פרופורציה בחיים
הי, חודש תשיעי, ילדה בת שנה וחצי - אני יודע שזה המון עבודה, אז אולי בכלל "עבודה" כרגע היא לא העניין. זאת תקופה שבה את מגוייסת כל כולך. לא כך ? איך את מרגישה עם זה ? וחוץ מזה - לחשוב מה תעשי אחרי הלידה - לא נראה לי כל כך מעשי במצבך. שיעבור הכל טוב, שאת תרגישי טוב, שהמשפחה תתאקלם אחרי בואו/ה של החבר/ה החדש/ה, חכי. ואיך בעלך בכל הסיפור ? מה הוא אומר ? מה הוא מרגיש ? ולגבי שאלת הייעוד - יעוד זאת מילה גדולה. מילה ענקית. מספיק אם נוכל למצוא שביל אישי קטן שבו אנו נעשים ערניים יותר ויותר לכוחות וליכולות שלנו כדי שמשם נבין את עצמנו ויהיה לנו כוח להסתכל על רגעים של קושי. ישבתי עכשיו עם אשת מכירות מאד וותיקה בתחומה, ביקשתי ממנה בפגישה בשבוע שעבר לאסוף סיפורים של הצלחות. מהסיפורים העלתי על הכתב 11 יכולות מדהימות. עכשיו נדרשת לנו פגישה שלמה כדי לפצח כל אחת מהן ולעזור לה להבין מתוך איזה יכולות היא פועלת. יש לך מושג איזה שקט וביטחון חדש זה מייצר . . . זה פשוט מדהים. על המון דברים היא אומרת "ככה אני" אבל כשאני מראה לה את היכולת האינטואיטיבית שלה למצוא את התדר המדויק לעבודה עם כל לקוח, למשל, היא מתחילה להעריך מחדש את עצמה. היא ממש מתכיילת על ערוץ מתוך טווח מאד רחב, מוצאת את התדר הנכון לכל אחד. לראות את זה ולהבין את המשמעויות המקצועיות ומעסקיות של זה - זה המון. נתתי את הדוגמא הטרייה הזאת שעדיין מונחת על הדף מולי כי לפעמים אנחנו זקוקים לעצירה ולהקשבה חדשה. אולי גם את ? שיעבור הכל טוב, בהצלחה בלידה