-תקועה-

[shirleyrozental]

-תקועה-

היי לכם לפני קצת פחות משנה התחלתי תוכנית אימוון אישית שחילקתי אותה לתקופות עפ"י עונות השנה. הצלחתי להשיג הרבה דברים שהיו נראים לי נכונים אז, אך כבר אינני בטוחה אם הם נכונים כיום. איבדתי עבודה שאהבתי ונכנסתי לעבודה שאני לא מסתדרת בה עם האנשים ואינני אוהבת את העבודה. עברתי לגור עם החבר שלי אבל היחסים שלנו רק מתדרדרים. הלכתי לטיפול פסיכולוגי שהסתיים ביוזמת המטפלת וכן עקב תחושת מיצוי שלי. אבל פתאום אני מרגישה שכל הצעדים האלה והשינויים האלה הביאו אותי אחורנית, לתחושה של חוסר סיפוק ועצבות מסוימת אפילו - כי עכשיו אני לא יודעת איך ולאן לפנות, איך לשפר את ההרגשות שלי ולהמשיך בתהליך של שינוי כדרך לגרום לעצמי להרגיש טוב יותר ועקב כך לעלות את סף האנרגיות החיוביות והמצב רוח הטוב. פשוט אני מרגישה שאיבדתי את דרכי. האם תוכלו לעזור לי

 

[אבי בכר 2005]

שלום שירלי

את כותבת על המון נושאים בהודעה שלך אני בטוח שעבורך הם קשורים ותלויים זה בזה, האימון, העבודה הישנה והחדשה, הטיפול, החבר ועוד ובכל זאת כדי לעשות סדר בדברים כדאי לבחון דברים אחד אחד לפעמים מיקוד בנושא אחד מיצר שינוי בנושאים אחרים תקראי שוב את ההודעה של ותבדקי היכן מכל הדברים שהזכרת נמצא הפוקוס שלך כעת מהו הדבר שאם תפרצי בו דרך יעשה הבדל בחיים שלך יום מבורך

 

[shirleyrozental]

תודה על תגובתך אבי,

נראה שקלטת אותי טוב כי אני באמת לא יכולה לתת פוקוס על דבר אחד כי הם באמת נראים לי קשורים זה בזה ובמטרת העל: להיות מאושרת. להיות מאושרת בעיניי זה שבכל תחום התחושה היא טובה: לחיות עם האדם שאני אוהבת אמור להיות לי כיף ולא סבל, לעבוד במקום שבו אני בחרתי אמור להעניק לי שמחה ויספוק ולא דיכאון, וכן הלאה... אם יכולתי הייתי מחזירה את הגלגל לאחור. התחושה שלי היא שהייתי צריכה להתנסות בדברים בשביל לדעת שהם בשבילי או לא ואני עדיין צריכה להתנסות בכל מיני דברים. רק שהבעיה היא שהחיים לא מורכבים מ"ניסוי ותהייה" אלא מ"ניסוי וטעיה". התחושה שלי שהתוכנית שהיתה לי היא כמו תרופה כזו שהרופא אומר לקחת ל-X זמן, אבל ברגע שהתחלתי להרגיש טוב ושאני יכולה להתמודד עם זה באופן עצמי הפסקתי לקחת את התרופה. היתה לי תוכנית אימון מסודרת, אבל הרגשתי שהיא כמוני, קצת תקועה וחוזרת על עצמה וכשהרגשתי שאני זו ששולטת בחיי ומשנה אותם, אז הנחתי לה. רק שכאמור, השינוי לא מוצא חן בעיניי ואני צריכה כעת לשנות את השינוי, אך קשה לי להחליט ממה להתחיל ואיך להתחיל כשכל הנושאים נראים לי "בוערים". חשבתי אולי להתחיל עם העבודה, כי היא גוזלת ממני הרבה אנרגיות, מורידה לי את החשק ומצב הרוח ואני שונאת את האנשים והעבודה שם. בקרוב אני אמורה לקבל פיצויים מהעבודה הקודמת שלי בסכום של כ-3 משכורות ולכן זה נראה לי טוב, כי יהיה לי זמן לחפש עבודה ואוכל להתפטר במיידי מהעבודה הנוכחית. הבעיה נוצרת כשאני חושבת על השאלה "באיזו עבודה אני אעבוד" ואיך אני יכולה להכריע מה יותר חשוב לי - תנאים או הנאה מהעבודה, כי די ברור לי שהסיכוי שאמצא עבודה שבה שניהם קיימים - נמוך וגם אין לי יותר מדי כישרונות או ניסיון בדברים...

 

[אבי בכר 2005]

יפה, אז את בוחרת לעבוד על נושא העבודה

1. היא גוזלת ממך אנרגיות 2. מורידה לך את החשק והמצב רוח 3. את שונאת את האנשים והעבודה שם את אומרת שקבלת פיצויים צפויים יאפשר לך לעזוב ולחפש מקום אחר את כבר יכולה לראות בעיה שנוצרת והיא השאלה "באיזו עבודה את תעבדי" את גם אומרת שהסיכוי שתמצאי עבודה עם תנאים טובים וגם הנאה בעבודה נמוך וגם אין לך יותר מדי כישרונות או נסיון אז אשאל אותך שתי שאלות 1. האם יהיה נכון לאמר שהמטרה שאת היית רוצה להשיג היא עבודה שיש בה גם תנאים וגם הנאה? 2. (בהנחה ש 1 נכון) אם הכל היה אפשרי, איך הייתה נראית העבודה שלך? הכוונה לא תאור של במקום עצמו כי אם תאור כולל מה את עושה, מי האנשים, היכן זה ממוקם, מה התנאים, איך נראים מעאכות היחסים עם הקולגות שלך, עם הממונים שלך וכו קחי את הזמן לחשוב להרהר ולענות לעצמך אם תרצי להמשיך לשתף את מוזמנת

 

[גלעד63]

תהליך אימון מוצלח אמור,

לתפיסתי, לתת לך, בין השאר, כלים להתמודדות עם בעיות ומשברים עתידיים. את יכולה לשחזר מה עבד בשבילך בתהליך הקודם? את יכולה לבדוק אם מה שעבד בשבילך אז יכול לעבוד גם היום?

 

[shirleyrozental]

שאלה טובה: מה עבד אז../images/Emo35.gif

אני מניחה שתהליך הכתיבה, תמיכה מהפסיכולוגית ואנשים שעברו גם כן שינוי, קריאה של ספרים, מוזיקה וסרטים עזרו לי מאד בתהליך של השינוי לצבור כוחות ולהלחם ככל יכולתי על הדברים. אין לי זמן פנאי עכשיו. בחומר קריאה של הלימודים אני בקושי נוגעת, אז לקרוא ספר או מגזינים בשבילך הכיף וההשראה? לראות סרטים כשאני יכולה לישון? וה-MP שלי נהרס.... זה כבר המכשיר השלישי שנהרס. כאמור היתה לי תוכנית שמחולקת ל-4 תקופות של השנהף כארבע העונות, אך כיוון שהצלחתי להשיג את מטרותיי כבר עד לאביב, תק' הקיץ נותרה ריקה ובלתי ברורה מבחינת התוכנית: איך ומה לעשות, מהיכן לקבל תמיכה (הפורום של התמיכה שבו נעזרתי נסגר מסיבות אישיות של המנהל), כיצד להסתגל לשינוי... נראה שחשבתי עד לנק' השינוי אך לא ממש מעבר לה, שעכשיו אני מבינה שזה חשוב לחשוב על זה כי אחרת השינוי כנראה לא מוצלח ולא מצליח.

 

[ענבל כהן חמו]

גמישות ורוווחים

שני דברים עולים לי מקריאת הודעותייך עד כה - עד כמה את גמישה? התוכנית של הקיץ לא עבדה - ואת נעצרת - מה מנע ממך לתכנן תוכנית אחרת? ושאלה נוספת - על דפוס התנהגות ורווח. נראה כאילו יש בך משהו שמקבל סיפוק מאי הצלחה- את עושה הכל, כמעט עד להצלחה, ואז עוצרת. האם זה דפוס בחייך? מה יש להרוויח מלא להצליח (בתחילה נדמה שכלום, אבל יש - למשל - לא צריך להתמודד עם ההצלחה, עם אתגר גדול יותר, עם קושי)?

 

[shirleyrozental]

אני לא כל כך בטוחה שגמישות זה העניין...

היי ענבל, תודה על תגובתך. מה שגרם לי להתחיל בתוכנית היא עצם התחושה שאין לי כבר יותר מה להפסיד ושאני יכולה להצליח בכל מה שאבחר לעשות. היתה לי תחושה שהכל אפשרי וכדאי. מה שגרם לי להמשיך בתוכנית זה עצם ההדרכה והתמיכה של אנשים שחוו דברים דומים לאלו שאני חוויתי והרגשתי שיש לי סימני דרך ותמרורים המראים לי את הדרך שאני צריכה לעשות. מה שגרם לי לעצור זה שחשבתי שהתמורים וסימני הדרך מובילים למטרה שאני רוצה, רק שהמטרה הזו התגלתה כאחרת. ציפיתי לדברים מסוימים והדברים הללו אינם. עכשיו צריך לעצור ולעשות חושבים ולראות מכאן מה עושים (רק שאין לי כל-כך רעיונות

) וזה לא שהתוכנית של הקיץ לא עבדה, אלא שלא היתה לי תוכנית לקיץ וזו כנראה הבעיה העיקרית. ובאשר לשאלתך "מה יש להוויח מלא להצליח והאם אני חווה סיפוק מאי-הצלחה של ממש

" אני לא חושבת שאני עושה את הכל עד לכמעט-הצלחה. אני חושבת שעשיתי את הכל עד להצלחה, שההצלחה היתה מבחינתי לשנות מקום עבודה ולעבור לגור מחוץ לבית יחד עם החבר. לא הגדרתי את ההצלחה שלי ע"י להיות מסופקת בעבודה ולחיות בנחת ובאושר עם החבר, פשוט כי לא חשבתי על זה. אם הייתי מגדירה את זה כך, רק אז זה היה כמעט-הצלחה (לפחות לדעתי).

 

[גלעד63]

כלומר, ואם הבנתי נכון,

הכלי העיקרי שהשתמשת בו אז היה גיוס תמיכה חיצונית - הפורום, הפסיכולוגית, ספרים, מוסיקה וסרטים. והבעיה שלך היום היא שמסיבות אובייקטיביות את לא יכולה להשתמש באותו כלי - לכן את תקועה. (למעשה, זה בדיוק מה שאת עושה כאן בפורום, להרגשתי - מבקשת תמיכה) גיוס תמיכה הוא כלי נהדר, אבל רק כשהוא זמין והשליטה בזמינות איננה בידייך. תהליך אימון מלא ונכון יתן לך עוד כלים, כאלה שהם שלך ולכן ניתן להשתמש בהם בכל מקום ובכל זמן. רוצה להתאמן?

 

[אוריק3]

היי שירלי

נראה לי שהדרך האימונית הבסיסית אולי לא היתה במקום הנכון. וטיפלתם בתוצאות ולא בבעיה. לפי דברייך ומצבך הנוכחי אני מתרשם שלא ניסיתם להבין מה היו הסיבות שפנית לאימון דאז. ולכן אולי לא "טיפלתם " בהם באימון. לכן אולי הסיבות שהביאו אותך אז לרצות שינוי עלו שוב? כי בעצם לא נפתר כלום רק נדחה הקץ ! כמה שאלות ברשותך.. אולי הבעיה בזה שאת מבולבלת כי הבעיה היא בכלל במודעות העצמית שלך? האם את מרגישה שבעצם לא עשית כלום יעיל עם עצמך אימונית? (שינויים) אייך הבטחון העצמי שלך? האם את מרגישה שעברת שינוי? ספרי לנו וננסה לרדת קצת למרתף אולי יש שם חומרים. שאיתם ננסה להציע לך דרך

 

[shirleyrozental]

אוריק

בעיקרון עברתי טיפול פסיכולוגי מעמקי את האימון עשיתי כדבר בסיסי "מהצד", בכדי לעזור לי בדברים שהרגשתי שאימון יכול לעזור ולא טיפול. הסיבה שעברתי טיפול בזמנו היתה עקב פרידה מחבר. הרגשתי מפורקת ושהחיים שלי לא בשליטה והרגשתי שהטיפול הפסיכולוגי איטי מדי וחיפשתי כלי עזר נוסף - האימון. אני חושבת שאז רציתי שינוי בשביל להחזיר לעצמי את השליטה בחיים, להרגיש שאני עושה עם עצמי משהו מלבד להפרק בעקבות הפרידה והשינוי שרציתי אז היה: למצוא חברות טובה - הן במישור הרומנטי (חבר רומנטי)והן במישור הרגשי (חברות -ידידים). אחרי שמצאתי את עצמי בתוך זוגיות עם אדם שאני עוברת החלטנו לעבור לגור יחד, ואז החלטתי גם לשנות את מקום העבודה שלי בכדי להרוויח יותר כסף. אני לא מרגישה שלא עשיתי כלום יעיל באימו ובטיפול - כי הרי הצלחתי להשיג את המטרות שאותן רציתי מלכתחילה וללא צל של ספק - אני אכן חשה שינוי. אז אני לא בטוחה שמדובר בבעיות שנותרו מאז, אלא בבעיות חדשות שעלו ומצריכות טיפול ושינוי שאיני יודעת עדיין איזה בדיוק. אז כן, אני חסרת ביטחון וכן, נראה לי שיש לי מודעות עצמית מאד גבוהה. אשמח מאד לענות על שאלות נוספות

 

[אוריק3]

היי שירלי..אני עדיין רואה מחזוריות

לגבי הקטע הראשון לדבריך " הסיבה שעברתי טיפול בזמנו היתה עקב פרידה מחבר. הרגשתי מפורקת ושהחיים שלי לא בשליטה והרגשתי שהטיפול הפסיכולוגי איטי מדי וחיפשתי כלי עזר נוסף - האימון." אני חושב שזאת תוצאה ולא סיבה...האם בררתם אז למה התפרקת? ולמה חייך לא בשליטה? ואז בא הקטע מתוך הפוסט הראשון." איבדתי עבודה שאהבתי ונכנסתי לעבודה שאני לא מסתדרת בה עם האנשים ואינני אוהבת את העבודה.עברתי לגור עם החבר שלי אבל היחסים שלנו רק מתדרדרים.הלכתי לטיפול פסיכולוגי שהסתיים ביוזמת המטפלת וכן עקב תחושת מיצוי שלי." מזכיר לך משהו? רואה מחזוריות? לטעמי לא עשיתם טיפול מהותי חוץ מאשר לדחות את הקץ..לא שאת אשמה חו"ח. אני לא חושב שחפרתם במקומות הנכונים לברר סיבות שהביאו אותך לאותם תוצאות שוב. ולא חוזקו או שונו התיחסויות שלך להתנהלות אישית וחברתית. ולא להציע פתרונות על סמך תוצאות.זה לטעמי מה שנעשה איתך..ולכן את אומנם מכחישה אבל לטעמי אותו מחזה במתפאורה קצת שונה. אינני מכיר אותך ואני מתיחס רק לכתוב. ואולי פרטי מידע אחרים נוספים היו שופכים אור שונה בפוסטים דנן... עדיין אימון נכון שיחשוף סיבות, כדי שתוכלי לדעת מה את רוצה באמת לשנות או לחזק אצלך.. רק טוב

 

[האלי]

שתי שאלות שירלי

האחת: את רוצה להתאמן? והשניה: אם את רוצה להתאמן האם את מחפשת מישהו או מישהי שתהיה לך מאמן/ת? אני יודע מנסיוני שהדברים שאת מבקשת הם ברי השגה. תהליך אימון יכול להביא אותך להשגתם. ולכן אני תוהה אם יש מחסומים שעוצרים אותך מלצאת לדרך. הדברים שאת מבקשת הם ברי השגה אבל הדרך אליהם לא קלה. היא כרוכה במפגש בלתי אמצעי עם עצמך. קשה, כואב, אבל שווה. דרך צלחה.

 

[isaacm]

באמת נשמעת תקועה

אני קורא מה שכתבת, אני קורא את התגובות לך ואת התשובות שלך ותוהה. יש לי תחושה מסויימת, ואני רוצה לחלוק אותה איתך, תגידי לי מה את חושבת. בהודעה הראשונה שלך את כותבת " איבדתי עבודה שאהבתי". אחר כך את כותבת על אותו עניין "ואז החלטתי גם לשנות את מקום העבודה שלי בכדי להרוויח יותר כסף". האם את הצורה כלשהי מנסה להתחמק מאחריות? אפשרות? האם חשבת על אפשרות שאולי מישהו אחר אחראי למה שקורה ולא את? את כותבת על חוסר סיפוק ועצבות, את רוצה לשפר את ההרגשות שלך את רוצה להמשיך בתהליך של שינוי כדרך לגרום לעצמך להרגיש טוב יותר ועקב כך להעלות את סף האנרגיות החיוביות והמצב רוח הטוב. ואת מסכמת - איבדתי את דרכי. ברשותך אני רוצה להתייחס לקטע הזה בדברייך. אני חושב שהעוצמות שאת מבטאת בקטע הזה שכתבת, מופלאות. את מתארת כאן כל מיני תחושות ותהליכים וקשרים ביניהם, כפי שאת חווה אותם. בסוף הקטע את שואלת: "איבדתי את דרכי. האם תוכלו לעזור לי?" התשובה שלי לך היא חד משמעית: "לא.". תגידי - באמת, את צריכה את העזרה שלנו? אני רוצה להזמין אותך לעבוד קצת. ואני יודע שאת יודעת איך לעבוד - כי ביקרתי שם (בפורום או קומונה - לא זוכר) בתקופה שהוא היה פתוח לציבור הרחב. הנושאים שהעלית כמטרידים עכשיו הם: 1. עבודה 2. זוגיות נושאים נוספים הם חוסר סיפוק, עצבות. אז הנה לך הזמנה - אם תבחרי לקבל אותה. אני מעוניין לאפשר לך מקום לבחון את העשייה שלך עד עכשיו, להפיק את הלקחים ולהמשיך הלאה. לכל אחד מהנושאים שהעלית, ואם היו נושאים נוספים שעבדת עליהם - גם לגבי כל אחד מאלה קחי לך דף נייר ורשמי: 1. איפה היית בעניין הזה כשהתחלת בתהליך השינוי. 2. מה היו השיקולים שלך (אז) ליצור שינוי באותו עניין. 3. איך הגעת למסקנה מהו השינוי שאת רוצה בעניין הזה. 4. כמה מחשבה השקעת בלבחון תוצאות אפשריות של השינוי הזה. 5. איך הרגשת כשבצעת את השינוי. 6. מה יש היום שלא חשבת שיהיה וגורם לך לחוש כפי שאת חשה בעניין הזה. שירלי, כפי שאמרתי, אני לא מעוניין לעזור לך - אבל אשמח ללוות אותך. אני מזמין אותך לצמוח בהצלחה איציק