זה משהו שפעם למדתי
אחד הדברים הראשונים שמלמדים אותך בביה``ס לעבודה סוציאלית, הוא שאי אפשר לעזור למי שלא רוצה לעזור לעצמו. זה נכון, אבל זה מפספס את כל הכיוון. כי הפואנטה היא מה עושים עם ההרגשה המחורבנת, שמישהו זקוק לעזרה, ואתה רוצה לעזור לו, ולא יכול. לא יכול מאלף ואחת סיבות. הסיבה שבגללה אתה לא יכול, היא שולית. נכון שהתחלתי ללמוד צעירה, עוד לא בת 19. ונכון שעברו מאז 8 שנים, נישואים, תינוק וגירושים. אבל עדיין לא מצאתי תשובה לשאלה: מה עושים עם הזפת השחור הזה, כשאדם מתנגד לעזרה?