תנו לנו יד

תנו לנו יד

תמונה שאפשר לחלום איתה על לפנות ימינה בדרך פתח תקוה ליד הקריה, לחצות שדה או שניים ולהגיע למרחב של חולות שמשתרע עד הים באזור הסינרמה של היום, ושם, לבד לבד על החוף, להשתרע על החול ולחלום. ועל כך נאמר: תנו לנו יד ונלך, לעיר הקטנה הנושקת לים. תנו לנו יד ונלך, למקומות שהיו ואינם.
 

מוגג

New member
הנהלה!../images/Emo145.gif../images/Emo124.gif

למה כל אחד פותח שרשור חדש? השרשור על תרומות איברים נמצא כאן למעלה/למטה איפשהו.. והשבוע ראיתי הרבה טבע רק שזה היה מסיפון הנגמש. כלי שבאמת צריך להיות גמיש כדי לנסוע/לעבוד/לישון/לאכול בו..
 

גרי רשף

New member
מן הטנק הגדול כאן רואים את הכל

שירשור ההשתלות קשור כמובן לטו בשבט, והוא יתחיל לנדוד למטה עוד הערב לאחר שמיצה את עצמו.
 

אטיוד5

Active member
יפה ...

עיינתי והתעמקתי. איכשהו דרך פ"ת ממשיכה מערבית-צפונית לקריה במקום מזרחית לה. לפי הבנתי שדרות שאול המלך הוא ההמשך הזה, ואילו דרך פ"ת פונה לכיוון דרום במזלג.
 

or99

New member
אפרופו שרונה...

מלחמה בעמלק מדור דור - זאב ולק (מתוך "שבת בשבתו"): מאז בָּא סנחריב ובִלבל את האומות, אין אנו יכולים לזהות את עמלק. ואולם כבר נאמר, שבכל דור ודור יש ``עמלק``, העומד עלינו לכלותינו. אין ספק שהאומה הגרמנית היא ה``עמלק`` של ראשית המאה הקודמת. לארץ-ישראל הגיעו הגרמנים לפני כמאה וחמישים שנה . היו אלה ה``טמפלרים``, בְּנֵי כת נוצרית-גרמנית, שהקימו כאן כמה שכונות וכפרים. בזמן המאורעות הם סייעו לכנופיות הערביות, אך בתקופת מלחמת העולם השניה הם חששו להרים ראש, מפחד השלטון הבריטי. במלחמת-השחרור הזדרזה ה``הגנה`` להשתלט על הכפר הגרמני ואלדהיים, לפני שהערבים יכנסו אליו. היה זה שנים ספורות בלבד לאחר ה``שואה``. אבי-מורי, יוסף נ``י, היה שותף לכיבוש הכפר, וכך הוא מסַפר: ``את הלילה אחרי הכיבוש בילו הגרמנים, שבויי ה``הגנה``, במקום הריכוז. יש להניח שלא יָשנו הרבה בלילה זה. בוודאי ציפו לקראת המחר בדאגה ובפחד... הפעם - יודעים הם - עליהם לצאת מכאן ולמסור את אדמותיהם ואת בתיהם. חוב גדול עליהם לשלם כבני-העם הגרמני, חוב שאין לשלם אותו במספר הכפרים שהקימו בארץ. חוב זה, האם יש לו בכלל תשלום?... האיר בוקר יום ראשון, הפעם לא צלצלו פעמוני כנסיותיהם לקרוא להם לתפילה, היום לא הטיף הכומר דרשות של אהבת-הזולת. הבוקר נשמעים קולות אחרים בחוצות הכפר. בחורי-ה``הגנה`` מוליכים את הגרמנים לבתיהם. עליהם להתכונן לגירושם במשך חצי-שעה. ניתן להם לארוז שתי-מזוודות... אתה, השומר עליהם, עומד מן הצד והרגשות סותרות מתרוצצות בקרבך. אשה זקנה איננה מצליחה לקשור את חבילתה. מבטה מופנה אליך ואתה ניגש ומסייע בידה ומהרהר באותו רגע, שאֶת זקני-עמך הם גירשו במכות, בקללות. ובכל-זאת ידך עוזרת. למה? מפני שאינך יכול להשפיל את עצמך להתנקם בצורה זו. ``שם במחסן תמצא תבואה בשביל הבהמות -היא אומרת - הן עוד לא אכלו מאז אתמול בבוקר``. ואתה משיב: ``לבהמות כבר נדאג, הן לא עשו לנו דבר``. אֵם הגוררת עגלת-תינוק עוברת ומפטירה: ``ובכל זאת אנו מכירים לכם טובה שלא נהגתם בנו יותר רע``. נראה שחשבו, שאנו נגמול להם כמעלליהם איתנו וכפי שהיו עושים לנו גם היום, אילו היה לאל ידם... נשמעת פקודת-היום בגרמנית: ``נגמר, קדימה!`` וכאשר הם מתמהמהים שוב ושוב, גוער בהם המפקד: ``היה לכם מספיק זמן, יותר מדי זמן, אותנו גירשו ללא כלום``... הם יצאו, הכפר ואלדהיים הוא ``דויטשענריין`` - ואתה נשאר. אדמת הארץ תחת רגליך. בתיהם אשר לא בנית בידיך, ובלבך מבול של הרגשות, זכרונות ממה שאמרת ורצית לעשות ולא יכולת. ``לא תשכח!`` (יוסף ולק, ``גירוש ואלדהיים``, בתוך ``כיום אתמול``)
 
מוזר

אני יודע שהגרמנים גורשו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. זאת מכיוון שפלשתינה היתה בשלטון (מנדט) בריטי והגרמנים נחשבו לאזרחי מדינת אויב. זה גם מה שניתן להבין מהלינק הזה. ציטוט: "המושבה שרונה הוקמה בארץ על-ידי הטמפלרים, נוצרים אדוקים מגרמניה, שביקשו לחיות בארץ הקודש. בסוף 1939, מעט לפני פרוץ מלחמת-העולם השנייה, הם עזבו את הארץ, והמושבה שהקימו ננטשה. כשהגיעו המכונאים הישראלים לשרונה, תשע שנים מאוחר יותר, הם עוד מצאו את עקבות הטמפלרים, בין קורי העכביש הסבוכים. חביות היין הגדולות עוד היו שם ומחסן הבקבוקים, שמוקם מעבר לכביש וחובר ליקב בתעלה תת- קרקעית, עמד עדיין על תילו. בקירבת מקום חנתה מכונית עתיקה מ1920-, שגלגליה היו עשויים עץ. בקיצור, העזובה חגגה."
 

or99

New member
גם אני שמעתי את זה...

אבל אולי בואלדהיים (אלוני אבא) זה היה אחרת.
 
מישמיש צודק

הטמפלרים הוגלו מישראל כבר בפרוץ מלחמת העולם השניה ויש איזכור מעניין של זה בין השאר ב"פונטנלה" של מאיר שלו שמתייחס דוקא לוולדהיים עצמה והתיאור שלו תואם לחלוטין את כל הפרטים הידועים לי. לא כל האוכלוסיה הגרמנית גורשה ונשארו כמה מקרים בודדים של גרמנים נאמנים על השלטון הבריטי ושל מקרים סוציאליים שהגירוש יכול היה להיות קריטי לגביהם, אבל לא בכמויות שיותירו מקום לתיאור שהבאת. דבר נוסף שמעורר חשדות הוא ההתייחסות לאנשי "הגנה", אזור אלוני אבא של היום נתפס ככל הידוע לי בידי הפלמ"ח. יש לי חשד כבד שהכותב בדה מרחשי ליבו באופן ראוי לגינוי.
 
דורש בדיקה

אבל המקורות שלי בבית למישהו יש תחת היד אנציקלופדיה עברית או משהו אחר על מנת לבדוק את זה?
 
בדיקה אינטרנטית מעלה:

שההגנה היא זו שכבשה את טבריה ושלחה את שיירת יחיעם כך שסביר שמה שאמרתי על הפלמ"ח לא היה נכון, ותפיסת אזור אלוני אבא התרחשה בתקופה בה האחרות הצבאית באזור היתה עדיין בידי ההגנה. לעומת זאת לגבי התושבים הגרמנים מתחזקת התהייה בנוגע לסיפור שהובא.
 
האנציקלופדיה מאשרת

וולהים נכבשה על ידי כוחות ההגנה ובשלב הזה הכפר כבר היה ריק מתושבים
 

freedom rider

New member
וקצת פחות רחוק בעבר

אתמול עשיתי סיור בתל אביב של אמצע שנות השבעים - באדיבות מכונת הזמן של ערוץ 2 בו הוקרן סרט המופת קוני למל בתל אביב.
 
הבית ליד המסילה

איפה הרכבת? לא מוצאת את תוואי מסילת הברזל שעברה מדרום לרח' יהודה הלוי - רכבת יפו-י-ם. כידוע לי, מתכנני "אחוזת בית" רצו שכל העוברים ברכבת בדרום השכונה יחזו בגימנסיה הרצליה המפוארת שבצפונה. למוצא הישר ישלח one way ticket.
 
למעלה