אני ממש לא מבינה את זה
רעיונית , אני לא מבינה את זה. הרי גם הורים מקבלים תגמולים כאלו. בעיני , לאבד בנמשפחה (אב , הורה , בן , בעל )שזה אסון נוראי , למען המדינה ובשירותה , המדינה חייבת לפצות ולצערי זה מתבטא רק בכסף. הרי הנורא מכל קרה והוא לא חזר. זה לא צריך להיות , בהגדרתו , במקום "פרנסת הבעל" שאבדה. זה פיצוי זעיר על זה שהמדינה לקחה אותו ולא החזירה אותו בריא ושלם. אחריותה המיניסטריאלית. אז מה בכלל הקטע של הפסקת התשלום עם הנישואין והחזרתו או לא , עם הגירושין? לא רלוונטי לחלוטין. ועל זה צריכה לקום הצעקה לדעתי. לא אם יחזירו או לא לאחר גירושין , אלא ש
לא יפסיקו בכלל בעת נישואין. האם הצער מפסיק בעת נישואין מחדש? לא! זה שיקום מסויים , אבל לא תחליף. והצעד הזה בהחלט גורם לנשים אלו הכפלת הצער. גם הפסיקו להן אהבה ומשפחה באיבה וגם מכשילים אותן בשיקום הקטן והיחידי שהן באמת יכולות לעשות למען עצמן. מכעיס , אבל לא מפתיע , כמו עוד כמה חוקים עקומים.