תצטרכו לסלוח לי.

תצטרכו לסלוח לי.

אני במוד כתיבה.

את חולה. את מבינה את זה?
וכל עוד תלכי בשבילים המפותלים האלה בתוך ראשך זה לא ייגמר.
תנסי להאט, לנשום עמוק יותר. יש היום רוח נעימה בחוץ. אולי תצאי החוצה ותבדרי את השיער.
את יכולה להלך בצעדים מדודים וראש מורם. החיוך שלך כבר יגיע לבד.
כשתחזרי אליי, אתחיל לשחק בך. אשחק בך בעדינות, כמו שאת אוהבת, עד שתנחת עליך ההבנה
שאת יכולה להיות פלסטלינה תחת יד היוצר. את עלולה להיקרע לשתיים, אבל אל תחששי.
מבטי הגברים ילוו אותך כשתתהלכי שם בחוץ. אל תפחדי, אף אחד מהם לא ירדוף אחריך אל הסמטה. אני שומר עלייך.
מזו-כיס-טית. לאיית לך את זה? אני בטוח שאת יכולה להתאמץ קצת יותר. תביני, רק אני ואת כאן. אם קר לך, את מוזמנת להתלבש. אני מבטיח שגם אוכל לתרום קצת לחימום.
את צעירה, זה נכון. לא תמיד יש סדר בדברים, אבל הפעם זה עובד נהדר. אני אלמד אותך.
את ממשיכה להתהלך ומדמיינת אותי. הידיים הגדולות שלי מרטיבות אותך ואת מפסיקה. כמה איפוק יש בך, בחיי.
בואי לשבת לי על הברכיים. בואי להרגיש קטנה. את חושבת שזו הזמנה, אבל הנשיכות בשדיים שלך מגלות לך שלא. לאט לאט, אין מה למהר.
אני אכה אותך היום. פעם אחר פעם אחר פעם. הצחוק המתגלגל שלך יהיה כדלק למנוע שלי.
את תבערי, תעברי חזק, קטנה שלי.
בסוף, אני עוד עלול ללחוש לך שאני אוהב אותך.
 

bonbonita2

New member


עד לקטע של הכאב.. פשוט התכווצתי...
כי אולי השארת את זה עמום.. מה זה הכאה? הצלפה בשוט?
בכף יד? על הישבן? על הפנים?
אי הידיעה מכווץ ומפחיד...
את כותבת מדהים....
 

אייבורי

New member
זונה קטנה

עכשיו עומד לי.

מעניין עם הזין יכול לחנוק מחשבות, צריך לבדוק את העניין על פרפור והכחלה
 
למעלה