תסביך אהוד ברק
כאשר אני הצבעתי בבחירות הקודמות לאולמרט, אכזבה לא הייתה דבר שיש סיבה לחשוש ממנו. כאשר מצביעים למועמד אפור ואנמי שברור שכל קשר בינו לבין המעמד הוא לחלוטין יד המקרה הטראגי, אין ממה להתאכזב, פשוט כי לא מצפים לשום דבר מיוחד. כך יוצא שמועמד עם רקורד מפואר שהספיק לעשות הסטוריה אפילו בקדנציה הקצרה ביותר בהסטוריה נשפט בחומרה על כל דבר שלא יצא טוב, באשמתו או שלא באשמתו, באופן שנחקק בנפש המצביעים לעשור. עד כדי כך שהמועמד האפור, האנמי והפושר התורן או התורנית, זו שגם כן לא ברור מה בעצם היא עושה שם, נתפסת אשכרה כאלטרנטיבה, ועוד כזו שמשרה יותר תחושה של יציבות, יציבות כזו שבמציאות הישראלית היא פרווילגיה רק של קדנציות פושרות, ומטה.
כאשר אני הצבעתי בבחירות הקודמות לאולמרט, אכזבה לא הייתה דבר שיש סיבה לחשוש ממנו. כאשר מצביעים למועמד אפור ואנמי שברור שכל קשר בינו לבין המעמד הוא לחלוטין יד המקרה הטראגי, אין ממה להתאכזב, פשוט כי לא מצפים לשום דבר מיוחד. כך יוצא שמועמד עם רקורד מפואר שהספיק לעשות הסטוריה אפילו בקדנציה הקצרה ביותר בהסטוריה נשפט בחומרה על כל דבר שלא יצא טוב, באשמתו או שלא באשמתו, באופן שנחקק בנפש המצביעים לעשור. עד כדי כך שהמועמד האפור, האנמי והפושר התורן או התורנית, זו שגם כן לא ברור מה בעצם היא עושה שם, נתפסת אשכרה כאלטרנטיבה, ועוד כזו שמשרה יותר תחושה של יציבות, יציבות כזו שבמציאות הישראלית היא פרווילגיה רק של קדנציות פושרות, ומטה.
