תסחיפי אויר

[UV 101]

תסחיפי אויר

האם ישנה כמות מסוימת של אויר אשר יכול לחדור לדם (כתוצאה מעירוי שלא נשטף כהלכה, לדוגמא) אשר מעבר לכמות זו ייגרם נזק? הרי ברור שדבר זה תלוי בגיל הנפגע, משקל, נפח הדם ומקום החדירה של האויר, והאם באמת נוצרו תסחיפים אשר חוסמים כלי דם. אבל פעם שמעתי שיש גבול מסוים של אויר שיכול לחדור לדם. קשה לי להבין איך אפשר לקבוע כמות מסוימת של אויר שיכולה להספג בדם אם יש כל כך הרבה גורמים שמשפיעים על מידת הנזק, מעבר לכמות האויר שחדר לדם. אשמח אם תוכלו למצוא הסבר יובל

 

[¶]

כמו בכל דבר שצריך לכמת עושים ממוצע

כמה רעל עכברים אני צריך לשתות כדי למות? תלוי. וכמה דקות בלי חמצן אני צריך להיות כדי לספוג מוות מוחי? תלוי. וכמה חומר הרדמה צריך כדי להרדם? תלוי. וכמה תרופה לטיפול בהפרעות קצב צריך בשביל לעצור הפרעת קצב? תלוי. וכו' לכל תהליך רפואי שאתה צריך לכמת תהיה שונות באוכלוסייה. אם אתה יכול לדעת מראש את הגורם לשונות אז אתה יכול לתקנן את המספרים שלך בהתאם - לדוג' אם יעילות מינון היא תרופה לפי משקל אז במקום להגדיר שמנה אפקטיבית של תרופה היא 700 מ"ג אתה אומר שהיא למעשה 10 מ"ג לק"ג של הגוף (מניחים שאדם "רגיל" שוקל 70 קילו), יש מקרים שבהם התקנון נעשה לפי פרמטרים אחרים כמו לדוג' שטח הפנים של הגוף, גיל וכו' . כאשר אין לך נתון בודד שמשפיע על האפקטיביות של הגורם שאתה בודק אז למעשה אתה עושה ממוצע ואתה בודק את השונות באולוסיה ועם החישוב הזה אתה יכול לעשות הרבה דברים. אתה יכול לקבוע כמות שלא תגרום לשום השפעה (שלילית או חיוביות) על אחוז גדול מהאוכלוסיה (נניח 95%) או לחלופין אתה יכול לקבוע כמות שבטוח תגרום להשפעה על רוב האוכלוסיה (שוב ניתן להגדיר 95%) ואתה יכול גם להדגיר כמות שתשפיע על 50% מהאוכלוסיה. אני מניח שבמקרה של בועות אויר עשו את החישוב הראשון וראו ש ל99% מהאוכלוסיה מנת אויר של עד 100 מ"ל לא גרמה לשום נזק ולכן זה נקבע בתור הגבול העליון לכמות האויר שאתה יכול להזליף לוריד. כמובן שאין זה אומר שהזרקת 98 מ"ל אויר בטוח לא תגרום לנזק ולכן יש להמנע מהזרקת אויר לוריד, אך בהחלט ניתן להסיק שהזרקה של 10 מ"ל אויר לא תגרום לשום נזק רציני. לסיכום, המספר 100 מ"ל אינו תורה מסיני, אבל הרעיון הוא שיש להמנע מלהכניס אויר לוריד אך אין צורך להתעקש על כל בועת אויר קטנה שלא מוכנה לצאת מהסט. בברכה, אבירם

 

[UV 101]

תודה רבה...../images/Emo70.gif

 

[afiksambol]

../images/Emo32.gif נצל"ש

רק להזכיר, (לא אפיק, החברה השתלטנית שלו...) את העירוי אנו מכניסים לוריד, (אלא אם אנחנו ממש לא מוצלחים) ומהוריד בכיוון הזרימה המקום הבא בו תהייה הצרות של כלי הדם היא בתוך הריאות שם הוא יפגוש כ-7 ליטר של אויר, לכן הסיכוי לתסחיף מזיק הוא קטן. בהזרקת אויר לעורק הסכנה הרבה יותר גדולה. תסחיף בדרך כלל חוסם כלי דם בשלבי הצרות שלו ולא בשלבי התרחבות.

 

[סלבו לוי]

מה שאומר -

שאפשר להזריק לווריד עד 7 ליטר אויר...?

 

[¶]

לא ממש

ע"פ הכתוב כאן נזקים יגרמו בהזרקת 3-8 מ"ל לקילוגרם של הגוף. ההבדל בין האויר שבראיות לאויר שבוריד הוא במיקום. בין האויר שביראוצת מפרידות שתי שכבות תאים (אחת של ציפוי האלואולי ואחת של ציפוי כלי הדם) ועוד רקמת חיבור באזלית ואלו מונעות מגזים שבאוויר להכינס לדם מעל לכמות המסיסות שלהם. תסחיף אויר אכן יכול לגרום לאיסכמיה של הריאה והוא יכול לגרום לכך עוד בעוריקיקי הריאה שאינם חשופים לנאדיות ובכך לגרום לנזק רציני לחלקים נרחבים של הריאה, ליתר לחץ דם ריאתי מעצמו או מקריש דם שנוצר בחדר הימני. בנוסף לכך אויר בכלי הדם הורידים יכול לגרום לתסחיף פאראדוקסלי (אוטם במערכת העורקים הסיסטמית עקב תסחיף ורידי) ע"י מעבר בShunt לא פיזיולוגי בין חדר ימין לשמאל. עוד פרטים כאן. בברכה, אבירם

 

[סלבו לוי]

אבירם

קרא בין השורות...

 

[hgkr17]

רקמת חיבור בזלית?!

הישר ממבחן בהסטולוגיה אני חייבת לתקן (כן טרחני מצידי...) הממברנה הבזלית הינה רקמה המפרידה בין רקמת האפיתל לרקמת החיבור.

 

[¶]

מיכל מויאל הייתה מאוכזבת

יקירתי, אינני רוצה לאכזבך לגבי הציון בהיסטולוגיה אך בריאה יש לא אחת אלא 2 ממברנות באזליות. כן, כן, אחת שמפרידה בין כלי הדם לרקמת החיבור שמסביבם ואחת שמפרידה בין פנאומציטים מסוג אחד לרקמת החיבור שמסביבם. אומנם הניסוח המקורי לא היה מצויין, אך בפרוש בקירות האלואולים קיימות רקמת אפיתל (ריאתי), ממברנות באזליות ורקמת חיבור. בהצלחה במבחנים, אבירם

 

[hgkr17]

זאת הייתה כוונתי