תקוות גדולות

תקוות גדולות

אולי בגלל שהייתי מבולבל אתמול מכל מה שקורה... לפעמים אפשר מעט להרים את הראש ולזכור שזה לא חייב להיות ככה. שאין לאף אחד זכות לפגוע באנשים חפים מפשע... אני יודע שרובנו מרגישים חסרי אונים. ככה הרגשתי אתמול למעשה... מה אפשר לעשות ? אז אפשר... אמונה... בל נשכח שבתוכנו עולם ומלואו, בל נשכח את הכח העצום שמצוי בתוכנו, בל נשכח שבנו - בתוכנו היכולת לשנות. בלי לשים לב, אנחנו כולנו הרגשנו את הכאב העצום שהיה מצוי שם בחיפה אתמול - גם אם לא היינו שם. בתוכנו היכולת לשנות, לעצור, לנצור. אמונה. אני מתכוון לעצום חזק את העיניים עכשיו ולהאמין בתוך תוכי שאני לא רוצה שמשהו רע יקרה - שאני רוצה שהכל יפסק, לא עוד פיגועים, לא עוד כאב, אולי דבילי אולי לא... יש לנו את הכח הזה לשנות, אם רק נרצה. אם נאמין... רק טוב, a total stranger
 
Hey Stranngerrrrrrrrrrr

מסכימה עם כל מילה... עומצת עיניים חזק ומתפללת חזק עוד יותר! ומה פתאום לאבד ת´אמונה?? בשום פנים ואופן דווקא ודווקא לא לאבד!!! מדליקה את כל הכוכבים בשמיים... שיהיה אור גדול רק טוב!!!
 
אתה צודק...מאוד.

אסור לאבד את האמונה, אסור לאבד את התקווה. אסור להפסיק להאמין.... אבל, הלב נקרע ממש כשאתה קורא או רואה או שומע או חושב על צער המשפחות. ואפילו אם בדיוק מחר על הבוקר יהיה שלום וכולנו נשב בחצרותינו לבטח, אפילו אז... מי שהלך לא ישוב. והמשפחות שיקיריהן נרצחו, כבר לא ישובו להיות אותן משפחות וגם אנחנו, לא נשוב להיות כשהיינו. אני מודה, אני מתה מפחד. פוחדת ומאמינה שעוד יהיה טוב- זה נשמע נורמלי?? אני מניחה שלא ממש.... אבל חייב להיות טוב, פשוט חייב אז אני עוצמת יחד עם כולם את העיניים ומתפללת לטוב חסרת אונים אבל לא חסרת אמונה. הם לא ינצחו אותנו... הם יכו מכה אנושה אבל לא יהרגו!!! אנחנו נתאושש, אנחנו חייבים להתאושש ולו רק בשביל הילדים הקטנים...שטועמים את טעם האימה במקום להינות מהחיים. -------- חוזרת וקוראת את מה שכתבתי... כותבת כ"כ מבולבל... מבולבל ונפחד אבל לא מוחקת... ככה אני מרגישה בדיוק. עוצמת את העיניים, מאמינה באמת ובתמים שיהיה טוב ומתפללת שיגיע אותו טוב כמה שיותר מהר.. אנחנו באמת כבר לא יכולים. רקדנית ה-
 
רקדניתתתתתתת

בכלל לא מבולבל... פשוט אמיתי! ונמשיך כולנו להאמין ולהתפלל חזק ולא לאבד את התקווה!! רק טוב!!!
 
למעלה