תסביכים.

חיה 70

New member
תסביכים.

שלום,
אני בחורה צעירה,בשנות ה20, ואני באמת נמצאת במצב של אין מוצא.
התגייסתי לצבא ועברתי שינוי מנטלי נורא גדול,לרעה,בגלל שלא היה לי טוב בתוך המערכת עצמה התחיל לפעול אצלי מין מנגון של "התעללות עצמי".
אוקיי אז אם רע לי,למה להיות יפה?הפסקתי לענוד תכשיטים.
אם רע לי,למה לשים משקפי שמש? מה הטעם בזה,זה כאילו אני מעידה שטוב לי.
אלה הם המחשבות שעוברות לי בראש,מטורף/מטופש מה שלא יהיה,זה המצב.
אוקיי אז השתחררתי,
וממסגרת דורשנית אחת עברתי למסגרת דורשנית אחרת-הפסיכומטרי,ושם המצב רק החמיר.
זה כבר עבר ללא להתקלח כל יום,כי בשביל מה? גם ככה חרא לך,מה,תפנקי את עצמך במקלחת?
וזה המשיך בלצמצם לעצמי את שיעות השינה,לא להרשות לעצמי להנות משום דבר,כי הרי אני בפסיכומטרי אז מה כבר יכול להיות טוב?הכל חרא.

ואני פשוט מרגישה מרוקנת.
מרגישה מין ריקנות ועצבות שממלאת אותי כאחד.
אני מנסה להתגבר על זה ולהכיל את כל המצב אבל אני פשוט לא מסוגלת.
שלא נדבר על כמה שאני מודאגת מזה שאני ככה,פשוט הרגלתי את עצמי לחשוב בצורה של התעללות,ממש ככה.

אני כבר באמת אובדת עצות.
אומנם כלפי חוץ אני מחייכת ומשדרת עסקים כרגיל,אבל מבפנים אני פשוט נשרפת.
 

גרא.

New member
חיה 70,למה את מחכה? גשי לטיפול.את יכולה

לפנות לקופ"ח שלך בכדי לקבל טיפול במחיר מסובסד.אין צורך להמשיך לסבול,קחי יוזמה.
 
למעלה