגה הלאדינו בהדרגה מרכיבים לשוניים שמקורם בטורקית וביוונית, ובמידה מועטה גם מבולגרית, מסרבית, מקרואטית, מגרמנית, מרומנית, מארמנית, מערבית ומיודו-ערבית. בשלהי המאה ה19, ספגה הלאדינו השפעות צרפתיות ואיטלקיות, ובמאה ה20, עם ההגירה לארצות הברית והעלייה לישראל, החלה השפעתן של האנגלית והעברית המדוברת בישראל. עד לשנת 1910 לערך נכתבה הלאדינו בכתיב עברי בלבד. לאחר-מכן החלו יהודי ספרד, ששליטתם בעברית ובתצורת אותיותיה דעכה, להשתמש באותיות שפת-המקום. (דוגמאות לכך ניתן למצוא בהגדה של פסח, טורקיה 1914 וספרד 1944). 1.2 היבטים דמוגרפיים של הדוברים הלאדינו התפתחה במקומות שאליהם הגיעו מגורשי-ספרד, ובעיקר בשני אזורים המזרחי - קונסטנטינופול, דמירנה ורודוס, והמערבי - סלוניקי, בוסניה, סרביה, מקדוניה ורומניה (אנציקלופדיה יודאיקה, י: 1342). לפי רופין (1931), בין השנים 1925-1900 היו בערך 350,000 דוברים ילידיים של שפת הלאדינו. השואה לא פסחה על היהודים הספרדים, שליש מן הקהילות העתיקות של יהודי ספרד במזרח אגן הים-התיכון (יוון, מקדוניה, בוסניה, רודוס ועוד) נספו באושוויץ. הניצולים מטורקיה ומבולגריה עלו ברובם לישראל לאחר קום המדינה, ועמם גם רבים מבני הקהילות במרוקו הספרדית לשעבר (טנג'יר וטטואן). בהעדר מפקד אוכלוסין לשוני מן השנים האחרונות קשה להעריך את מספר דוברי הלאדינו בישראל כיום. בשנת 1966 היו כ350,000 דוברי לאדינו (לפי רנר, 1966); ולפי מפקד האוכלוסין משנת 1995, היו בישראל כ100,000 דוברי לאדינו, 8,000 בטורקיה, ובסך הכול 160,000 דוברים[2]; רובם דוברים שפה נוספת אחת לפחות. מרבית הדוברים הם מעל לגיל 40. מרכזי שפת הלאדינו בעולם נמצאים בעיקר בישראל, בטורקיה, בארצות הברית, בצרפת ובמקסיקו. בישראל נמצא הריכוז הגדול והחשוב ביותר של דוברי לאדינו, הממחישים באופן מרהיב את "קיבוץ הגלויות" מאיטליה, רודוס, סלוניקי, בולגריה, יוגוסלביה, טורקיה ומרוקו הספרדית. עיקר דוברי הלאדינו בארץ מתגוררים בבת-ים (עולים מסלוניקי), ביהוד, בצור משה (מושב שנוסד על ידי יוצאי יוון), בירושלים וביפו (בקרב קהילת עולי בולגריה).