תעזרוי לי

מה כבר ההבדל?

היא הרי אומרת שהם עושים הכל חוץ מזה. לא ברור לי (טוב, כן ברור, אבל מאוד אבסורד בעיני) כל הטרראם סביב "פעם ראשונה".
 

לורליי43

New member
יש הבדל

בשלות רגשית לא נקראית בשלות רגשית בגלל שהיא לא חשובה. היא משפיעה על הסיבה ועל היכולת להבין ולהתייחס להחלטות. אני לא מסכימה שאין הבדל בין יחסי מין בלי חדירה לכאלה עם. זה אמנם לא אומר שכאמה של המתבגרת הייתי מתנגדת, אבל אני גם לא מבטלת את התחושה שלה וחושבת שאין סיבה.
 

iris mom of two

New member
לי זה לא נשמע אבסורד, ואני רואה את

ההבדל. הפעם הראשונה שלי היתה זוועתית (ובהסכם מלא של שני הצדדים, כי מה הטררם, בוא כבר נעשה את זה). אני מקווה להגן על כל בת שאני יכולה מפעם ראשונה שכזו. הפעם הראשונה של חברה שלי היתה אונס. לא, אין דרך חזרה מביתוק הבתולים. כמה שאנחנו רוצות להשלות את עצמנו, זהו המחסום האחרון. אולי אין הבדל מבחינה גופנית לשאר משחקי מין ולחדירה עצמה, אבל מבחינה נפשית ותרבותית יש הבדל. חוץ מזה הגדרה שלה של הכל, לא חייבת להיות הגדרה שלך (ומין אוראלי לדעתי זה מין מלא). ילדה בת 16.5 היא עדיין ילדה. אני רואה הרבה בנות כאלו כאן, שכנות ובנות של חברות. יש לחלקן גוף של אשה, אבל זה עדיין לא בן אדם בוגר. להיות בן אדם בוגר זה לקחת אחריות על החיים, לפרנס את עצמך ולטפל בעצמך (לדעתי גם החבר עדיין לא בוגר, אחרת איך הוא יכול לחיות איתה בחדר בבית של הוריה). אמא שלה עושה לה טובה בכך שהיא מבקשת אותה לחכות. כל מה שהיא מבקשת זה עוד חצי שנה שלבת יהיה יותר זמן לחשוב על מערכת היחסים ועל קיום יחסי מין מלאים.
 
תמיד יש פעם ראשונה

כדבר דוחה במיוחד אני זוכרת דווקא את הנשיקה הראשונה שלי (מעבר לאלה של משחקי "אמת או חובה"), אבל ממש, לרמה שלהזכר בכך עושה לי חשק לירוק לתוך דלי
אני בספק אם יש מישהי מהקוראות והכותבות (או מישהו מהקוראים והכותבים) כאן שיכולה לספר על פעם ראשונה נפלאה, כמו בסרטים, עם נרות וזיקוקים. להיות בשלים לכך רגשית פירושו בעיני פשוט לרצות באינטימיות עם אותו הבן אדם (אותי אישית, בזמנו, המחסום של מין אוראלי הרתיע יותר...) מתוך נכונות מלאה ולא מתוך לחץ, ולאחר שזה מתקיים להכיר בכך שזה לא הולך להיות הכי נוח בעולם (כשאפשר לשפר את העניין טכנית, אבל זה לפורום אחר
) וככה לא להתאכזב יותר מדי (בעיקר אם זו פעם ראשונה של שני הצדדים, ולמזלה הטוב של הבחורה זה כנראה לא כך). הבת כבר מקיימת מערכת יחסים מאוד מלאה עם הבחור, ואני באמת לא רואה כיצד קריעת פיסת עור תעלה את הקשר ברמה נוספת. זה לא שהם הולכים לגור ביחד או משהו בסגנון, הקשר שלהם ימשיך להיות בדיוק אותו הדבר.
 

אור2221

New member
אני חושבת שהפעם הראשונה תמיד רעה

שלי היתה בגיל 19.5, עם חבר רציני ראשון - ואמנם לא היה כאב בכלל, אבל זה היה די נפילה, למרות שהקשר היה חזק ואיתן, למרות שהייתי על סף שחרור מהצבא וכו'. הנשיקה הראשונה שלי, לעומת זאת - היתה בגיל 12.5, והיא היתה די נחמדה, נו טוב, הוא היה בן 15.5 ומאנייאק - אבל הנשיקה היתה טובה, למרות שהוא רק רצה דבר אחד (שהוא ממש לא קיבל). גם אני, בסופו של דבר - לא רואה את ההבדל הגדול בין מישהי שעושה את כל הדברים האחרים, לבין השלב הסופי הזה, האקט האחרון של קריעת הקרום או מה שנשאר ממנו. אם הבגרות מתבטאת בלגור לבד ויכולת לפרנס את עצמך, הלא יש מספיק זוגות נשואים שעדיין נתמכים על שולחנם של ההורים בגילאי העשרים המאוחרים, גרים "ביחידת דיור בבית של ההורים" ועושים את הכביסה במכונת הכביסה של אמא (שהרבה פעמים גם מגהצת לבן ולכלה...), שלא לדבר על תמיכה כלכלית, שבמקרים רבים לא נפסקת לעולם. בעיני, יכולת להחזיק קשר של שבעה חודשים בגיל 16 (ואני די מעריכה את היכולת של בחור בן 24 לחכות לנערה בת 16, לא יודעת אם אני הייתי שמחה לחכות שבעה חודשים לסקס) מצביעה על בגרות מסויימת שמאוד יתכן שלא קיימת בכלל בבחורה בת ה18 שעושה את זה "כדי להיפטר" מהבתולין...
 
../images/Emo45.gif

ובאשר ל"הבגרות מתבטאת בלגור לבד ויכולת לפרנס את עצמך", זה משפט שחביב ביותר על הפולנים שלי
 

iris mom of two

New member
את יודעת מה

זה השלד שלי, מנסה לחסוך מאחרים. וכן, בגרות זה כן לפרנס את עצמך. יש הרבה מבוגרים שהם לא בוגרים. כל אלא שחיים בבית של ההורים ועושים כביסה אצל ההורים מפספסים משהו, אבל זה כבר נושא לדיון אחר. אני לא אותה בת 18, עברתי המון מאז. אותה נערה שביקשה את עצתנו לא תהיה אותה נערה בת 16 בעוד 20 שנה. אבל היא כן תחיה עם הזכרונות שהיא יוצרת היום. (ואני די מעריכה את היכולת של בחור בן 24 לחכות לנערה בת 16, לא יודעת אם אני הייתי שמחה לחכות שבעה חודשים לסקס) - מה פתאום? איפה הוא בכלל פגש נערה בת 16, ואיפה עשה את הסוויץ' שהוא בכלל יכול לצאת איתה? ושוב, אני הכרתי הרבה בחורים בני 24,25 ואפילו 27 שעדיין היו בתולים כי החליטו לחכות. יש לנו זוג חברים שהיו מאורשים, שניהם גרו בנפרד ולא עם ההורים, שניהם היו בני 24 וחיכו 9 חודשים עם סקס, עד החתונה. לחכות עם סקס זה קשה, אבל לפעמים הגאווה של, חיכיתי עד מתי שקבעתי לעצמי לחכות שווה את זה.
 
שווה את זה?

אולי, אם מאיזושהי סיבה, זה משרת מטרה החשובה לך (כמו אמונה דתית). אבל סתם לחכות "בשביל האתגר"? דווקא בכלל לא נראה לי בוגר או בריא במיוחד. באשר לבחור, לא הבנתי מה הבעיה. הוא פגש היכן שהוא פגש (אני בגיל 16 פגשתי הרבה בחורים בגיל זה), והחליט שהוא יכול לצאת איתה כי היא מצאה חן בעיניו והייתה להם שפה משותפת (מה שאולי לרוב לא קורה בהנתן הפרשי גיל כאלה). מותר לשאול, באמת, למה את מגדירה בגרות כ"לפרנס את עצמך" (לא שאני חושבת שאפשר בכלל להגדיר בגרות על דרך החיוב)?
 

אור2221

New member
יש הבדל בין

שניים שמאמינים שצריך לחכות עד החתונה, וזו אמונה משותפת וטוב להם עם זה, לבחור שכבר קיים יחסי מין בעבר ובחורה שממש לא התכוונה לחכות עד החתונה, השיקול של חתונה או לא - לא משחק שום תפקיד. הבחורה הזו, דרך אגב, יכולה להתחתן עוד פחות משנה - כמו שרבות מבנות גילה במגזר החרדי עושות, שם המדינה מממנת או ההורים מממנים, והזוג מתחתן, מקיים יחסי מין, ועד גיל 20 לבחורה יש לפחות שני ילדים. איפה כאן הבגרות, אני לא יודעת - אבל לחכות עד לחתונה זה לא ממש קשה. קשה לי להאמין שבחור בן 27 שנשאר בתול ולא מסיבות דתיות עשה זו מבחירה ולא מאילוץ, ואם יש כאלה הם נדירים ביותר - לפחות בישראל.
 

iris mom of two

New member
כמו שענו לך

לא זה ולא זה. לדבר איתה ולהתייעץ איתה. להקשיב לה ולבקש ממנה להקשיב לך.
 

לורליי43

New member
לא רשות, הדרכה- זה הרבה יותר

מוצלח. בגיל הזה- הקשר (הורה-מתבגר) יכול להצליח רק עם שיתוף פעולה.
 
אני לא מקווה שבתי תבקש רשות.

אני מקווה שהיא תשתף אותי. (ואני מקווה שזה לא יהיה לפני גיל 30
) כאן אני מסכימה עם נועה - ההחלטה היא של מרלה, ולא של אמה. ליעץ, לתת כיווני מחשבה, נקודות לברר, ללכת יחד לרופא. לא להחליט בשבילה.
 

Kalla

New member
לא לפני גיל 30?

אני מקווה שבגיל 30 הם כבר יהיו עם משפחות משלהם (אם ירצו בכך, כמובן)
.
 

פלגיה

New member
אני חושבת שאמרו כאן הרבה

אז קודם כל - אני נותנת לך את הקרדיט. אין ספק שאת באמת בוגרת מהרבה בנות גילך (וגם מהרבה בנות עשרים) ומאוד יפה בעיני שחשוב לך הקשר עם ההורים שלך, ושחשוב לך לקבל את תמיכתם בצעדים משמעותיים בחייך. אני הייתי רוצה שתעצרי רגע ותחשבי אם חשוב לך הייעוץ שלהם, או שחשוב לך הקשר הטוב איתם. מה זאת אומרת? אם הילד שלי מבקש ממני משהו, קורה שאני אומרת "לא". אם הוא מתחיל להתווכח איתי, השאלה שלי היא פשוטה "למה ביקשת?". כי מי שמבקש עצה או רשות למשהו צריך להביא בחשבון את שתי האפשרויות - את ה"כן" ואת ה"לא". זה אם ביקשת ייעוץ. יכול להיות שמה שהיית רוצה זה תקשורת טובה עם ההורים. במקרה הזה - לא חייבים להסכים על כל דבר. במקרה הזה את יכולה להגיד שחשוב לך ליידע אותם, ושאת מבינה שאין הסכמה, ושזה בסדר. לא תמיד יש הסכמה בין אנשים. חוסר ההסכמה לא מחייב ניתוק קשרים ביניכם. יכול להיות שיהיו ויכוחים, וזה בסדר. יכול להיות שלא תקבלי עידוד ואישור מצידם, וגם זה בסדר. בני אדם בוגרים שחושבים שהם צריכים לעשות משהו, עושים זאת גם אם הקרובים להם לא רואים זאת בעין יפה.
 

תיקי א

New member
אני עונה לך כמישהי שהייתה בדיוק

בסיטואציה שלך, רק כשאצלי זה היה בגיל 17 (נראה לי שגיל 17 לפני כ- 20 שנה, די מקביל לגיל 16 כיום). אמא שלי היא האדם הכי קרוב לי, כך זה היה תמיד וכך זה גם היום. כשבאתי אליה בגיל 17, לפני יום ההולדת) וידעתי אותה מראש במה שהולך לקרות בסופ"ש הקרוב, היא הגיבה בצורה לא כ"כ טובה. בין היתר אמרה שהיא מאוכזבת ממני, משפט אותו לא אשכח לעולם. ידעתי שאין סיכוי שאקבל את ברכתה ולכן החלטתי לשכנע אותה שאני כבר בשלה ומוכנה (הייתי הרבה לפני כן, אבל החלטתי לעמוד בגבול שהצבתי לעצמי, בעצמי) וכי אני כה שלמה עם העניין עד כי אני משתפת אותה ולא מתכוונת לתחמן או לשקר. בסופו של דבר היא השלימה ולקחה אותי לרופא נשים. מעבר לכך יש לי כמה דברים לומר לך: תקיימי יחסים עם הבחור, אם את רוצה. על תבני על זה שהוא "סגור עליך" ואל "תסגרי את עצמך" עליו. תשאלי את אמא שלך האם היא לא משלה את עצמה שקשר בין בחור כה בוגר ונערה צעירה יכול להמשך זמן כה רב תוך "התנזרות" מצידו. אני בטוחה שהיא יודעת את התשובה, אבל מעדיפה לטמון את הראש בחול.
 

iris mom of two

New member
מסכימה חלקית

אני הכרתי מספר בחורים בזמנו שהעדיפו לחכות עד קשר רציני ולא מיהרו עם יחסי מין. גם גבר יכול לחכות עד גיל 24 ומעלה. ובחור בן 24 שיוצא עם ילדה בת 16 זה בוגר? זה ילד מאוהב.
 
למעלה