תקראו.... על זה גדלתי...
לאשתי וביתי היקרות לי. זהו אבא כותב פה מכתב. במלחמה האחרונה נפגעתי וקרה לי מקרה כה נורא. כרתו לי את שתי הידיים,את הרגל עומדים להוריד. השאלה היא האם תקבולני? או שאשאר כאן,לנצח,לתמיד. -האישה בלי לחשוב היא כותבת: לך ואל תשוב לעולם. צעירה עוד אני ואוהבת ריקודים,טיולים ושירה. -ביום בהיר בצהריים,עת השמש עמדה במרום. פתאום נעצרה הרכבת,וירד לו גיבור מלחמה. הוא ירד בלי מקל בלי משענת,בידו החזיק מזוודה. במכתב שכתב אל הבית, לנסות את אישתו הוא רצה... כל הזכויות שמורות לאמא שלי. שנהגה לשיר לי את השיר הזה... לכל השבורים שביננו- בואו לא נתרפק על מגבלותיהם של אחרים.
לאשתי וביתי היקרות לי. זהו אבא כותב פה מכתב. במלחמה האחרונה נפגעתי וקרה לי מקרה כה נורא. כרתו לי את שתי הידיים,את הרגל עומדים להוריד. השאלה היא האם תקבולני? או שאשאר כאן,לנצח,לתמיד. -האישה בלי לחשוב היא כותבת: לך ואל תשוב לעולם. צעירה עוד אני ואוהבת ריקודים,טיולים ושירה. -ביום בהיר בצהריים,עת השמש עמדה במרום. פתאום נעצרה הרכבת,וירד לו גיבור מלחמה. הוא ירד בלי מקל בלי משענת,בידו החזיק מזוודה. במכתב שכתב אל הבית, לנסות את אישתו הוא רצה... כל הזכויות שמורות לאמא שלי. שנהגה לשיר לי את השיר הזה... לכל השבורים שביננו- בואו לא נתרפק על מגבלותיהם של אחרים.