מה שקורה בסין מזכיר מאוד את הדוגמא הישראלית
המיתוס של השואה שלא נס ולא ינוס ליחו לעולם, בדיוק כמו שהממשל הסיני דואג לשמר את מאורעות הכיבוש היפני באותה תקופה בדיוק. מאידך, הזמן עושה את שלו, הניצולים מתמעטים ודור חדש שלא ידע את יוסף לא ממש מתחבר לעובדות, לסרטים ולהיסטוריה (וזה אגב מניסיון אישי של מורה בתיכון שראה איך מתחבר הדור הצעיר לימי השואה ופרט למשלחות שהיו נוסעות לסיור במחנות ההשמדה, רוב התלמידים נשארו לרוב אדישים...) קראתי השבוע פוסט שהעלה בני ציפר ל
בלוג שלו שמקבל חשיפה 'בהארץ'. המאמר שלו ממחיש בדיוק את "חוק ההתיישנות" עליו אני מדבר. אם אני מסכים עם דבריו שזקן ישראלי שגדל והזדקן בתל אביב וניצול שואה צריכים לקבל את אותו היחס זה לא הענין. הענין הוא שמאמר כזה בחיים לא היה רואה אור לפני 30-40 שנה - והיום כן. (ושימו לב לתוקפנות של מרבית המגיבים...) בתור מי שבא במגע עם סינים מהדור הצעיר, אני יכול בהחלט לאשר כי גם בסין חל חוק ההתיישנות על מה שהיה לפני 60 שנה, במיוחד לאור השינויים הכל-כך מהירים שעוברת סין ב- 20 שנה האחרונות ובאינטנסיוויות ב- 5-10 שנים האחרונות. את מי כסף לא מסנוור? ומי מסתנוור מכסף יותר מהסינים? הדור הצעיר רואה את יפן כדוגמא לארץ שלקחה את הקידמה ואת ההשפעה המערבית כמה צעדים קדימה מהם וכל מה ש- made in japan זוכה להערכה ולמחיר גבוה. כמו-כן הבחורים הצעירים יקללו את היפנים הרשעים (כי זה מה שהם רואים בטלוויזיה, מגיל 0, מסתבר) ובאותה נשימה יאמרו: "אבל עסקים נעשה איתם ואת הבנות שלהם נעשה גם כן... השנאה של הסיני ברחוב ליפנים אינה אישית ואינה אמיתית. הם פשוט מדקלמים את אותם המשפטים שמאכילים אותם בכפית וזה מה שהם יודעים להגיד כששואלים את דעתם, בדיוק כפי שיאמרו על היהודים שהם חכמים... הרי רובםלא באמת פגש יפני או יהודי באופן אישי. צדק מי שאמר כאן במעלה השירשור שהסכסוך המתמשך עם היפנים משרת אינטרסים של השלטון ואכן, היפנים שיגרו לפחות שלוש התנצלויות בדרגים הגבוהים ביותר - לפחות מאז שאני הגעתי לסין... סין החדשה וישראל הם כמעט בדיוק באותו הגיל ומורשות יש לשמר, כמובן - על כך אין ויכוח. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שהדורות מתחלפים והעולם משתנה והסכסוכים שנראים ב- CCTV ובמיני מאמרים שהסינים מתירים ל- XIN HUA לייצא אינם באמת קיימים ברחוב הסיני ולדעתי האישית, יחסי סין-יפן יילכו לכיוון הפיוסי מאשר למלחמתי ויידמו ליחסי ישראל-גרמניה של היום.