תמימות.......

[mprb]

תמימות.......

זה מה שמפריע לי בחיים. קראתי את השרשור של הניסים שבו הרבה אנשים כתבו שהם היו רוצים נס שיעזור להם להעלות את הביטחון העצמי. אני הייתי רוצה להיפטר מהתמימות שלי!!! למה אני תמיד נופלת מחדש?! תמיד מאמינה?! כמה שאנשים ירמו ויישקרו אני עדיין יחשוב אולי פה הם אמיתיים ולא משקרים? ומזה הייתי כ-ל כל רוצה להיפטר!!! מה שאני אוהבת פה בפורומים זה את העזרה לזולת. אבל, אם היינו נפגשים פנים מול פנים? הייתם עוזרים?! אני לא מדברת על פגישת פורום אלא - ביום שטוף שמש ברחוב אני מחזיקה ערימת ספרים שלפתע קורסת. תעזרו להרים? (האמת שאני כן. אבל אני מוזרה...). ברחוב אפילו אני לא מסתכלת על האחרים שהולכים לידי כל אחד מהם נראה לי כמו מפלצת ענקית שרוצה את מה לאחר יש. ודו-פרצופיות. אוך איך אני שונאת את זה! הורג אותי איך אדם יכול להיות חבר של מישהו. לצחות איתו ולהחמיא ואז, ברגע שהוא פוגש אנשים חדשים לנפנף את האחר... אני כ"כ שונאת את זה. והכי גרוע- רופאים הם הרי אף פעם לא טועים! הם יודעים, הם מבינים והם למדו 6 שנים! אז מה אם כל השנים הם אומרים שהכל בסדר כשכולם מסביב יודעים שישנה בעיה! אז מה אם במשך 10 שנים אני מסתובבת בלי איבחון אחד נכון? אז מה אם הבריאות שלי על הפנים ואיתה

המראה ואיתו

הביטחון?! למזלי- אני מאמינה בעצמי ויודעת שרק אני יכולה להוציא מעצמי אצ המיירב, אבל לפעמים זה כ"כ קשה כשאין על מי להישען ובמי לבטוח. אז אולי עדיף להשאיר את התמימות לפחות בנושא הזה? רק על מנת שתהייה לי אשליה שלמישהו איכפת

 

[taz512]

את מדברת על המון דברים

ואני העזור במה שאני יכול. בנוגע לעזרה אני יודע על עצמי ועל עוד רבים שכן יעזרו, כי כשאני רואה מישהו שנתקע עם האוטו אני עוצר לעזור (כי נאי מכונאי לשעבר) ואם צריך עזרה בלדחוף את האוטו גם את זה אני העשה, כי זה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי, ואני בטוח שיש עוד רבים כאלה. את מתלוננת על התמימות שלך, אבל אני דווקא רואה בזה כמעלה מספר אחת, להאמין באנשים להאמין בדברים, זה נראה לי נפלא, אז נכון נופלים, אבל התמימות נותנת לך דרך להמשיך קדימה, לנסות עוד פעם, האמונה שהטבע האנושי כן יהיה טוב. תמיד אמרתי שאם יתנו לי לחזור לגיל מסוים אני חוזר לגיל 4 זה הגיל שבוא אתה הכי תמים, לא מעניין אותך כלום, כולם חברים שלך אתה משחק והחיים נראים טוב. תמשיכי להסתכל על העולם דרך משקפיים ורודים, תמשיכי להאמין באנשים, בסופו של דבר זה ישתלם לך, תני אמונה באנשים ולא בטוח שהם יאכזבו אותך. אני מכיר יותר מידי אנשים שאחרי מספר פעמים שהתאכזבו איבדו את האמונה בטבע האנושי, וכיום הם חיים בחלל סגור שלתוכו הם לא מכניסים אף אחד. אם כולם היו קצת יותר תמימים העולם היה הרבה הרבה יותר יפה. טאז, השד והתמימות

 

[maayan15]

טוב...

האמת היא שגם אני בדר"כ יעזור לאנשים...אם אני לא יעזור זה רק כי אני אתבייש לעזור (הבעייה שלי היא ביישנות..).. אבל בלי שום קשר, אני גם רואה בתמימות דבר טוב אבל..תלוי כמה...יש הבדל בין תמימות ונאיביות...תשאירי את התמימות ותאבדי את הנאיביות, אל תחשדי בכל דבר אבל אל תאמיני בעיניין עצומות...תסמכי על אנשים אבל קודם כל, על עצמך.. הבעייה עם התמימות היא שהרבה פעמים אתה נפגע כ"כ חזק ומפסיק להאמין....וזה לא טוב אבל לא יודעת....אסור לאבד את התמימות, אבל אסור להיות תמים מדיי.. זה לא משו עם פיתרון..זה משהו שלדעתי, אי אפשר לשלוט בו!....זה פשוט קורה...

 

[RogerW]

חחחחח... גם אני ככה...

עוד משהו שאנחנו דומים בו ) גם אני תמיד אוהב לעזור.. אבל מתבייש.. אני מתחנן (בראש כמובן) שיבואו ויבקשו עזרה... אבל... ואני חושב שתמימיות זה דווקא טוב... ולא צריך להיפטר ממנו... אם לרוב האנשים אין.. אז זה לא אומר שזה לא טוב... זה טוב מאד.... אבל רק האנשים הרעים גורמים לזה להיות רע לפעמים.. אבל זה בעצם טוב.. אני חושב

 

[jahnon]

אני הייתי עוזר

אני גם עוזר לזקנות לעבור את הכביש (גם כשהן לא צריכות לעבור). האמת אני מקנא בך, יש בך עדיין תמימות, אבוי לעולם שאין בו תמימות. ושלא תחשבי שזו אשליה, עדיין יש אנשים טובים באמצע הדרך, אנשים טובים מאוד שאיתם אפשר לצעוד. לא תאמיני לפעמים מאיפה העזרה מגיעה אז תשמרי על התמימות שלך ילדה כי היא עוזרת לכולנו.

 

[mprb]

אולי התמימות עוזרת אבל...

כמו שכתבו פה קודם..." הייתי רוצה לחזור לגיל 4 שבו התמימות "..... גיל 4 ולא גיל 22. זה מפריע וזה פוגע!!!!!

 

[taz512]

הפרדה ודחוף

את צריכה לעשות הפרדה מתמימות לנאיביות. נאיביות זה לא טוב, לא הולכים אחרי השוחט לטבח, כי אנחנו לא כבשים, (מעניין שכל פעם שאני רעב אני מתחיל לדבר במטאפורות אוכל) צריך לראות את החיים בעיינים פקוחות. להאמין באנשים אבל להיזהר במקצת, לדעת לפעמים לעשות את הצעד אחרוה. ועכשיו את שואלת איך לעשות את זה, אז אני הנסה לראות מה אפשר לעשות. תנסי לקחת צעד אחד אחורה לפני שאת קופצת עם הראש קדימה. להסתכל שניה אחת על המצב, ולדעת לומר לא, זה קשה הרבה פעמים, אבל זה מחויייב המציאות, לדעת לעשות את ההפרדה ולעצור את עצמך. לדעת להסתכל על הכל בשיקול דעת, לא ללכת כמו עיוורת. אבל למרות כל זאת, לא לאבד את האמונה, אני אישית מפחד שאת תהפכי לעוד אחד מאלפי ומליוני האנשים הציינים המרירים שכבר לא מאמינים באף אחד ובשום דבר. (שיעול~~ אפי ~~ שיעול). בקיצור תשמרי על עצמך ילדה. טאז, השד והנאיביות

 

[אפי היקרה]

*מתעלמת מטאז וממשיכה*

אני טוענת שנאיביות ותמימות אחת הן, וקורטוב מכך לא מזיק לעולם, שכן אין משעמם מלהסתכל על העולם דרך משקפיים ריאליסטיות, קודרות ופרנואידיות. אני מבינה שקרו לך כבר הרבה מקרים בהם נכווית היות והאמנת באנשים ובטוב ליבם, ואולי כבר הגיע הגיל לדעת שיש אנשים חביבים, ויש אנשים שרק נראים ככה, ויש גם כאלה שאפילו לא מתיימרים. אין כל רע במערכות הגנה בסיסיות, בחשדנות טבעית מינימלית, אבל רק שימי לב שזה לא יפריע לך לזהות את הנשמות הטובות שבכל זאת יגיעו. אני מניחה שאיבוד התמימות הוא פונקציה של גיל ונסיון, אבל אני מכירה אנשים רבים, שלמרות אכזבות אינספור, מפחי נפש והתפכחויות, עדיין שומרים את הניצוץ הקטן הזה, האמונה שעדיין יש אנשים טובים מסביב, אפילו שזה לא נראה ככה. לגבי רופאים - את מתפרצת לדלת פעורה לרווחה, שכן אני מהראשונות שאומר לך שרובם מתיחסים אך ורק לסימפטומי המחלה ושוכחים להתיחס לחולה ולדבריו. זאת אחת מהבעיות העיקריות של הרפואה הקונבנציונלית, ואני שואלת האם ניסית את כל הדרכים וכל סוגי הרפואות למיניהן, היות ואני מכירה כמה אחרות שעושות ניסים, בעיקר כשהרפואה הקונבנציונלית מרימה ידיים, מושכת בכתפיים, והולכת לעשות רע למישהו חדש. וטאז, לא התאפקתי: אני לא מאמינה באף אחד ובשום דבר??? וזה שאני מאמינה בכל ליבי שמקומו של גדעון עזרא אינו בכנסת ישראל אלא כמנצח תזמורת מכבי האש של חדרה -זה לא אמונה? זה כלב ?!?!

 

[taz512]

ידעתי שלא תצליחי להתעלם

עדיין גם או גדעון עזרא יעבור לעבוד בתור המנצח של תזמורת מכבי האש של חדרה, את עדיין לא תאמיני שהוא יהיה מסוגל לעשות עבודה טובה בתפקיד. אני צודק או שאני צודק? טאז, השד והתזמורת

 

[dana2909]

האם כל מאמין נחשב תמים?

האם מישהו שמאמין באלוהים נחשב תמים בעיני מי שאינו מאמין? אותו הדבר, האם מי שמאמין בטבע הטוב של האנשים נחשב תמים בעיני מי שאינו. דווקא התמימות נראית בעיני המצב הטבעי של בני האדם. רשע ורוע תמיד יהיה.. אבל באיזשהו מקום, האופי שלך צריך להיות מספיק חזק כדי שתוכלי להתמודד עם מה שבא מולך, וזה ממש לא כמו להיות ריאליסטי. האמונה בטוב עוזרת לנו להעביר עוד יום.. אני מאחלת לך שלא תוותרי על זה, תני לזה עוד צ´אנס.

 

[zimes]

עשיתי זאת פה,

ואני אעשה זאת שוב: ממליצה בחום לקרוא את "גופה של אישה-תבונתה של אישה". יוכל לעשות לך סדר בראש ולעזור לך לדעת מתי ועד כמה להאמין לרופאים.

 

[אפי היקרה]

והספר נמצא במומלצינו, נא לעיין !

 

[nutmeg]

הרשמה למועדון המעריצות

אצלי ואצל צימעס!! ספר חובה!!

 

[snatch111]

לעולם לא...

לעולם אל תוותרי על התמימות ! לעולם!! תמימות, או נאיביות (ואני מסכים עם אפי- אחת הן) באות מיסודה של אינטליגנציה רגשית- כלומר- היכולת להבחין במצוקתו של אחר.(והספרים- זו דוגמא מצויינת בפשטותה). אנשים רבים, איבדו את החוש הזה. היכולת להרגיש את הסובבים, וציינת אפילו בלי להרגיש את אנשי הפורום הזה- שהרי רובם- או כולם, הם מאותו זן של אנשים שעדיין יש להם את זה, עדיין מסוגלים להיות רגישים, אכפתיים. ורופאים? רופאים זו בעיה..... בעיה קשה.. רובם כבר מזמן שכחו את הסיבה לשמה בחרו במקצוע הזה (לי- זה לא יקרה- אני מתחייב!).אבל בל נשכח..... הרפואה היא מדע, המבוסס על השערות, בסופו של דבר. רב הנסתר על הנגלה. לעיתים הפתרונות אכן באים מתחום הרפואה ה"לא קונוונציונלית" ואכן לא מפתיע לגלות שרופאים רבים , אחרי ךימודי הרפואה, בחרו להעמיק ולחקור דווקא בתחום הזה. יש דברים בגו.... ואם כבר, אז אני אנצל את ההזדמנות להמליץ על ספר מדהים, של רופא בשם ד"ר נאדר בוטו. ספר שיצא באיטליה במקור, הרופא הוא ערבי ישראלי , קרדיולוג בכיר ב"מרכז רבין". "רפואה והחוש השביעי".