תנאים של מדריכים

תנאים של מדריכים

היי לכולם,
שבוע נהדר, וגמר חתימה טובה!
האמת שהנושא הזה מעסיק אותי כבר הרבה זמן,
ולאחרונה אני רואה שהוא עולה פה בפורום בצורות שונות.
היתה שאלה על כמה מרוויח מדריך טיפולי- של תוכי.
הדיון בנושא עובד חווה שנפצע במהלך הוצאת סוס.
ובטח יש עוד.

אני חושבת שהתחום נורא פרוץ בארץ. (לא יודעת על מקומות שונים בעולם)
מצד אחד יש דרישה לתעודת מדריך (שעולה במקרה הטוב 12,000 שקל)
וטוב שכך. ולגבי רמת התעודה וההכשרה עוד ניתן לדבר רבות.
ומצד שני אין כמעט תנאים מנגד למעסיקים.
יצא לי לצערי לעבוד בחוות שונות "בשחור". מה שאני לא אעשה שוב.
וכשביקשתי לקבל תלוש משכורת, הסתכלו עלי מוזר, ובחווה אחת פשוט לא היו מעוניינים יותר.
כמובן שעבודה בשחור היא רווחית אך ורק לבעלי החווה (שלא צריכים לשלם ביטוחים ומס עבור העובד)
ומאוד גרועה לאותו עובד. אשר לא משולם לו ביטוח לאומי, במקרה של תאונה שנפגע לו גם
כושר ההשתכרות, גם אם לתקופה מוגבלת, הוא לא מקבל החזרים מביטוח לאומי (כי לא רשום בשום מקום
כמה הוא הרוויח לפני) וכמובן זו גם עבירה על החוק. שאין שום סיבה ממשית לעובד לעבור עליה.
מעבר לדברים הטרוויאלים ממש, שזה כמו שנכתב פה טופס 101,
תלוש משכורת, וביטוח.
שלצערי לא כל החוות מתייחסות לזה, יש גם מעבר.
ימי מחלה, ימי חופשה.
אצלי בחווה כל אלו לא משולמים. אני לא מקבלת ימי מחלה (בתשלום, כמו כל עובד במשק)
ואני לא מקבלת ימי חופשה בתשלום (כמו כל עובד במשק).

בנוסף, אני באמת מאמינה שמגיעה למדריכים (ועובדים) תנאים טובים יותר.
לדוגמא, במיני עבודות שונות, אתה מקבל כסף עבור בגדים מתאימים, או אפילו דואגים לך להלבשה הרצוייה.
בעבודה בחווה, יש צורך במגפי עבודה/רכיבה, ואלו נשחקות מהר מאוד, ואני מאמינה שרובנו
קונים זוג חדש אחת לשנה (אני לפחות).
שזו הוצאה גדולה (של 400 שקל בערך) שהיא נטו עבור העבודה שלי. מדוע אני צריכה לשלם אותה?
שלא לדבר על זה, שמי שנמצא שעות רבות בחווה אין החזר על אוכל, שמביאים מהבית ואין כלום.
אני מרגישה, שהתחום כל כך פרוץ, ואף אחד לא מגן עלינו, העובדים, ועל תנאי העסקה.
האם יש הפסקות?
בטוחה שיש כאלו שהסתדרו עם תנאים טובים מאוד, או לפחות תנאים מספקים.
אבל מה לגבי כל מי שלא?
האם נראה לכם הגיוני להקים אירגון כלשהו, שיסדיר את התנאים האלו,
שיהיה אחראי על זה?
אולי קצת ניאיבי מצידי, אבל צריך להתחיל מאיפשהו..
אז אשמח לתגובות ותובנות שלכם.
סופ"ש מעולה לכולם!
 

jgut

New member
אכן הנושא הזה מאוד פרוץ בארץ

מהמון בחינות ובינהם גם מה שאת תיארת.
אני לא מתפרנסת מהתחום ובתחום שלי הכל מאוד מסודר. זה מאוד חריג שדברים לא קורים לפי הספר וכל העוסקים בדבר מודעים היטב לזכויותיהם וחובתיהם.
אגב, לדעתי חלק מהדברים שכתבת כגון ימי חופשה וחלק מימי מחלה, אמורים להיות מעוגנים בחוק. אלא אם החוק שונה לאלה שעובדים לפי שעה.


אני לא יודעת האם יש מספיק מדריכים שירצו להתאגד, אבל לדעתי הבעיה קשורה גם לתחומים אחרים שעוסקים בהם בחקלאות או\ו חינוך. אז אפשר יהיה להקים גוף שמטפל ועוזר במקרים כאלה. אולי כבר קיים גוף כזה? שעוזר לא רק למדריכים אלא לבעלי מקצוע מתחומים דומים.
 
אני חושבת שקיים גוף כלשהו

נדמה לי שיש איזשהו גוף כללי שאמור לדאוג לתנאי העסקה של עובדים במשק.
אני לא ממש יודעת מי הגוף הזה.
נכנסתי להסתכל על תנאי העסקה כללים,
וראיתי שיש חלוקה לקטגוריות,
ישנה אפילו חלוקה למלצרים.

אני חושבת שיהיה מאוד נכון וטוב לעשות חלוקה גם למדריכים.

אני מסכימה איתך שהעניין הזה בעייתי גם בחקלאות באופן כללי,
וגם בנושא החינוך.
אני חושבת שההבדל הוא, שלאנשי חינוך, כלומר למורים בבית ספר,
יש גופים מאוד חזקים שמגנים עליהם, ושובתים אם צריך.
עם כמה שהתנאים של המורים רעים, והמשכורות נמוכות, עדיין דואגים להם לפנסייה וכל השאר.

ידוע לכולם, שגם מדריכים טובים מאוד, מקצועיים, שאוהבים את המקצוע, ורוצים להמשיך
בו לאורך זמן. לא עושים את זה.
כל המדריכים שאני מכירה, עבדו בעבודה הזו לפרק זמן קצר יחסית, ואז חושבים
איך הם ישמרו על עצמם כלכלית, בין אם זה לפתוח חווה משל עצמם, לעבוד כFREE LAUNCER
ועוד כל מיני פיתרונות.
כשמנגד, יש הרבה מורים, במשרד החינוך, שיעבדו תחת קורת הגג של משרד החינוך,
ולא יחשבו איך הם פותחים בית ספר, או איך הם צריכים להיות עצמאיים, ולתת שיעורים פרטיים
בשביל להתפרנס. אלא הם יעבדו בבית ספר, עם המשכורת והתנאים של בית הספר.
כאשר מגזר המורים הוא מגזר שהתנאים שלו דפוקים (לא מקבלים טלפון, מחשב, מכונית וכו'..)
ואף על פי זה, התנאים של המדריכים דפוקים פי כמה.
לא פלא שכולם בורחים מזה.
כרגע הרף, הוא כמעט הנמוך ביותר, אנחנו בתחתית הרשימה, עובדיים שעתיים.

הנה הזכויות שבכל זאת מגיעות:
http://www.kolzchut.org.il/he/זכותון_עובדים_שעתיים/יומיים

לפי זה, בימי החג של השנה (9 ימים בשנה) על העובדים לקבל שכר עבור אותם ימים,
שאלת תם- האם יש פה מישהו שלא עובד בימים האלו (לדוגמא יום כיפור) ומקבל עליהם שכר?
 
עניין של היצא וביקוש

בסופו של דבר כל ילד בן 17 עם מעט ניסיון יכול להוציא תעודת מדריך, השוק מוצף בהם, ולכן מי שלא ממש אכפת לו מאיכות יכול להרשות לעצמו לחפף.
 
לא ממש דיברתי על זה

למרות שזה קשור בצורה עקיפה.
דיברתי על זכויות שמגיעות למי שעובד בתחום הזה.
לא על מי שיש לו תעודת מדריך.
אלא מי שהמקצוע שלו הוא מדריך רכיבה, והוא עובד בחווה,
אבל פעמים רבות בתת תנאים, ופעמים רבות בניגוד לחוק.
ולמה לא להקים גוף שיציב תנאים טובים להעסקה של מדריכים.
שיהיה כדאי להיות מדריך?
נכון לכרגע זה מקצוע לא כדאי.
 

giri

New member
מחשבותיי

את צודקת בכך שלמדריכים יש תנאים לא טובים וזה מקצוע בעייתי מהבחינה הזו.
העניין הוא שבאמת בשוק חופשי הכל מתחיל ונגמר בהיצע וביקוש.
זאת ועוד, תחום הסוסים כל כך בעייתי מבחינה כלכלית, ששיפור משמעותי בתנאי ההעסקה של המדריכים עלול להביא לבעיה בחווה שתחליט לעשות זאת. קשה להשאר תחרותי בשוק שיש בו מתח רווחים כל כך גבולי, וברגע שאתה משלם יותר למדריכים שלך אתה חייב להעלות את מחיר השיעורים, והתחרות עלולה בהחלט לחסל אותך. גם ככה רכיבה היא תחביב מאד יקר.
התאגדות היא רעיון מעניין, והיא בהחלט יכולה להועיל, אבל תעבוד אך ורק במידה ותהיה גורפת; אחרת מי שבאיגוד יופלה לרעה כי למעסיקים יש אינטרס להעסיק את מי שלא באיגוד.
 
נכון, ויש מקום לשינוי

אני לגמרי מסכימה עם מה שאת אומרת.
וברור שאם מוקם איגוד למדריכי הרכיבה, הכוח שלו יהיה רק במידה ורוב מוחלט של המדריכים
יהיו חברים בהתאגדות שכזו.
ועל המעביד יהיה להעסיק מדריכים לפי התנאים האלו.
אבל זה נכון גם לעכשיו.
אם עכשיו בשוק מדריך מקבל בממוצע 30 שקל לשיעור של חצי שעה,
ויבואו הרבה מדריכים שמבקשים 10 שקלים לשיעור, הם ישברו את השוק,
ומהר מאוד המדריכים שמבקשים יותר ימצאו את עצמם מחוסרי עבודה.
זוהי דרך להוריד את השוק, גם מבחינה כספית, וכנראה ביחד עם זה גם את הרמה.
אפשר לראות את זה גם מצד החוות,
אני מניחה שאם הרבה חוות היו מוכנות להעסיק מדריכים ללא תעודה,
היו הרבה מדריכים שהיו מוותרים על להוציא תעודה כה יקרה.
זו עוד שיטה להוריד את הרמה.
לשמחתי, יש את הביטוח שדורש תעודה, מה שמחייב את החוות המסודרות,
לדרוש תעודת מדריך. אם כל מדריך בעל תעודה היה גם חבר באיגוד כזה,
שמחייב גם דברים מצד המעסיק זה היה נהדר,
כי נכון לכרגע, המעסיקים (בעלי חוות) לא חייבים כלום למדריכים.

הסוגייה אם ניתן להעלות את השכר, ואת התנאים של העובדים תלויה באמת בכמה ניתן
"לפגוע" במעסיק, או בהורים שמשלמים.
אני חושבת שבאמת אי אפשר כרגע להעלות את המחיר להורים.
(ההורים ומדריכי רכיבה הם תמיד הראשונים להפגע מכל שינוי).
אבל כן ניתן "לפגוע" במעסיקים.
לפי דעתי כרגע בעיקר מי "שאוכל אותה" זה המדריכים, כי לחווה
שלדוגמא צריכה לשלם לוטרינר, הוא לא יקבל את התירוץ של "החווה צריכה להתפרנס,
ולכן אני משלם לך קצת מעל שכר מינימום, וזה לא משנה לי שלמדת את זה 7 שנים, אני צריך להתפרנס"
הוא מקבל שכר הוגן.
החקלאים שמביאים חציר, גם הם לא מתפשרים, אם ישנה שנה קשה,
מחיר החציר עולה.
וכן הלאה.
היחידים שמועסקים בתנאים גרועים הם המדריכים.
הם גם הסקטור היחיד לפי דעתי שברובו לא מתפרנס רק מזה.
לפי דעתי, ולא בדקתי את זה, רוב המדריכים עובדים בעבודה נוספת,
בעוד שרוב בעלי החוות מתפרנסים מזה מבלי להצטרך בעבודה נוספת.
אני בהחלט מאמינה שאם המדריכים יתארגנו, יוכל להבנה רף מסויים,
שכנראה לא יהיה הכי נעים לבעלי החוות, בעיקר בהתחלה כשצריך להרתרגל,
אבל בסופו של דבר הוא ימשוך את העניין ללמעלה.
 

giri

New member
בהחלט יכול להיות

את חושבת שזה ישים, לקבץ את המדריכים בארץ כרגע?
 

jgut

New member
אני חייבת לציין שהתחושה שלי שונה

מבעלי החוות שאני מכירה, רובם המוחלט בקושי מרוויחים מהחווה ועובדים בעצמם בעבודות אחרות שהן הפרנסה שלהם.

אגב הרבה בעלי חוות מתקמצנים על וטרינר ומנסים להימנע מטיפול ככל האפשר. בנוסף רובם יקחו את הוט הכי זול שימצאו. אותו הדבר קורה מידי פעם החציר.
בשנתיים האחרונות יצא לי להסתכל על תוכניות עיסקית של חוות, על איך בעלי חוות מתנהלים וכו׳. כך שמדובר בתחושה מבוססת.
אני חושבת שכל הענף הזה מתפרנס בדוחק. גם בעלי החוות מפסידים כסף כשיש חגים או גשם.
המקרים שבהם ראיתי שהצליחו להתגבר על ההפסד במעט, זה כשהקפידו להשלים שיעורים בימים אחרים. כך גם החווה וגם המדריך לא הפסידו ממש.

אני מבינה את התחושה שלך, אבל זו חלק מהבעיה של כל מי שהוא פרי לאנס או עצמאי. מדריכים שמקבלים משכורת גלובלית מקבלים תשלום גם על החגים וחופשות מסודרות. מה שלא ברור לי, זה איך אמור לעבוד אצל מי שמרוויח פר שעה. יש לך מושג?
 
אני לא יודעת מה קורה אצל אחרים

אני יודעת לגבי עצמי,
שלא מקבלים כסף על החגים.
מכוון שזה פר שעה, אז אם לא עובדים אין כסף.
וכמו שניתן לראות זו עבירה על החוק, כי כן אמורים לקבל כסף עבור אותם ימים,
גם אם אתה עובד שעתי.

לגבי בעלי חוות, אני מניחה שזה מאוד משתנה ממקום למקום.
יש חוות גדולות ומשגשגות.
אין ספק שיש גם הרבה חוות שנפתחות, ונסגרות מאוד מהר בגלל עניינים תקציביים.
אבל לא בטוחה שזה כזה ייחודי לחוות.
ישנם המון מסעדות וברים שנפתחים ונסגרים מהר מאוד בגלל עניינים כספיים.
גם בחווה וגם במסעדה מדובר קודם כל בניהול,
ניהול כולל בתוכו שיווק, לוגיסטיקה, כלכלה, אחזקה ומיליון ואחת דברים.
ולא כולם מוכשרים מספיק בשביל לשרוד בשוק. אין ספק.

לגבי פרי לאנסרים- אני לא פרי לאנסרית, ואני לא עצמאית. אני עובדת בחברה.
שבמקרה החברה הזו הא חווה.
אני מקבלת תלוש משכורת.
נורא מהר חוות מתנערות מהאחריות הזו.
ובחברות, בין אם פרטיות או מדיניות, יש דאגה לתנאים מסויימים.
ומכוון שאין דאגה כזו בחוות, אני חושבת שהגיע הזמן לדאוג.
 

giri

New member
יש משהו שאת מזניחה פה

וזה ד"א מעניין שאת מביאה מסעדות כדוגמה.
יש השפעה גם לורטיקל - התחום העסקי (לא יודעת אם זה התרגום המדוייק לעברית). מסעדנות, למשל, היא תחום עסקי בסיכון גבוה. אחוז המסעדות שנסגרות תוך שנה הוא מהגבוהים ביותר מבין סוגי העסקים.
בתחומים בסיכון גבוה - וניתן לטעון בהחלט שחוות נכנסות לקטגוריה הזו - יש נטיה לנסות לצמצם סיכונים, וייתכן שחלק מהמנהגים הללו נובעים מכך.
ד"א, מסעדות הן גם דוגמה טובה לורטיקל ש - סליחה על הצרפתית - קורע לעובדים את התחת. במטבחים, במלצרות - עבודה במסעדה היא מאד שוחקת ולעתים קרובות לא מתגמלת במיוחד.
כנראה שיש קשר בין הדברים.
בכל מקרה, במקרים של מעבר על החוק יש סעד משפטי, ואיגוד יכול לסייע בכך.
 
אגב

אני לא חושבת שצריך להעלות את המחיר לשעה/לשיעור.
אולי בחלק מהחוות כן.
אבל צריך:
* לקבל תשלום על ימי מחלה
* לקבל תשלום על ימי חופש בשנה (9 ימים בשנה)
* צריך לקבל הפסקות מובנות במערכת (ושלא כל בעל חווה יחליט כמה נראה לו הגיוני
* להעביד את העובד בלי הפסקה)
* מעל X שעות עבודה ביום, צריך לקבל החזר על מזון.
* החזר על ביגוד לחווה. מכנסי עבודה, חולצות, ובעיקר מגפי עבודה.

ואלו הם דברים שעולים לי כרגע, בטוחה שיש עוד.
בסופו של דבר הדברים האלו הם כסף.
אלו לא דברים ממוחי הקודח, אלו דברים שחלקם כבר מעוגנים בחוק כזכויות עובד,
וחלקם פשוט קורים בהרבה ממקומות העבודה המסודרים.
ולא קורים בכלל בחוות.
 

jgut

New member
אני לא מתווכחת איתך

בחלק מהסעיפים את לדעתי 100% צודקת ובטח יש עוד.
אני מנסה לחשוב מהצד של בעלי החוות, איך הם יכלכלו את ההפסד על השיעורים וגם את התשלום למדריך בו זמנית. אין לי תשובה לכך.
 

jgut

New member
אני חייבת לציין שהתחושה שלי שונה

מבעלי החוות שאני מכירה, רובם המוחלט בקושי מרוויחים מהחווה ועובדים בעצמם בעבודות אחרות שהן הפרנסה שלהם.

אגב הרבה בעלי חוות מתקמצנים על וטרינר ומנסים להימנע מטיפול ככל האפשר. בנוסף רובם יקחו את הוט הכי זול שימצאו. אותו הדבר קורה מידי פעם החציר.
בשנתיים האחרונות יצא לי להסתכל על תוכניות עיסקית של חוות, על איך בעלי חוות מתנהלים וכו׳. כך שמדובר בתחושה מבוססת.
אני חושבת שכל הענף הזה מתפרנס בדוחק. גם בעלי החוות מפסידים כסף כשיש חגים או גשם.
המקרים שבהם ראיתי שהצליחו להתגבר על ההפסד במעט, זה כשהקפידו להשלים שיעורים בימים אחרים. כך גם החווה וגם המדריך לא הפסידו ממש.

אני מבינה את התחושה שלך, אבל זו חלק מהבעיה של כל מי שהוא פרי לאנס או עצמאי. מדריכים שמקבלים משכורת גלובלית מקבלים תשלום גם על החגים וחופשות מסודרות. מה שלא ברור לי, זה איך אמור לעבוד אצל מי שמרוויח פר שעה. יש לך מושג?
 

giri

New member


אין לי תמונה ברורה כמו לך,
אבל מהמעט שאני מכירה, זה לא תחום שמתעשרים בו, ולחוות יש מרווח נשימה מאד מאד קטן.
 
למעלה