ההתמדה בתרגול עניין לא קל
אהלן, בגדול,זה נכון,שהעיקר הוא להתמיד ולפנות זמן לתרגול,דבר שבעצמו הוא לא קל בעולם המהיר של היום, אבל מה קורה כשאני מרגיש ירידה באיכות התרגול? כלומר, אני עדיין עושה,אבל המדיטציות פחות טובות מהתקופה שהתחלתי לעשות אותן (לפני 7 שנים). סוג המדיטציה שאני עושה ,אני לא יודע איך קוראים לזה,אבל אני אתאר בקצרה (גם כתבתי פה פעם הודעה עם קישור לאתר של המורה שממנו למדתי את המדיטציה - אריק הריסון) : אני יושב כל יום בערך 15-20 דקות,לפעמים בבוקר,לפעמים בערב, ומתמקד בנשימה או בגוף. אני עושה זאת בעזרת ספירה - 1,2,3.. כמה נשימות לכל איזור בגוף. אם מחשבה באה - אני תוחם אותה בחוץ,וממשיך בהתמקדות. אם היא חוזרת - אני מחזיר אותה לשם,וחוזר לנשימה או לאיבר בגוף. אחרי כמה פעמים כאלה, היא כבר לא כל כך באה... ככה אני ממשיך,ולאט לאט אני נרגע,ואחרי שגם התודעה נרגעת,היא נהיית יותר שקטה וצלולה ומודעת. וכשזה קורה זה כיף וטוב והרגשה של מסך של מחשבות ודאגות ושטויות יורד בווליום,עד למדיטציה הבאה
זה בערך בגדול מה שאני עושה. באופן כללי,אני חושב שלמדיטציה צריכה להיות מטרה,ואנחנו צריכים מדי פעם לשאול את עצמנו "למה אני עושה את זה?האם אני מקבל מזה את מה שאני רוצה?או מקווה?" כי זה חשוב. באופן אישי אני חושב שאני עושה מדיטציה כדי להתמודד טוב יותר עם לחץ ביום-יום,וכדי לדעת איך להירגע בצורה הכרתית,וכדי להבין את עצמי טוב יותר. והמטרה משפיעה על התרגול,כי אם המטרה משתנה אז גם התרגול משתנה. בגלל זה אני עושה גם מדיטציות ארוכות כדי להיות מודע לעצמי,וגם מדיטציות קצרות במהלך היום (שאורכן 1-3 דקות) כדי לדעת להרגע גם עכשיו,ברגע הזה,ולא רק כשאני אהיה בבית או במקום אחר עם כיסא נוח ושקט מסביב,אלא גם במהלך העבודה,במהלך השטיפת כלים,במהלך כל מיני דברים שגם ככה כולנו עושים ביומיום,אז למה לעשות אותם באופן רגוע? תודה לכולם,תומר