תעתועי החיים

קינגית7

New member
תעתועי החיים

ואם אני אשכח, מי יזכיר לי. ואם אאבד את מה שיכול להזכיר, מה יזכיר לי. איך לשמור על הזכרון לאורך זמן? חלק מהחפצים, מטבעם, מתכלים עם הזמן - החיים ממשיכים גם כשמדובר בחפצים... הזכרון שלי אף הוא מתכלה עם הזמן. להכנע לגמרי לחיים? לזרום עם הנהר השוצף הזה שהוא החיים? כמה לא פשוט לפעמים למצוא את האיזון, זה שבין הזרימה הבלתי פוסקת של החיים לבין הצורך לזכור אותה, להתייחד איתה ועם הזכרונות ממנה. אמי אהובתי.
 

azehu

New member
ממש שירה

מרגש מאד. אני צריכה לחשוב על זה כמה ימים. לפעמים זה מרגיש לי שאמא שלי עוד כאן כי יש את כל הזכרונות. ולפעמים זה נראה שהכל כל כך מתעוות בגלל שהזכרונות הם לא המציאות, הם פרשנות שלי - אז מה האמת? ופוגשים אנשים חדשים בחיים, ולפעמים יותר קל להקשיב להם מלהזכר בדמות שכבר אינה כאן... יש לי הרבה מחשבות על זה.
 
וואוו

מאוד ריגשת אותי... כמה לא פשוט לפעמים למצוא את האיזון, זה שבין הזרימה הבלתי פוסקת של החיים לבין הצורך לזכור אותה,
... איתך...
 
קינגית

מצטערת שלא הגבתי קודם... שיר מדהים אמיתי ונכון טוב לדעת שיש לך כישרון כל כך מיוחד לכתיבה אהבתי
 

לונה..

New member
קינגית

יש דברים שנחקקים בתודעה, כמו שכנפיים לפני כמה זמן כתבה, "אני יודעת שהיא אהבה אותי". אני חושבת שאף על פי שלפעמים תמונות מסויימות נשכחות, לעולם לא שוכחים את התחושות. הייתי מציעה לך לכתוב. כל פיסת זכרון שעולה לך בראש, פשוט לכתוב אותה. אגב, מניסיון שלי, על כל תמונה שנעלמת צצות שתיים אחרות, בלי שום התראה... את יכולה לשטוף כלים ופתאום להשאב לתוך הזכרון. כשאת מתעוררת את אפילו לא מבינה מאיפה זה הגיע, לא זכרת שאת זוכרת דבר כזה. אני נורא אוהבת כשזה קורה לי. ואחרי כל זה... קבלי חיבוק ענק מכל הלב.
תמשיכי לכתוב
 
ווואווו מאמי שיר פשוט יפה...

קראתי אותו כמה פעמים והוא גרם לי לבכות זה כל כך נכון ומפחיד שהמחשבות שלנו והזיכרונות שלנו עם הזמן נעלמים...אבל הגעגוע והכאב לא והוא תמיד יהיה ואפילו יתחזק...כואבת איתך אוהבת המון שירוש...
 
לקינגית../images/Emo24.gif

קינגית הי קראתי והתרגשתי מאד...איזה מתוקה את. אני קוראת אותך בתור שני אנשים אמא של..ובת ללא אם -בתור אמא אני חושבת איזה בת מקסימה את ..את יודעת לפני יומיים הבת שלי פתחה את היומן שלה איפה שכתובים כל הטלפונים ופתאום אני רואה שהיא מסתובבת עם התמונה שלי ביומן...כל כך התרגשתי. ואת הזכרת לי את הרגע הזה. את לא תשכחי כי היא חיה בליבך...ואם תקשיבי לעצמך בריכוז את תדעי מה היא הייתה אומרת גם על זכרונות חדשים. ובאשר לחיים הם הרי זורמים בכל מקרה.. - בתור בת ללא אם אני קוראת אותך ומבינה ....לי אין זכרון מאמא בכלל...אבל אני אוספת...אני שואלת אנשים שהכירו אותה יש לי שתי מפות שהיא רקמה..ואני הופכת את המפות ומסתכלת על הדרך שבה היא עשתה קשרים קטנים בחוטים או החליפה חוט עברה שורה וכו...בגלל שאני גם רוקמת זה לימד אותי הרבה עליה. יש לי צורך לדעת עליה ולזכור אותה למרות שהיא הייתה נוכחת רק חודשיים בחיי יש לי רק תמונה אחת איתה . ואני כל הזמן מתבוננת בה ומנסה להרגיש מה היא חשבה באותו רגע...והתמונה שיש לי בראש מכל מה שאספתי לעולם אינה מתפוגגת. אני שומרת עליה במקום של הזכרונות החשובים מאד...במגרות של ציפור הנפש. ומה שנמצא במגרות האלו לעולם לא נשכח. נשיקות וחיבוק ליזה
 

קינגית7

New member
ליזה היקרה

התרגשתי בעצמי לקרוא את דברייך. גם משום שפירטת והסברת כי קראת גם כאם וגם כבת וגם משום שאני שמחה שהתרגשת ממה שכתבתי. שמחה בשביל הבת שלך שיש לה אותך ושמחה בשבילך שיש לך בת כזו מקסימה. וכן, הרבה פעמים אני יודעת מה אמא שלי הייתה אומרת על אירועים או אנשים חדשים בחיי. זה חיבור שמאד מקל עליי לחיות עם המשך החיים. מן הכוונה פנימית ששולבה לתוכי מלידה. נשיקות וחיבוקים גם לך. יום טוב.
 
אהבתי.

במיוחד את הנימה שבה דמיינתי אותך קוראת את הדברים בקול רם. הוספתי למדור השירים, מקוה שזה בסדר ...
 
למעלה