תקופות בתוהו

התייחסות קצרה לקובץ השני וסיכום

אין כל התייחסות במכתבים לכך שהרעב בחוף הלבנון נובע מבצורת, אלא מפעילותם העוינת של מלכי אמורו. מדובר במצב נקודתי שלא אמור להשפיע על פנים ארץ כנען (המצב בתנ"ך). ובכלל כל חלקו הראשון של קובץ זה אינו רלוונטי בשל זיהוי צומור עם שומרון. הקריאה המוצעת לא"ע 68 (עמ' 11 ואילך) היא פשוט בדיחה. גם אם נתעלם מהעובדה שבסימן MES נעשה שימוש באופן כמעט בלעדי לצורך סיומת רבים וכמעט ולא לשום דבר אחר, האם תוכל להסביר לי איך יכול השם מישע להכתב "מש"? אפילו אם נתעלם מה-י', מדוע נשמטה ה-ע' שבשמו? בנוסף לכך, א"ע 68 נכתב על ידי מלך גבל (עיר בחוף הלבנון) ואילו בכתובתו מספר מישע על פעילותו בעבה"י המזרחי; האם תוכל להסביר לי באופן הגיוני כיצד עברו חיילות מישע דרך סוריה (ממלכת ארם החזקה) לתקוף את חוף הלבנון? האם לא סביר יותר שמישע היה מתגאה בתקיפותיו בסוריה יותר מאשר במתקפותיו המקומיות בעבה"י המזרחי? אם כן, מדוע לא הזכיר את מסע המלחמה שלו לסוריה בכתובתו? עד כמה שאני מבין מהכתובת ומספר מלכים, מלכי מואב ואדום הם מלכים קטנים למדי; חזקים על חלשים. כאשר ממלכת ישראל החזקה נחלשת בשל לחץ ארמי הם יכולים לפעול נגדה. אבל שמלכים מסוג זה יתחילו לפעול בסוריה, בזירה של הגדולים? קשה להאמין... אני גם לא מבין מדוע מנכס וליקובסקי את מכתביו של ריב-הדה מלך גבל למושל שומור/צומור (המצרי כאמור) [כך למשל בעמ' 11: "נדירים המכתבים שבהם מלך שומור לא מזכיר את המרד של מישע"]; הרי שמו של ריב-הדה מופיע בהם בבירור ככותב המכתב. זו בעיה אקוטית בניתוח של וליקובסקי כיוון שהיא נמצאת בבסיס התיאוריה שלו. אני אישית לא זוכר אף מכתב שנכתב על ידי מושל שומור/צומור. תוכל דרך אגב לראות זאת גם בתרגום החדש למדי (2005) של המכתבים לעברית; "למלך אדוני" של ציפורה כוכבי-רייני. זהו, הותשתי. יש עוד מספר רב של בעיות קטנות וגדולות, אך אין לי ממש זמן להתעסק איתן ועם הקובץ השלישי ששלחת. כפי שהעירו לך לפני כן, המחקר של וליקובסקי אינו עדכני ומלא הנחות שגויות כרימון. אם יש לך משהו חדש יותר (אפילו משנות התשעים) המתמודד נגד הכרונולוגיה המצרית העדכנית, אשמח לקרוא ולהגיב. להתראות
 
שלום

אם אתה באמת מתענין בכרונולוגיה המצרית ברצוני להמליץ לך על ספר נפלא: Ancient Egyptian chronology / edited by Erik Hornung, Rolf Krauss and David A. Warburton (הוצאת בריל, כך שלא ניתן לטעון שמדובר בספר לא רציני...) מדובר בקובץ מאמרים עדכני, משנת 2006, של אגיפטולוגים וחוקרי המזרח הקדום (כך למשל קלינגר) שעוסק בדיוק בתחום זה. אני אמנם לא אגיפטולוג אך רציתי להעיר הערה המבוססת על ידיעותיי: עד כמה שאני יודע שמות המלכים המצריים מוכרים מספרו של מנתו אך גם מממצאים אחרים (כתובות מלכים, קברי מלכים ועוד). בספר עליו המלצתי תוכל למשל לראות שהחוקרים בוחנים ממצאים מתוארכים החל מהשושלת הראשונה ועד האחרונה, ולמרבה הפלא, הרבה מאוד פעמים ממצאים המתעדים את שנת המלכות הגבוהה ביותר זהים או לפחות קרובים למספר שנות המלכות שניתן למלכים אלה על ידי מנתו. הערה נוספת: הכרונולוגיה המצרית מבוססת על תיארוכים מסוגים שונים (זריחת סיריוס, גובה פני הנילוס ועוד), כפי שגם תוכל לראות בספר הנ"ל, וכמעט ולא על טיפולוגיה. ובכלל, טיפולוגיה וארכיאולוגיה מעניקות רק תיארוך יחסי. גם עם שיטות התיארוך המתקדמות ביותר לא ניתן להגיע לתיארוך אבסולוטי מדויק (של פלוס מינוס עשר שנים) כפי שקיים כיום בנוגע לתקופה עליה אתם מתדיינים, ללא הטקסטים או דנדרוכרונולוגיה (יתקן אותי לקדימון אם טעיתי). אני לא בטוח שתוכל לקיים דיון פורה ומפרה ללא קריאת ספר זה (או מקורות נוספים מהשנים האחרונות, אפנה אותך אם תרצה), תוך הסתמכות על מחקר בן יותר מחמישים שנה.
 

1בוק

New member
על זריחת סריוס ובכלל.

ביסוס הכרונולוגיה המיצרית(ההסטוריה של האגיפטולוגיה..) מצ"ב קובץ.
 
אתה בטח צוחק עלי

וזאת משתי סיבות. הראשונה היא שהעדתי שאינני מומחה לאגיפטולוגיה והשניה והחשובה מביניהן, היא שאתה שוב מציג מקור ביבליוגרפי משנות החמישים של המאה הקודמת. אני מבטיח שאם תביא מקור מעודכן, שדן בנתונים החדשים והתיאוריות החדשות, אנסה כמיטב יכולתי לקרוא, להבין ולהגיב במידת האפשר (אוכל לעשות זאת בנוגע לשושלות 18 ו-19 בהן אני עוסק 'לפרנסתי'). אפילו במדעים מדויקים ומדעי הטבע תיאוריות השתנו במשך תקופה זו, על אחת כמה וכמה במדעי הרוח והחברה. אני בטוח שתוכל למצוא מחקרים הממשיכים בדרכו של וליקובסקי גם באלף הנוכחי. או שלא? ברצוני להמליץ על מאמר עדכני נוסף (רק 40 עמודים אם לא בא לך לקרוא את הספר עליו המלצתי קודם) העוסק בכרונולוגיה המצרית ובלוח השנה המצרי; נכתב בשנת 2001 בכתב העת Akkadica 119-120. המאמר הוא של חוקר בשם Warburton. עד כמה שאני יכול לשפוט הוא מסביר באופן מעמיק יותר עניינים אלה. תקן אותי אם אני טועה, אך לא ראיתי שוליקובסקי מתייחס לסינכרון בין הכרונולוגיה המצרית והכרונולוגיה המסופוטמית ואפילו החיתית (אם מקבלים את קיומו של ליקוי החמה בסוף המאה ה-14) אשר מהווים אף הם עמוד תווך לביסוס הכרונולוגיה. גם בכך עוסקים מאמרים רבים אליהם אוכל להפנות אם תרצה.
 
למעלה