תקבלו אותי ??

שושילי

New member
תקבלו אותי ?? ../images/Emo140.gif

שלום לכן בנות יקרות, פתאום מצאתי אותכן - האמת לא פתאום חברה נתנה לי לקרוא את הכתבה על לגלית שפר וקבוצות התמיכה שלה והיא הזכירה אתכן שם - אז באתי. אני בת 34 אמא לילדונת בת שנתיים וחודשיים יתומה מאב שנפטר לפני 7 שנים ומם שנפטרה לפני כמעט 5 חודשים. ככה פתאום מעכשיו לעכשיו בבקר עוד דברנו ובערב היא הובלה לבית חולים עם שטף דם במח ונפטר אחרי יומיים. ומאז אין לי שקט ואין לי מנוחה - אמא שלי אהובתי שהיתה כמו נפש שניה שלי שמיום שהתגייסתי לצבא דברנו כל יום לפחות פעם אחת . ואני בכלל לא יודעת מה לעשות עם כל הרגש הזה והצער הזה והחסר והדמעות. אומרים לי שאני נראת חזקה וכבר לא שואלים אותי במבט חושש מה שלומי ואני אומרת שהחיים הם חזקים ואי אפשר לבכות את הלב כל הזמן )ביחוד לא במשרד) אבל כל שיר או ארוע או מליון ואחד דברים קטנים גורמים לי להתגעגע בצורה בלתי אפשרית. והילדה שלי שלא תזכור את סבתא שלה ומליון הארועים השמחים והעצובים שעוד מחכים לי בחיים שיעברו בלי נוכחות אמא שלי ואבא שלי. זה מרגיש כל כך תלוש להיות יתום - יתום אמיתי כמו בספרים משהו ברקמה החיבור שלך נפרם וחלק מהשורשים לי מחפשים קרקע חדשה להאחז בהם.וזה כל כך מבלבל וקשה . יצא לי ארןך ומבולבל ויש לי עוד המון המון להגי דכל אותם דברים שלא אמרתי כבר 5 חודשים תקבלו אותי ?
 

gitta

New member
אחותנו את, שושילי היקרה../images/Emo23.gif

ובית זה ביתך הוא. לכאן את יכולה להביא את כל הצער והכאב שלך, את כל המילים שלא נאמרו. כדברייך, משהו ברקמת החיבור שלך נפרם והשורשים מחפשים קרקע חדשה להיאחז בה. זה כך באופן מיוחד באבל הטרי שאת נמצאת בו, חמישה חודשים, שהם פרק זמן קצר מאוד מבחינת עיבוד האבל. הילדה שלך תפנים את דמות אימך והמהות שלה, בדיוק באותו אופן שבו את תעבירי אותה אל ילדתך. היא תוכל להתקיים בצורה רגשית ומלאת חיות בלב שלך ושל ילדתך, כי היא מעולם לא עזבה אותך, היא נעדרת רק בגופה. תהיי חזקה,שושילי היקרה, והישארי עימנו ככל שתצטרכי ותרצי. ברוכה הבאה, מגיטה.
 
שושילי היקרה

נקבלך בזרועות פתוחות. את בהחלט מוזמנת לראות בפורום הזה בית חם והאמיני לי, הוא אכן כזה. האבל עדיין טרי אצלך ועדיין לא שקעו הדברים, וגם אם כרגע את מרגישה תלושה הרי שהשורשים נטועים חזק ואם תדעי להשכיל תוכלי לחזור ולהרגיש מחוברת. אמך אומנם לא לידך - כאן - אך ודאי השאירה לך זכרונות רבים ואהובים, אהבה רבה ומורשת שתזכרי לעד. את יכולה להרגיש חופשיה לכתוב ולהעלות כל דבר שנראה לך ושאת מרגישה צורך לשתף בו, כולנו חווינו אובדן ומכאוב, כל אחת בדרך ובמתכונת אחרת, ובטוחה שתוכלי למצוא לך מעט מרגוע לנפשך הדואבת, ולו מתוך כך שתעלי את הדברים על הכתב וביודעך שמולך נמצאות בנות/נשים שחוו דברים דומים. בטוחה שתוכלי לספר לילדתך על סבתה ואף להעביר אליה את רגשות האהבה שאת חשה אליה, והיא תלמד דרכך להכירה. עשיתי זאת עם ילדי והדרך בה הם מדברים ומזכירים אותה היא כאילו הכירו אותה בחייה.... ברוכה הבאה אלינו. מחזקת אותך ושולחת לך
חם.
 

Storm131

New member
שושילי הי

משתתפת בכאבך.האבל עדיין כל כך טרי וזה קשה.אני מבינה היום שזה קשה לאבד הורים בכל גיל.פעם נהגתי לחשוב אחרת שכן איבדתי את אמי בגיל צעיר,אבל אני מבינה שסימני האבל והיתמות מופיעים בכל גיל. מקבלת אותך בחיבוק ומקווה שתתחזקי מהר.
 
על דומה ולא דומה.

'אמא יש רק אחת' - את זה כל אחד יודע. בכל גיל שמאבדים אם, הסבל הוא קשה, והכאב עצום. ובכל זאת, אניכן חושבת שיש משהו במה שחבת, בכך שיש דברים שמייחדים בנות שאיבדו את אימן בגיל צעיר. בגיל צעיר יש הרבה פחות יכולות להתמודדות עם מצב כל כך טראומטי [ראי למשל התייחסות לנושא של רגשי האשמה בתגובה שלי לרחלי]. כאשר הילדה רכה בשנים כשהיא מאבדת את אימה, הטראומה משנה בצורה כל כך קריטית ומהותית את כל תהליך ההתפתחות שלה, ממש כמו נחל שהוסט ממסלולו.
 

Storm131

New member
על דומה ולא

כמה מדוייק התיאור שלך,סקאלי,על נחל שהוסט ממסלולו.ממש כך הרגשתי תמיד.כאילו חיי הלכו בנתיב מסויים והכל הוסט לכיוון אחר שלפעמים ממש קשה לעכל עד היום איך זה קרה.
 

libi4

New member
ברוכה הבאה../images/Emo82.gif

ביתנו הוא ביתך...אומנם גם אני חדשה פה....ביום חמישי זה ה-30.....ואני עדיין המומה.... ברוכה הבאה בצל קורתנו... רק טוב!!! לילה טוב
 

נ ע ם ב ת

New member
נקבל אותך בזרועות פתוחות ../images/Emo24.gif

זה בדיוק המקום, וכנראה גם הזמן.. שלך, להצטרף לבית הזה, שבו השפה מוכרת, התחושות מוכרות. ברוכה הבאה.
 

S u n n y 1

New member
ברוכה הבאה שושילי ../images/Emo140.gif

שמחה שמצאת אותנו, שמצאת מקום חם לפרוק את מה שישב בליבך כל הזמן הזה. את מוזמנת לשתף אותנו בכך. באהבה ובזרועות פתוחות
 

שושילי

New member
תודה רבה מעומק ליבי הדואב

על קבלת הפנים החמה והתומכת. ומבעד לדמעות קראתי אותכן ואת הסיפורים שלכן ועם הכאב יש גם סוג של הקלה על שמצאתי מקום בית להניח את הראש ולפרוק את הלב. אז באמת תודה אבה לכולכן -לב-
 
למעלה