טוב, אז אני אתחיל
על השיעור האחרון בסדנת התאטרון לא סיפרתי כי לא חשבתי שזה משהו מיוחד מה שעשינו, זה שיעור שעושים אותו, לדעתי בכל סדנת תאטרון, (לפחות כמעט בכל אחת) אבל בעצם בכל סדנה בטח עושים את זה בשיטה שונה, כך שאולי זה לא יהיה משעמם: ובכן, בשיעור האחרון ההתמקדות היתה על החייתיות שבאדם. כל שיעור מתחיל בתרגיל הרפיה (ההרפיה הרגילה והמוכרת של לשכב על הגב, לרפות את הגוף ולנשום עמוק) שממנה מתפתח תרגיל כלשהו, בהתאם לתוכניות שהמורה תכנן לאותו שעור... הפעם, תוך כדי ההרפיה היינו צריכים לחשוב על חיה מסויימת, לחשוב על תכונות הגוף שלה, התנועות שלה וכו´ ואיתה לצאת. (כלומר, לקום בדמות של אותה חיה). במקרה שלי, בחרתי להיות כלב (למרות שבמשך ההרפיה עלו לי הרבה חיות לראש, בסוף התמקדתי על הכלב) ואני חייבת להודות: זה באמת היה מדהים איך נכנסתי לנשמה של הכלב (או שאולי זה היה ההפך) וממש התנהגתי כמו התכונות של הכלב. בשלב השני, הפכנו את החיות האלה ליצורים אנושיים. אומרים שהחייתיות מצויה בכל אדם, כל אדם יש לו תכונה חייתית מסויימת. וזאת היתה הכוונה בתרגיל. להפוך לדמות של אדם שיש לו את התכונות של אותה חיה שהוא בחר. (הקטע הזה היה הכי קשה בשבילי כי החיה היחידה שאני לא מצליחה להבין היא האדם). אחרי ההפסקה, התחלקנו לזוגות וכל זוג עשה אימפרוביזציה שהדמויות בה הן אותן דמויות שנוצרו קודם, מתוך החיות (שהפכו כזכור ליצורים אנושיים). כך למשל אני (בתפקיד הכלבי) הייתי עם אשה שהיתה יעל והאימפרוביזציה שיצרנו היתה של שתי אחיות שגרות ביחד, אחת (אני) היא "אשת בית" ואילו השניה רוצה לצאת ולכבוש את העולם וכך נוצר קונפליקט בינהן. אחרי אותו שיעור, הסתכלתי על אנשים גם מחוץ לסדנא כדי לנסות למצוא בהם את החייתיות הזאת. בהחלט מעניין מאוד...