תרבות דיון

[השלושר]

ללמוד דברים חדשים אינו דומה לחידוד המחשבה

אני לומד דברים חדשים כשאני מטייל ברחוב,
אני מחדד את המחשבה כשאני צריך להפעיל אותה בחדות.

ולדעתי המצב שזה קורה בויכוחים באינטרנט הוא נדיר ביותר, כאמור.

 

[דניאל12319]

הכל תלוי איך אתה מנתב את הויכוח

גם כשאתה כביכול לא מצליח להגיע למישהו, והוא סגור בעמדתו, אתה יכול לנסות להבין מדוע אתה לא מגיע אליו, מה השוני בתפיסות שלכם, לנסות לשנות אסטרטגיות כדי להגיע אליו, גם זה מחדד את המחשבה.

 

[evanescent]

ברור שלא כדאי לענות לכל מי שכותב וכו'

אבל אם גולשים במס' מקומות מצומצם יחסית ומגיבים רק לחלק מהדברים שנראים לך שגויים/זדוניים, בכפוף למידה כלשהי של היגיון שהדיון מתקדם בו, אז לפעמים יש לזה את היתרונות שדניאל פירט פה למטה. אפשר גם פשוט לאהוב לבטא דיעות ולאהוב לכתוב. האמת שאישית אני לא מבינה את הבילוי שבשרשורי הקשקושיאדה הארוכים שאני רואה פה הרבה (כלומר שלא על נושא מסוים ולא על דיעות אלא על הא ועל דא ומה שבא), אבל נראה שהרבה אנשים דווקא נהנים מזה, אז כל אחד וצורות הבילוי שלו

. בכל אופן, אני אסכים אתך שגם אם נהנים מדיונים וירטואלים אז כדאי לדאוג לשמור על מידה סבירה ורצוי גם לקרוא בנוסף, והרבה אם אפשר.

 

[דניאל12319]

 

[השלושר]

לא אמרתי שאני לא עונה בכלל

עונה, כשזה נראה לי מהותי מספיק,
אבל גם אז, לא נותן לזה להיגרר עד קץ כל בשר
ובטח שלא מגיע לרמת גנון.

 

[סpap]

מה זה לכל הרוחות???????????

חתול דובי ?

 

[השלושר]

זה יצור נחמד ביותר

בגופו חתול, בראשו דובי, במהותו מעין דביבון.

וכבר הונצח בשירה העברית.

אדון חתולדובי הולך לבקר
חבר שלו, אדון חתולדובי אחר.
הוא מצחצח נעליו, מסרק שערו,
והולך עם מקל ומגבעת.

בוקר. רוח קלה.
והנה -
בית ירוק, דלת אדומה,
גלין גלין, גלין בפעמון.

"בוקר טוב, אדון חתולדובי"
"בוקר טוב, אדון חתולדובי."
"מה נעשה?"
"אולי נלך לבקר
חבר שלנו,
אדון חתולדובי אחר."

חתולדובי, חתולדובי, חתולדובי...

(לאריק אינשטיין יש מעין גרסה משלו לשיר הזה, פחות מוכרת).