שלא לציטוט
New member
תסתלק מפה...
נמאס כבר לעבוד מול מחשב. להתחבא מאחורי שולחן ומסך. להפעיל רק את השכל (במקרה הטוב). די, אי אפשר יותר. לפני הרגע הארור שבו המחשב נכנס לחיי היתה פעילות גופנית, חיוּת, היו תחומי עניין והיה זמן לעצמי. מאז שהמחשב נכנס אמנם הצלחתי ליצור כמה דברים טובים - אבל אני עצמי נעלמתי. הכל מתנוון. אין לי כוח לקום בבוקר, אין לי כוח לזוז. גם אחרי העבודה אני מול הטלוויזיה, מפצה את עצמי בטלנובלות. שם לפחות יש חיים. אם ל אין חיים, לפחות אראה חיים של אחרים. אחרים שזזים, פועלים, שלא מתאבנים מול המחשב. כמה הייתי רוצה לשחרר את הכלי הזה מהחיים שלי. לא רוצה מחשב יותר. רוצה להתפרנס ממשהו אחר. אבל ממה? אין לי מיומנות בכלום. כבר המון שנים שזה רק אני והמחשב. אפילו אומנות אני עושה דרך המחשב. למעשה, מאז הצבא אני מול זה. בהתחלה אלה היו עבודות לקורסים באוניברסיטה, ולאט לאט הקשר התהדק. כעת הפרנסה שלי היא "בזכות" המחשב. אבל המחיר כל כך גבוה... הגוף כבוי, הנשמה צועקת "הצילו", וגם כשאני בגישושים למקועות אחרים - נטולי מחשב - יש מי שדואגים להוציא לי את הרוח מהמפרשים. הם יודעים (כמוני) שאין מצב שאוכל להתפרנס ממשהו אחר. זהו, נחתם הענין. אנשים בונים עלי ו/או אי אפשר לעזוב הכל וללכת ו/או לא אצליח בשום דבר אחר ו/או חבל לוותר על הנוחות הממוחשבת בשביל דבר קטן-ערך כמו האושר שלי. די, אי אפשר יותר. תסתלק מפה, מחשב. תסתלק ודי. ארור היום שהכרתי אותך.
נמאס כבר לעבוד מול מחשב. להתחבא מאחורי שולחן ומסך. להפעיל רק את השכל (במקרה הטוב). די, אי אפשר יותר. לפני הרגע הארור שבו המחשב נכנס לחיי היתה פעילות גופנית, חיוּת, היו תחומי עניין והיה זמן לעצמי. מאז שהמחשב נכנס אמנם הצלחתי ליצור כמה דברים טובים - אבל אני עצמי נעלמתי. הכל מתנוון. אין לי כוח לקום בבוקר, אין לי כוח לזוז. גם אחרי העבודה אני מול הטלוויזיה, מפצה את עצמי בטלנובלות. שם לפחות יש חיים. אם ל אין חיים, לפחות אראה חיים של אחרים. אחרים שזזים, פועלים, שלא מתאבנים מול המחשב. כמה הייתי רוצה לשחרר את הכלי הזה מהחיים שלי. לא רוצה מחשב יותר. רוצה להתפרנס ממשהו אחר. אבל ממה? אין לי מיומנות בכלום. כבר המון שנים שזה רק אני והמחשב. אפילו אומנות אני עושה דרך המחשב. למעשה, מאז הצבא אני מול זה. בהתחלה אלה היו עבודות לקורסים באוניברסיטה, ולאט לאט הקשר התהדק. כעת הפרנסה שלי היא "בזכות" המחשב. אבל המחיר כל כך גבוה... הגוף כבוי, הנשמה צועקת "הצילו", וגם כשאני בגישושים למקועות אחרים - נטולי מחשב - יש מי שדואגים להוציא לי את הרוח מהמפרשים. הם יודעים (כמוני) שאין מצב שאוכל להתפרנס ממשהו אחר. זהו, נחתם הענין. אנשים בונים עלי ו/או אי אפשר לעזוב הכל וללכת ו/או לא אצליח בשום דבר אחר ו/או חבל לוותר על הנוחות הממוחשבת בשביל דבר קטן-ערך כמו האושר שלי. די, אי אפשר יותר. תסתלק מפה, מחשב. תסתלק ודי. ארור היום שהכרתי אותך.
