תנו לי למות בשקט...

תנו לי למות בשקט...

מה לא הייתי עושה עכשיו כדי לגווע בשקט ושלווה... תנו את החיים שלי למי שבאמת רוצה אותם... לכאורה הכל אצלי מושלם: נראית מצויין, חכמה, סטודנטית משכילה, באה מבית על רמה, חבר אוהב.... and yet...... שום דבר מאלו לא מזיז לי.... שום דבר מאלו לא גורם לי לרצות לקום בבוקר... מן תחושה של ריקנות מלווה אותי...... פשוט בא לעזוב הכל, לנסוע לתאילנד ולשקוע בשקט ושלווה....
 

BrokenOne

New member
מכיר את התחושה...

אבל בניגוד אלייך... לא נראה מצויין... לא חכם במיוחד, סטודנט רגיל, בית על רמה, חברה אוהבת אין... ושום דבר מאלה לא מזיז לי... טסים ישר אחרי המבחנים?
 

BrokenOne

New member
וברצינות...

אני חושב שאדם שמגיע לכזה מצב צריך לעשות חשבון נפש, תבדקי את כל מה שסובב אותך ותגלי את הסיבה לדיכאון שהם משרים עלייך... אם צריך לשנות משהו מהסביבה, עכשיו זה הזמן... אולי אפילו שינוי קטן בחלק מהגורמים יעשה אותך אדם מאושר מאד...
 
יקירה המון זמן לא היית פה

למה לא תסעי באמת? לפעמים זה עושה את ההבדל אולי לא לתאילנד אלא סתם לסרט לבד.... לי זה עזר תמיד פתאום הכל היה מקבל פרופורציות אחרות
 

BrokenOne

New member
לא... לא חושב כמוך...

סרט לבד רק יכניס אותה ליותר דיכאון...
 

ניקולי

New member
תחושת הריקנות

היא מלווה כל אחד מאיתנו באיזה שהוא שלב בחיים. א. עזרה מקצועית יכולה בהחלט לעזור. ב. אני הייתי מציעה לך מלבד עזרה מקצועית..ללכת לאיזה חוג יצירה שאולי יעזור לך למלא את החלל הריק..כמו למשל ציור על עץ, קרימיקה..וכו'.. אני חושבת שהשיגרה משגעת צריך לגוון..צריך לדעת למלא אותם בדברים שאנו אוהבים
 

LoveRo

New member
לסולדד היחידה

אני באמת לא מבינה מה רע לך אם יש לך הכל? זה כבר נקרא התפנקות... אני הייתי מתה שיהיה לי חצי ממה שיש לך. יש אנשים שסולבים בגלל סיבות מוצדקות אבל את פשוט מתפנקת... צסבירי לי מה רע לך?
 
למעלה