תסכול

[חגית אמא של אלה]

תסכול ../images/Emo4.gif

תגידו, לא מעצבן אתכם קצת התופעה של חדשים בפורום שבאים לכאן עם איזו דילמה או סיפור שמרעיד אותנו, כולנו לוקחים ללב ומגיבים ו... אין המשך. המשתתף מתאדה. אנחנו לא יודעים אם זאת היתה מתיחה, או מה הוא עשה עם העצות שלנו או איך נגמרה הבעיה שלו. נכון שזה מרגיז?? ואני לא נוקבת בשמות כמובן, אבל כולנו יודעים...

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

../images/Emo6.gif אולי זה שעור איך לא להזדעזע?

אולי כדאי שנבין שאדם בוחר את גורלו אדם יוצר את חייו ולכן אחראי ל´אסונות´ שהוא מכניס לתוכם. אם אדם אחראי על חייו, אין מקום לזעזוע ולרחמים כך, יכול כל סיפור כזה להיות אחד מהשניים: 1. טריגר להוצאה / שחרור רגשי שלנו - משהו שקיים בנו ממילא, ושמתעורר בעקבות הסיפור. זו הזדמנות נהדרת לסיפורים אישיים שעולים כתגובה. 2. הזדמנות לבחון מצב שאדם נקלע אליו ללא מעורבות רגשית ולתת עצות ענייניות, מעשיות לפתרון. זהו אימון טוב לעתיד, כאשר נצטרך לייעץ לילדינו ולהדריכם איך לקבל החלטות שלא תמיד יתאימו לדרך אליה כיוונו... חשוב שנלמד לא להיות מעורבים רגשית בסיפורים של אחרים לרובנו אין משאבים מיותרים (כסף, זמן, אנרגיה) לבזבז על דברים שאין להם תכלית. לכן, כשקוראים סיפור - תנו מידע ענייני - אם ידוע קחו את הסיפור כהזדמנות לעשות התבוננות פנימה שתפו כיצד הסיפור נוגע בחייכם, שתפו ברגשות שהסיפור מעלה, בפחדים האישיים, הפרטיים, וגם ספרו איזו עזרה הייתם רוצים לקבל בעצמכם, מאיתנו או בכלל, ראו בסיפור הזדמנות לגדילה! אוהבת אתכם

זה מפחית מהחשיבות אם הסיפור אמיתי או לא...

 

[רק אביגיל]

גמני חושבת ככה. קחי לך מה שמתאים לך

אולי כל סיפור כזה או אחר , יתרום לתובנות ולנסיון שלך. ויצא הפסדך בשכרך? לא חשוב כמה , אבל חשוב שיש כאן הרבה מאיתנו שהמקום הזה כן משמש כמקום לחזור אליו לתת ולקבל כשצריך. ועל כך אני שמחה ומרגישה טוב עם זה

ותודה לכולכם שוב ושוב ושוב.

 

[מזל היחידה]

מסכימה איתך אביגיל ../images/Emo45.gif

סך הכל כל שאלה מביאה אותנו למחשבה נוספת ואז כבר לא חשוב אם היא אמיתית או לא העיקר שהיא כן ענינית לנו