הפרוטוקול של דר' מארס
דר' מארס הוא מחבר ספר הדרכה לפוריות בארה"ב (ה"בן רפאל" וה"בר חוה" של האמריקאיות). בכנס שהיה בסיאטל בשנה שעברה הוא הציג פרוטוקול ניסיוני שלדבריו עבד על כמה מטופלות שהיו בעלות תגובה עלובה עד אפסית, והניב מהן ביציות. כשדר' קלדרון חזר לארץ הוא הציע לי לנסות את הפרוטוקול הזה. אמר שחשב עלי שם בכנס
. אצלי אחרי 2 טיפולים בהם לא היו ביציות, הופיעו פתאום 2-3 ביציות. אני הצלחתי להגיע אפילו להריון כימי. לא שהריון כזה בוכה בלילה, אבל זה בכל זאת משהו. זה הולך ככה. ביום השלישי לוסת עושים פרופיל הורמונלי. מאז, כל יום בודקים E2. ברגע שהE2 מתחיל לעלות מתחילים להזריק. אצלי זה לקח בין 4 ל14 ימים, השומר בכניסה לבני ציון כבר שאל אותי אם אני עובדת שם
. כאשר הזקיקים מגיעים לגודל 13-14 מ"מ מוסיפים צטרוטייד וזהו. כשהזקיקים בשלים, מזריקים כוריגון ושואבים. התמיכה היתה של אנדומטרין (סרבתי לקבל גסטון). הרעיון הוא להתחיל להזריק רק כשהגוף עצמו מתחיל לגדל את הזקיקים- בשלב של עלית הE2. כרגע דר' קלדרון מריץ את הפרוטוקול כניסוי פיילוט בבית חולים בני ציון. אני מצפה בקוצר רוח לשמוע על הריונות. צריך לזכור עובדה כאובה אחת. תגובה שחלתית ירודה מעידה על מאגר קטן של ביציות וגם על איכות ירודה של ביציות. ולכן בכל מקרה הסיכוי שלנו, המגיבות העלובות, קטן יותר. מה שכן, גם אני טענתי שאם אחת למאה מצליחות, אני רוצה להיות אותה אחת. מאחר ולא הייתי
אותה אחת, ירדתי מזה עם הזמן. ואני משאירה לאחרת להיות האחת ממאה
. בהצלחה נועם