תמימות

../images/Emo24.gif

תמימות זה גם משהו מאוד טוב ,עד גבול מסויים,צריך לדעת איפה להתגבר על התמימות ולהתחיל ללמוד.. אני זוכרת שאני הייתי נפגעת פעם אחר פעם אחר פעם, עד שהייתה לי "פצצה אחת גדולה" ששברה אותי ורק אז התמימות התחילה לדעוך. [זה קרה לי רק בשנה שעברה ואני מודעת לכך שיש עוד המון אנשים שזה לא קרה להם] אני יודעת שזה לא מעודד, אבל כנראה את צריכה ללמוד מכל פעם ופעם, לעשות 1+1,להגיע למסקנות ואולי לשנות ולהשתנות. בסופו של דבר את תתגברי על זה, אין לי ספק בכך.
 
היו לי כמה וכמה מקרים כאלה

של "פצצה אחת גדולה"... למעשה, כמעט כל הקשרים שהיו לי אי פעם היו משהו כזה. ואני לא סתם אומרת את זה כי מי שזה קורה לו חושב שזה הכי גרוע, אלא באמת היו דברים לא קלים. הבחור הספציפי הזה זה בכלל היה מקרה לא רגיל. הוא היה זה שיזם את כל הקשר מלכתחילה, ובהתחשב בנסיבות היה אסור לנו להיות יחד. אפשר להגיד שחיכינו אחד לשנייה עד שדברים ישתנו כדי שנוכל להיות יחד. או יותר נכון... אני חיכיתי לו. לא שלא הייתי עם אף אחד, כי בכל זאת, חצי שנה זה לא מעט זמן... אבל לא פתחתי את עצמי רגשית לאף אחד. דחיתי כל כך מיני הצעות לקשרים - והכל בשבילו. אהבתי אותו. אני עדיין אוהבת אותו. וכל פעם אני חושבת שאולי הפעם זה יהיה שונה... הוא לא נראה לי כמו כל השאר. ושוב אני טועה
 
אז תשני את נקודת המבט.

ואולי כשתפנימי אותה כן יהיה לך יותר טוב? אולי אם תחשבי ש"כולם יהיו אותו הדבר" יהיה לך יותר טוב? נסי את זה
אני עדיין לא בקטעים של אהבה [למזלי] אבל אני שמועת מהמון חברות שלי שתפיסת המבט שלהם היא ש"כולם שווים", ככה באמת אולי פחות נפגעים. תחשבי קצת על עצמך, את צריכה שיהיה לך טוב אחרי הכל..
 
אומרים שאהבה עיוורת

הייתי עם הנקודת מבט שאמרת. ניסיתי להשאר איתה כמה שיותר - והצלחתי. הצלחתי, עד שהתאהבתי בו. משם אני כבר לא חושבת שזה היה בשליטתי יותר
 
יבוא יום

ותתגעגעי ליכולת הזו שלך לאהוב בלי משקעים באופן תמים. כמה שזה כואב כשזה לא יוצא לפועל, כל מקרה כזה קצת מקשיח את הלב - מה שעושה את הפעם הבאה פחות כואבת אבל גם פחות תמימה ו"עד הסוף". כמו שאת כואבת עכשיו ומרגישה מרומה או אדיוטית שככה לא ראית דברים, זה לא משתווה לבחורות הציניות הללו בנות 30+ שכבר לא יכולות לראות שום דבר טוב באף אחד. מקווה בשבילך שתישארי תמימה ותאהבי עם כל הלב - ושלא יתקלקל לך הלב הזה
 
תודה ../images/Emo24.gif

יש בזה משהו... אני בהחלט רואה שינוי בין האכזבה הראשונה שלי לבין זו. התבגרתי מאוד ועברתי הרבה מאז וזה גם חישל אותי בצורה מסויימת. אני לא אומרת שזה כבר לא כואב או לא פוגע, אבל לא כמו פעם, לא באותה עוצמה. והפעם זה גם לא ישבור אותי כמו אז. בינתיים זה עדיין כואב ופוגע...
משתדלת להשאר אופטימית. תודה רבה לך
 

noosh

New member
לא את, זה בסדר ../images/Emo13.gif

(אמנות השרשור וזה, כן?) סתם, המשפט הזה: יבוא יום ותתגעגעי ליכולת הזו שלך לאהוב בלי משקעים באופן תמים. כמה שזה כואב כשזה לא יוצא לפועל, כל מקרה כזה קצת מקשיח את הלב - מה שעושה את הפעם הבאה פחות כואבת אבל גם פחות תמימה ו"עד הסוף". לא רוצה שזה יקרה לי :/ וזה בכל זאת קורה, אני יודעת.
 
שום דבר לא "רע באמת"

אם לא תופסים אותו כ"רע באמת" להתבגרות יש ייתרונות וחסרונות - ולמרות שנורא רוצים להתבגר בלי לשלם את המחירים, אני לא מכירה דרך אחרת.
 
למעלה