תקראו את זה

תקראו את זה

הלוואי שיכולתי להתחשבן איתך.. את, האישה שלא ידעה לעמוד על שלה.. הנערה/אישה שחשבה -חתונה בגיל צעיר זה הכי טוב בשבילה .... האמא הטוטאלית.. זו שלא עשתה כלום אף פעם למען עצמה,שלא היה לה האומץ לקחת גם בשבילה.. זו שחשבה שצריך לרצות את כולם ..חוץ מ.. את עצמה.. זו שבסוף התגרשה ולא יצאה חזרה לחיים רק התכנסה בעצמה, לזו שלא עשתה שום דבר כדי לשפר את התנאים. בקושי הצליחה לדרוך במקום כל השנים.. זו חדלת האישים הכישרונית שעושה את כל העבודות המופלאות האלה בשביל כולם..מבלי לבקש תמורה.משקיעה מזמנה.ומכספה רק כדי לשמוע מחמאות..על הכשרון המופלא שלה .. והיא יודעת ש..עם מחמאות אי אפשר ללכת למכולת. ואין לה את האומץ לצאת מהקונכיה.. לדרוש תשלום ..לפחות על ההוצאות..שלא נדבר על שעות העבודה הארוכות. אין לה את הביטחון.ההוא ..זה שאומר שהיא שווה.. זה לא משנה שכולם מחמיאים לה.. היא במילא לא מאמינה ..אפילו לא לעצמה.. פעם היא היתה אישה נאה.. היום היא סתם אישה אפורה שמזמן הפסיקה להאמין שגם לה מגיע.. ורק עכשיו שנים אחרי הגירושין..כשהיא עייפה וחבוטה ממכות החיים רק עכשיו כשאחרון ילדיה התגייס.. רק עכשיו היא הבינה שהיא נשארת לבד.. ואולי זו ההזדמנות האחרונה שלה לעשות משהו בשביל עצמה.. אולי להפסיק לעמוד שם בשביל הצדדי , השביל הנסתר בשולי הדרך- דרך החיים ..? היא חושבת לעצמה.. אולי????..... אולי היא יכולה להפסיק לצפות מהצד בהם, באנשים שפוסעים בדרך הראשית.. אולי היא יכולה גם לעלות על דרך המלך? להתחיל לחיות? עכשיו , היא דווקא רוצה.. ואבל.... אני? אני, אין לי מושג, איך ומאיפה מתחילים לעזור לה לאישה הזו ששוכנת אי שם בתוך תוכי..
 
למעלה