תרבות הריונית

מוּסקט

New member
תרבות הריונית

האמת, ממש הופתעתי לקרוא את יחס הנשים האיטלקיות ל"מצב הריוני" ולרגרסיה הויקטוריאנית מרצון שמתחוללת שם. חשבתי על בזבוז החזיות שנשרפו על מזבח "שחרור האישה" ושאלתי את עצמי - מה פה קורה פה? אתם מכירים תופעות דומות ברחבי העולם?
 
איטליה ארגנטינה וסין

ממה שידידים שלי שם מספרים זו תרבות שמרנית ועצורה עם תדמית של משוחררות שמרנות ביחסי מין שמרנות באוכל (מה? ארוחה בלי פסטה?) שמרנות ביעדי תיירות אני מקבל את הרושם שבשביל האיטלקי המצוי עליה על מטוס לחופשה שנתית זה מבצע שמטלטל עולמות, אז מה נאמר על הבאת אדם נוסף לעולם? המקום היחידי בו נתקלתי במשהו דומה לזה הוא ארגנטינה, אבל זו הרי תרבות שנבנתה על ידי מהגרים איטלקיים... ובסין צריך להפחיד אנשים עם שליחה לגולאג כדי שלא יביאו ילד שני ושלישי ושביעי דרך אגב, גם בגרמניה, רוסיה, יפאן וסינגפור קיימת בעיה של ירידה בילודה, אבל המאפיינים כל כך שונים
 

מוּסקט

New member
בסין כבר לא כל כך

מי שנמצא שם יודע שיש חוק אבל הוא לא שחור ולבן. לאנשים הגרים בכפרים והזקוקים לידים עובדות ודור המשך לעיבוד האדמה - יש היתר ליותר מילד אחד. אנשים שיכולים להוכיח יכולת כספית - לדאוג להאכיל להלביש ולחנך יותר מילד אחד, מקבלים אישור להוליד עוד צאצאים תמורת סכום לא סמלי בכלל לשלטונות. האישה הסינית עובדת עד הרגע האחרון כשכרסה בין שיניה, והשיבה לעבודה חשובה לא פחות - וטוב שיש סבתא. כשהיתי בסין, לאחותי היתה שכנה ישראלית באותה משלחת עם ילד בן 8-9 חודשים. היה מקסים לראות את התגובה של הסינים לכל תינוק באשר הוא. מיד הם התחילו לשחק איתו, לגעת, להתייחס, ולחלץ מפיו חיוך... מה שהוציא את אמו מכליה כי יש כל כך הרבה סינים!!! הכי שיגעו אותה הנגיעות, אבל לא אכנס לזה עכשיו. האמת, בסתר ליבי אני חושבת שהם אמרו לעצמם "יאאא... הוא כזה מכוער כבר כשהוא תינוק!!?? בואו נראה אם חיוך משפר את מראהו"
 

אטיוד5

Active member
ירידה בילודה ...

פוקדת את כל העולם המערבי. לבת דודתי בהולנד 4 ילדים. על זה אמרה דודה אחרת שהיא א-סוציאלית! וכדי לאזן את התמונה - לשני בני דודים נוספים יש 0 ילדים. לא פלא שקרוב לשליש מהילדים הנולדים כיום בהולנד הם מוסלמים.
 

אטיוד5

Active member
לפני שנים ספורות ...

היתה כתבה ב- sixty minutes על הגבר האיטלקי. אותו סיפור - הוא נשאר לגור אצל אמא. לפעמים אפילו אחרי שהוא מתחתן! זה נורא נח - היא מבשלת, מכבסת, דואגת, מלטפת ומה-לא. ראיינו שם איטלקי אחד שהסביר שבעצם מי שדפוק פה זה אנחנו הזרים שלא מבינים כמה קשרי משפחה קרובים מרגיעים את הנפש. לכל התופעה הזאת אפילו היה שם - משהו עם במבינו.
 
פשיזם

המדיניות הזאת מזכירה לי את המדיניות בנושא בתקופה הפשיסטית. היא מעידה, לדעתי, לא על בעיה שמתמודדים איתה או שמרנות גרידא, אלא על תפיסת עולם הרואה את הפרט כמשרת את החברה.
 
פשיזם ושמרנות ימנית

ברלוסקוני הוא ימני ושמרן והוא גם גאה בכך וחלק מתפיסת העולם שהוא מייצג מעוגנת בערכים של עבודה, מולדת ומשפחה. הערכים הללו מקובלים גם על הפשיזם האירופי אבל ממש לא נראה לי שברלוסקוני הוא פשיסט. מה שמבדיל את הפשיזם מהימניות השמרנית הרגילה הוא שהשמרנות הזאת שמה את הכלל במרכז אבל הפשיזם הולך צעד אחד הלאה וגם מכפיף אליו את היחיד על פי חוק, מפזר מפלגות וארגונים שלא עולים עם זה בקנה אחד ויוצר ארגונים במקומות העבודה ומקומות הלימוד כדי לקבוע לכל יחיד בכל מקום מה לעשות למען המדינה ואיך. במלים אחרות: תפיסה טוטליטרית. עד כמה שאני מכיר את ברלוסקוני אין לו גישה כזו.
 
אני מסכימה

לא רמזתי בדברי לכך שברלוסקוני הוא פשיסט, אלא לקירבה הרעיונית שציינת בין הגישות. בכל מקרה, המידע שסיפקת לגבי פשיזם ותפיסתו של ברלוסקוני הרחיב את דעתי.
 
כמתייוון אל מתייוונת

אני רואה קירבה רעיונית רבה בין ברלוסקוני לבין השופטים של סוקרטס: לא להפר את הסדר הצבורי לא להשפיע לרעה על הנוער לא לפגוע בפולחן האלים לא להפיץ רעיונות חדשניים וחשודים
 
:)) אם כן...

אם כן, אז אכן יש דמיון רב בינו לבין הפשיסטים... ה"דמוקרטיה" האתונאית לא הייתה יותר מאשר עריצות הרוב. היא לא כללה את הסייגים וזכויות הפרט המאפיינים את הדמוקרטיה המודרנית.
 

אריק ל

New member
אני דווקא לא רואה בפשיזם כימני בכלל

גם הפשיזם, כמו הקומוניזם, התנגד לכלכלה חופשית (קפיטליזם), שהיא הבסיס לכל משטר ימני. הפשיזם כמו הקומוניזם שם את החברה מעל לפרט. וגם הפשיזם (בתחילת דרכו) כמו הקומוניזם לא הפלה בין דתות שונות וזרמים אתניים שונים באיטליה - כל מי שהיה איטלקי נחשב כחלק מהאומה האיטלקית ולכן כשווה לאיטלקי אחר. לכן אני רואה בפשיזם והקומוניזם כצורות משטר דומות בצד אחד של המפה הפוליטית, ואילו את הימין בצד השני של המפה הפוליטית. בעוד הקומוניזם ופשיזם דגלו בכלכלה ריכוזית ובאפסות הפרט אל מול החברה, הרי שהימין דוגל באינדיווידואליזם ובכלכלה חופשית ותחרותית.
 

Saladin

New member
תגדיר פאשיזם.

מאוד קשה, לדעתי, כשמדברים על הפאשיזם, להפריד לחלוטין בין האידיאולוגיה והמשטר, או לפחות בין האידיאולוגיה למה שקרה בשטח. נכון שבין הפאשיסטים הראשונים רבים היו קומוניסטים ופוטוריסטים, ונכון שמוסוליני עצמו היה סוציאליסט עד 1914. אבל מוסוליני עצמו, האיש המגלם בדמותו את הפאשיזם אמר שהפאשיזם הוא תורה של ניסוי וטעייה. אז היו כמה קומוניסטים בכינוס הראשון של הפאשיסטים במילנו ב-1919...כנראה לקח להם זמן (לא יותר מ-3 שנים) להבין שהכוונות שלהם ושל הפאשיזם שונות למדי. וזה המקום לציין את כל מה שאני מניח שידוע לך, על בסיס הידע שאתה מפגין דרך קבע בערוץ ההיסטוריה: שהכלכלה של המשטר הפאשיסטי היתה קורפורטיבית (כלומר שהמשק האיטלקי נשלט ע"י תאגידי ענק), שמותגים כמו פיאט שגשגו תחתיו, שהקומוניסטים נרדפו ומנהיגם מטאוטי נרצח ושלא היה דבר חביב על מוסוליני יותר מלהשמיץ את סטאלין בפומבי. כך שלומר שהפאשיזם התנגד לכלכלה חופשית - אי אפשר, לדעתי.
 

אריק ל

New member
קורפראטיזם אינו נשלט ע"י תאגידים

קורפראטיזם הייתה כלכלה ריכוזית ולא כלכלה חופשית. הקורפראטיזם חילק את העובדים לארגוני עובדים על בסיס התעשיות שבהם עבדו, וכאילו נתן לתעשיות האלה לומר את דברם בענייני הכלכלה - בערך כמו המועצות בברה"מ. זאת הייתה דרך נוחה למוסוליני לשלוט בכלכלה. מה גם שגם במדינות קומוניסטיות אחרות המשטר השתנה בהתאם למנהיג שגילם את המשטר עצמו - זה אינו מאפיין פאשיסטי, אלא מאפיין טוטאליטרי (קח את פידל קסטרו כדוגמה, את סטאלין שנחשב לאל, את מאו בסין, את שליט צפון קוריאה, ואם נלך למשטרים טוטאליטריים אחרים אז גם קדאפי, שלמרות שכתב את עקרונות המשטר שלו בספר הירוק, המשטר עצמו השתנה בהתאם לקדאפי, ונמשיך עם סדאם ואסד האב ששינו את הבעת'יזם בהתאם לראות עיניהם). ורצוי להזכיר כמובן שהפאשיזם, בתור צורת משטר, שימש כדוגמה לתנועות אנטי-קומוניסטיות אחרות כדגם לצורת השלטון. בדומה לברה"מ ששימשה כדגם למדינות הקומוניסטיות בכל העולם - איטליה הפאשיסטית שימשה כדגם לפאלנג'ות של ספרד, לנאצים של גרמניה, ולאוסטשה בקרואטיה, לצ'אוצ'סקו ברומניה, ולעוד משטרים דומים שביססו את צורת משטרם על איטליה הפאשיסטית בהתחלה, כשראו ששם הצליח גוף אנטי-קומוניסטי לעלות לשלטון. אולם אין לטעות ולהשוות את הפאשיזם האיטלקי לשאר צורות המשטר שהזכרתי - בעוד כל המשטרים הללו כללו פאשיזם כחלק מהאידיאולוגיה שלהם, הרי שהיו עוד חלקים נוספים ומרכזיים לאידיאולוגיה הזאת - בספרד הנצרות תפסה מקום חשוב, בגרמניה האנטישמיות ותורת הגזע, וכו'. לאחר שגרמניה הנאצית הפכה למדינה "הפאשיסטית" החזקה ביותר, רוב המשטרים הללו אמצו עקרונות נאצים - אפילו איטליה אמצה חוקי גזע ב-1938.
 

berlinale

New member
ספר שכדאי שתקרא

"לא ימין ולא שמאל" - של זאב שטרנהל - ניתוח של הפאשיזם, אכן כתיאוריה לא ימנית ולא שמאלנית. כתב גם את "יסודות הפאשיזם" שניהם בעברית בהוצאת עם עובד.
 
למעלה