תפילת הפורום?
ידיעות פרסמו מאמר קצר לכבוד יציאת הכרך השלישי של "אבידן - כל השירים". עיקר המאמר מבחר קצר משיריו, קראו השיר הבא וראו כמה מתאים - תפילת הדרך קָרַעְתִּי בְּעַצְמִי קְרִיעָה גְּדוֹלָה וְהָיִיתִי לֹא עַם וְלֹא גּוֹלָה וְלֹא מְנַחֵם וְלֹא אֵם שַׁכּוּלָה וְלֹא מָקוֹם וְאִם עוֹלָמִי אֵינוֹ מְקוֹמִי אֲנִי מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָמִי וּמִשָּׁם קִיּוּמִי וּמִכָּאן סִיּוּמִי שָׁלוֹמְשָׁלוֹם אבידן היה המשורר האהוב עלי בימי נעורי. אני יכול לעצום את עיני וכמעט לחוות שוב את עוצמת הטלטלה שאחזה בי כשהפכתי בפעם הראשונה כריכתו של 'תשדורות מלווין ריגול' ונתקלתי בלשון מפתיעה,מאפשרת,יצרית ויוצרת, כזו שאינהפוחדת להבהיר ולהאיר, חוקרת ונשמרת, נועזת ומשחררת כאחת. אז ככה סתם הנה שארבעה נוספים - כשאדם קם כְּשֶׁאָדָם קָם בַּבֹּקֶר אָדָם לוֹבֵשׁ אֶת מִכְנָסָיו וּפוֹתֵחַ מִיָּד בְּאֵשׁ עַל מִטָּתוֹ וְעַל מִרְפַּסְתּוֹ וְעַל סְפָרָיו וְעַל אֲלֻמּוֹת הַמַּיִם הַדּוֹלְקוֹת אַחֲרָיו אָדָם מְנֻמְנָם קָם בַּבֹּקֶר וְלֹא חוֹשֵׁשׁ לִלְבֹּש מִכְנָסַיִם וְלִפְתֹּחַ מִיָּד בְּאֵשׁ --------------------------- "אדם זקן - מה יש לו בחייו? הוא קם בבוקר, ובוקר בו לא קם. הוא מדשדש אל המטבח ושם המים הפושרים יזכירו לו שבגילו ... שבגילו ... אדם זקן, מה יש לו בבקריו? הוא קם בבוקר קיץ וכבר סתיו נמהל בערב בנורות חדרו. ממסעו במסדרון הוא טרם שב כי שם הוא עוד חשב ... מה לעשות עתה ומה לקרוא אדם זקן ... אדם זקן, מה יש לו בגילו? הוא מנמנם כי הוא פוחד לישון. עיניו פקוחות למחצה, מנחשות לפי תנועת הכוכבים, אם הלחישות רומזות, כי זה לילו האחרון. אדם זקן, מה יש לו בערבו? לא מלך הוא ויפול לא על חרבו." ----------------------------- לרדת, לעלות / דוד אבידן להבין משמע לרדת לסוף-דבר. אבל מה לעשות, אם סוף הדבר נמצא למעלה ? אז להבין – משמע לטפס במעלות הדברים, דרך שבעה רקיעים ולמעלה מהם, ושם הדבר נמצא, ממתין בעטיפה זוהרת, לא נגוע. מה לעשות עם הדבר הבלתי-נגוע הזה ? איך לגעת ולא לגעת בהבנה ? זה כבר ענין של הבנה דקה, של צליל, אבל גם של דממה דקה ויכולת המתנה, אבל גם ענין של כושר-זנוק ברגע הנכון. להבין משמע להגיע, וזה כבר ענין של לוגיסטיקה, אבל להגיע אין משמע להבין, וזה כבר ענין מיסטי. אז מה עושים עם זה ? קודם כל לא לרדת לסוף-דבר, אלא לעלות אליו. ואחר-כך לא לגעת בדבר עצמו, אלא לגעת בעצמנו למראה הדבר הגדול הזוהר למעלה. ואחר-כך לא לסלוח לעצמנו על ההחטאה. ----------------------------------------------- לחשוב בצורה ממוחשבת זה עניין חשוב, בג'ונגל ,במדבר, הרחק ממקום ישוב במקום נדח או בלא מקום או בחלל ולא לחשוב מחשבה ביולוגית בכלל . לחשוב בצורה אחרת בצורה שונה אפילו אם היא תראה מחשבה משונה ולחשוב זריז ,בו זמנית ומהר מאוד ולא לצפות לגינויים או למחמאות ….. אפשר להטיל על חשיבה כזאת משימות מציאויות חדשות ,אפשרויות שונות ,חלומות רק אי אפשר לקחת ממנה את אחרותה להשאר צמוד אליה ולהשאר אתה . ללכת איתה עד קצה גבול האפשרויות ולשם לפתח חדשות בלתי חזויות
ידיעות פרסמו מאמר קצר לכבוד יציאת הכרך השלישי של "אבידן - כל השירים". עיקר המאמר מבחר קצר משיריו, קראו השיר הבא וראו כמה מתאים - תפילת הדרך קָרַעְתִּי בְּעַצְמִי קְרִיעָה גְּדוֹלָה וְהָיִיתִי לֹא עַם וְלֹא גּוֹלָה וְלֹא מְנַחֵם וְלֹא אֵם שַׁכּוּלָה וְלֹא מָקוֹם וְאִם עוֹלָמִי אֵינוֹ מְקוֹמִי אֲנִי מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָמִי וּמִשָּׁם קִיּוּמִי וּמִכָּאן סִיּוּמִי שָׁלוֹמְשָׁלוֹם אבידן היה המשורר האהוב עלי בימי נעורי. אני יכול לעצום את עיני וכמעט לחוות שוב את עוצמת הטלטלה שאחזה בי כשהפכתי בפעם הראשונה כריכתו של 'תשדורות מלווין ריגול' ונתקלתי בלשון מפתיעה,מאפשרת,יצרית ויוצרת, כזו שאינהפוחדת להבהיר ולהאיר, חוקרת ונשמרת, נועזת ומשחררת כאחת. אז ככה סתם הנה שארבעה נוספים - כשאדם קם כְּשֶׁאָדָם קָם בַּבֹּקֶר אָדָם לוֹבֵשׁ אֶת מִכְנָסָיו וּפוֹתֵחַ מִיָּד בְּאֵשׁ עַל מִטָּתוֹ וְעַל מִרְפַּסְתּוֹ וְעַל סְפָרָיו וְעַל אֲלֻמּוֹת הַמַּיִם הַדּוֹלְקוֹת אַחֲרָיו אָדָם מְנֻמְנָם קָם בַּבֹּקֶר וְלֹא חוֹשֵׁשׁ לִלְבֹּש מִכְנָסַיִם וְלִפְתֹּחַ מִיָּד בְּאֵשׁ --------------------------- "אדם זקן - מה יש לו בחייו? הוא קם בבוקר, ובוקר בו לא קם. הוא מדשדש אל המטבח ושם המים הפושרים יזכירו לו שבגילו ... שבגילו ... אדם זקן, מה יש לו בבקריו? הוא קם בבוקר קיץ וכבר סתיו נמהל בערב בנורות חדרו. ממסעו במסדרון הוא טרם שב כי שם הוא עוד חשב ... מה לעשות עתה ומה לקרוא אדם זקן ... אדם זקן, מה יש לו בגילו? הוא מנמנם כי הוא פוחד לישון. עיניו פקוחות למחצה, מנחשות לפי תנועת הכוכבים, אם הלחישות רומזות, כי זה לילו האחרון. אדם זקן, מה יש לו בערבו? לא מלך הוא ויפול לא על חרבו." ----------------------------- לרדת, לעלות / דוד אבידן להבין משמע לרדת לסוף-דבר. אבל מה לעשות, אם סוף הדבר נמצא למעלה ? אז להבין – משמע לטפס במעלות הדברים, דרך שבעה רקיעים ולמעלה מהם, ושם הדבר נמצא, ממתין בעטיפה זוהרת, לא נגוע. מה לעשות עם הדבר הבלתי-נגוע הזה ? איך לגעת ולא לגעת בהבנה ? זה כבר ענין של הבנה דקה, של צליל, אבל גם של דממה דקה ויכולת המתנה, אבל גם ענין של כושר-זנוק ברגע הנכון. להבין משמע להגיע, וזה כבר ענין של לוגיסטיקה, אבל להגיע אין משמע להבין, וזה כבר ענין מיסטי. אז מה עושים עם זה ? קודם כל לא לרדת לסוף-דבר, אלא לעלות אליו. ואחר-כך לא לגעת בדבר עצמו, אלא לגעת בעצמנו למראה הדבר הגדול הזוהר למעלה. ואחר-כך לא לסלוח לעצמנו על ההחטאה. ----------------------------------------------- לחשוב בצורה ממוחשבת זה עניין חשוב, בג'ונגל ,במדבר, הרחק ממקום ישוב במקום נדח או בלא מקום או בחלל ולא לחשוב מחשבה ביולוגית בכלל . לחשוב בצורה אחרת בצורה שונה אפילו אם היא תראה מחשבה משונה ולחשוב זריז ,בו זמנית ומהר מאוד ולא לצפות לגינויים או למחמאות ….. אפשר להטיל על חשיבה כזאת משימות מציאויות חדשות ,אפשרויות שונות ,חלומות רק אי אפשר לקחת ממנה את אחרותה להשאר צמוד אליה ולהשאר אתה . ללכת איתה עד קצה גבול האפשרויות ולשם לפתח חדשות בלתי חזויות