תקוות קטנות

תקוות קטנות

אהבה גדולה

מאז שהכרנו משהו בחיי השתנה

גלגלים של תקווה

עוד משהו קטן בשבילי
 
היה מאתגר

הרבה אנשים הרבה אופניים
הרבה טבע ..

כף יד כואבת כושר לא ממש...רק שהרכיבה זרמה.
הירק הגידולים הפרות הרועות.. הבננות הטעימות שהיו בשטח

עד ש.. כמה מטרים מלפניי התנגשות
ותוך שנייה גבר מוטל על הרצפה זועק מכאבים ובוכה
ירך שבורה..
"למה אני צריך את זה עכשיו שוב.. מה לא מספיק לי הצרות שלי?"
הוא שואל אותי.. כשהבאתי לו מים
והנה אני חווה ולא על בשרי את החלק הלא נעים של ה


כל כך כאב לי שכאב לו.. שבכיתי

אח"כ המשכתי את ה10 ק"מ האחרונים
השתדלתי מאוד להמשיך להנות מהנוף..
 
דגניה ברצינות

[Y שלא תעיז..אתה מעל 45 וגם אצלך..תהליך הזמן דומה.]

אז אני שואלת אותך..אם כל הכייף..שווה לך להסתכן?
 
בהחלט

זאת אחת האהבות שלי..
יש ברכיבה הזו חופש..

ובכל אהבה יש סיכון.

זה עושה לי טוב
ומה שעושה לי טוב..אני ממשיכה איתו
 
למעלה