תקופת ביניים

אגס12

New member
תקופת ביניים

הי, סליחה שאני מדי יום חופרת כאן. יכול להיות שאני עושה טעות ובמקום לבלבל פה את המוח צריכה לחפש עורך דין טוב, אבל אני עדיין משאירה לבן אדם דלת קטנה בלב. או שער ניצחון, אתם יודעים. הכל משתנה מיום ליום. הוא עזב ביום חמישי, אני עם תינוק שהוא בא לראות מאז פעם אחת. היום יבוא שוב. אחרי כמה פגישות בטיפול זוגי אמר שזה לא יעיל לו, אבל עדיין אמר שנמשיך ללכת. בטמטומו לא רואה שמדובר במשבר הקלאסי של השנה הראשונה, אלא משליך את זה על תקופת היכרות קודמת וארוכה הרבה יותר של שנים נוסח "את לא תשתני כבר". כל יום שעובר הוא רכבת של רגשות, תוכניות, בכי, נו אתם מכירים את זה. אין תיאבון, אין מצב רוח. אתם יודעים איך זה בטח, זוכרים אולי. בכל מקרה השאלה שלי איך להתנהג *כלפיו*? ברור שזה תלוי מטרה וגם אני כבר מתלבטת בעצמי ומרגישה שמשבר האמון הולך ומחריף מיום ליום, והכעס והמחשבות על החיים מבחינה כלכלית ובכלל - לבד - הורגים כל טיפה של רגש. אני די בטוחה שאם היה נשאר בבית לפחות כל עוד מטפלים וכל עוד לא סגור במאה אחוז היה יותר טוב... כי עכשיו זה מין כדור שלג שמתגלגל ואני לא רואה איך זה יעצור.

אז מעניין אותי מה הכי עצבן אתכם שעשו הגרושים/ות שלכם בתקופת הביניים? מה כן קירב/הזכיר/עשה טוב על הלב? אם בכלל
 

היתקליף

New member
אני אומר: אל תחפשי עורך דין

יש לך עוד זמן לעורכי דין.
תני לבעלך את המרחק שהוא צריך, ותני לו שקט.
את מפגינה לחץ, ומתייחסת לפרקי זמן קצרים מאד - ימים ספורים בסה"כ - כאילו מדובר במגמות שנמשכות שנים.
כשאת מדברת על מה קרה מיום חמישי, זה לא שונה מזה שתדברי על מה קרה מהיום בשמונה בבוקר.
זה אותו סדר גודל של זמן.
אנשים נשואים מנהלים את תהליכי הפרידה שלהם חודשים ושנים, ולפעמים לא גומרים להפרד לעולם. אלה לא דברים שקורים תוך ימים.
תנסי להרגע, לקחת נשימה עמוקה. ייעוץ נפשי אולי אישי לך (כבר אמרתי שגם בעלך צריך ייעוץ אישי קודם כל, לא זוגי).
אם המשבר שלכם זמני, את צריכה להשתדל מאד שלא את תהיי אשמה בכך שיהפוך לקבוע.
 

אגס12

New member
זהו.. גם באופי אנחנו נורא זבנג וגמרנו

הוא יותר, כפי שאפשר לראות, אבל גם אני רוצה הכרעה. קשה באי ודאות, במיוחד כשאני בצד שיש לו פחות שליטה, אחרי שנתיים כאלה כי כל הסיפור של הריון לידה וכו' מחליש אותנו הנשים. לפחות זמנית. יש לי חברות שאומרות שהסיפור שלו זה בין היתר שפעם הייתי מעניינת ודומיננטית וכו' ועכשיו נהפכתי לאמא'לה חיתולים כזאת. רק שהוא לא היה מספיק גבר לחכות שאחזור לעצמי. ובחיי שהתחלתי. בלי שהוא אמר לי כי יש גבול כמה את יכולה להסתובב רק סביב הילד. חצי שנה ככה, זה גם לגמרי ביולוגי.
אבל הבעיה גם שאין לנו דירת מגורים משלנו. כלומר הזמן לוחץ להחליט כי צריך לעשות התאמות.. ובוא נגיד רק מהרעיון של לחפש איזה חור שממש לא חשבתי שאני אגדל ככה את התינוק שלי, רק מזה בא לי להרוג אותו. הלוואי שהיה לי זמן והכל. אבל כן להירגע אני צריכה בשביל עצמי. השאלה איך עושים את זה, כי כל הזמן מתראים גם ככה בגלל הילד
 

היתקליף

New member
לשאלה איך נרגעים, את צריכה ייעוץ בשבילך

אבל אם את שואלת איך להרגע, זו כבר התקדמות.
מה שחשוב שלא תשאלי איך להגיש תביעה ואיך להתייעץ עם עורך דין.
כי זו נסיגה, וזה בטוח לא ירגיע אותך, ולא יפתור אף אחת מהבעיות האמיתיות שמטרידות אותך. להפך - זה יוסיף לך סדרה של בעיות חדשות.
 

ye44

New member




לחזור לעצמכן ? ככל שחולף הזמן זה הולך ומחמיר וכשאתן מגיעות
לגיל המעבר אתן הופכות לקטסטרופה
ילידות הארץ כן
 

Prince315

New member
רכבת של רגשות

כמו רכבת, תני לה לעבור...
אך תוך שאת מתבוננת ומרגישה.

המרחק הפיזי אולי גורם לתחושת ניכור (אמון), כעס, בלבול..

תני למקרה והזמן להוביל אותך...
אם את חוששת מהאי וודאות, מה שלגיטימי, אני בהחלט יכולה להבין.
תנסי לחשוב עם עצמך על טווח זמן אפשרי עבורך לתת לו להתרענן,
ותוסיפי לזה עוד קצת :)
ההגדרה הזו של זמן תתן לך תחושה של שליטה על המצב,
תאפשר לך לקבל החלטה באותה נקודת זמן,
ותרגישי שאת עושה הכל להציל את הנישואין שלך.

לפעמים הפרידות הללו הן רק מקרה קלאסי של פאניקה.
גם גברים עוברים תהליך לא קל לאבהות.

מה יש לך להפסיד?
את השלווה שלך תשאבי מהעובדה שאת פועלת באצילות ומתוך מחשבה חיובית איך תרגישי אם זה יעבוד..

בהצלחה.
 
לעזזאל איתכן לפחות לטובת הילדים

גם אם יש ילד אחד , כשעברתי קורס לטיפול בכעסים סתם כי הרמתי את הקול והיא נבהלה
ועירבה את המשטרה אז שם אמרו לנו משהו כמו, אתם אנחנו זוג אנשים שחיים בדירה אחת
למען גידול ילדים נקודה, אז יא אגואיסטים חסרי מנוח למה אתם מפרקים משפחות בגלל
שהיא לא נתנה לך או שלא נתת לה, כאילו עכשיו כשאתם לבד מישהו שם עליכם בכלל..
 

אגס12

New member
אתה כאילו מדבר לגבר שבסיטואציה?

לצערי הוא דווקא כן בחור מבוקש. אני חושבת שאחת הבעיות שהוא פתאום מרגיש שהוא פורח ומצליח ולא מעריכים אותו בבית. והוא אחד שמאוד מאוד חשוב לו ההכרה והחום וכו'. או שאולי בהשוואה אליי הוא פתאום תפס תחת. או שניהם. הוא באמת מציאה, ואני לא אומרת זאת רק כי הוא היה שלי
 

ye44

New member
די נו כבר פחחחח


הוא לא סובל אותך, הוא לא אוהב אותך, הוא לא שם עלייך אז
קחי כבר עו"ד ותסיימי את הטלנובלה וכשהמעטפה תגיע אליו

זה יהיה המבחן האמיתי שלו
 
את לוחצת, תשחררי

הוא רוצה ללכת? שילך?
ירצה לחזור? תראי עם עצמך אם זה בא לך טוב
כל אדם מחליט לבד מה נכון לו ומה עושה לו טוב
תתעסקי רק עם מה שעושה לך טוב, ותשאירי לו את השאלות הנוגעות לו

שאלת מה הכי עיצבן... רוב הגברים הגרושים שאני מכיר יצאו מותשים מהנסיון של בנות הזוג שלהן לנהל להם את החיים
בקיצור: תשחררי
 
למעלה