תמימות וחוסר מודעות?

אני חושבת שהיו פה בקבוצה כמה דיונים פורים לגבי נושא ההסבות המקצועיות של אנשים עם תואר שהוא לא "הייטקיסטי" (מדעי המחשב / הנדסת חשמל / תעשיה וניהול במסלול מערכות מידע).

לפני כמה ימים מכרה לא קרובה שלי שיתפה בפייסבוק פוסט שכתבו מכרה שלה ובן זוגה. בן הזוג למד תואר כזה או אחר בתחום מדעי הרוח והחברה, והחליט בשלב מסוים להתקבל לאחת מאותן תוכניות הסבה שהן חינמיות תמורת התחייבות לעבוד שנתיים כעובד קבלן מטעמן. בן הזוג סיים את הקורס ממש לאחרונה והשתלב בתפקיד הראשון שלו בתחום מטעם החברה, ונשמע מתלהב. ובהרבה היבטים הוא צודק: אמנם המשכורת ההתחלתית שלו היא נמוכה יחסית להיי טק, אבל בהחלט לא רעה ואפילו מרשימה לעומת המשכורת שהוא או בת זוגו יכולים לקבל ללא ההסבה להיי טק. נשמע שהוא וכל הבוגרים חוץ מאחד הצליחו למצוא עבודה יחסית מהר, והוא מרוצה מהתפקיד שהוא קיבל.
  • אני בזמנו התרשמתי שהקורסים האלו פתוחים בעיקר לבוגרי תארים מדעיים / הנדסיים (כלומר כאלו שיש להם קרבה מסויימת לתחום התכנות), אבל לפי מה שהכותב הציג הקורס פתוח כרגע לכל אקדמאי לפי ממוצע בתואר וציון פסיכומטרי. מעבר לסינון שנותן תואר מדעי - עולה אצלי השאלה איך אפשר להשוות כך ממוצע ציונים בין פקולטות שונות שנוטות לתת ציונים בצורה שונה.
  • עצם העובדה שמאחורי הקורס עומד גוף שיש לו אינטרס חזק למצוא לבוגר התוכנית עבודה (כי כך היא "מרוויחה עליו") נתפסת כיתרון מאוד גדול עבורם - והם ציינו שהחברה גם מעניקה שירותי הכנה לראיונות על ידי מנהלים ופסיכולוגים, משהו שעלותו בחוץ יכולה להגיע בקלות לכמה אלפי ש"ח. יש גם רצון מאוד גדול להאמין שיש פה מצב של ווין ווין שבו השמה שתהיה טובה למועמד גם תהיה טובה לאורך זמן לחברה כי כך החברה מרוויחה יותר. ממה שהבנתי יש אפשרות להתראיין לכמה גופים ואפילו אפשרות לסרב להשמה מידי פעם, אבל זה כנראה תלוי ביכולות השכנוע של המועמד ו / או בבעיה אובייקטיבית (למשל פציפיסט שלא מעוניין לעבוד בחברה בטחונית).
  • הקורס מתואר כמעין אידילה של לימודים פרקטיים בלי יותר מידי תיאוריה אקדמאית שנשמעת לבני הזוג כ"מיותרת" - עד כדי כך שבן הזוג מציין שלדעתו הרמה המקצועית של הקורס גבוהה כי המראיינים הופתעו מהרמה שהוא וחבריו לקורס הגיעו אליה. בנוסף נשמע שאין הרבה הרצאות פרונטליות אלא הרבה לימודים ועבודה משותפת על משימות בקבוצה בליווי של מנטורים, משהו שכביכול אמור לדמות את העבודה השוטפת בהיי טק. זה גורם לי לתהות עד כמה יש הבנה מעמיקה של החומר, והשפעה של רמת הקבוצה על רמת הפרט. הרי קבוצה גרועה יכולה להשפיע על רמת הלימוד של מועמד טוב (וקבוצה טובה יכולה להרים מועמד פחות טוב) ולהשפיע על הרושם ממנו.
  • והרושם חשוב - ממה שעלה בשרשור, הרושם של המנחים מהמועמדים משפיע על הראיונות שאליהם המועמדים השונים מופנים לתפקיד הראשון שלהם. לא היה ברור עד כמה מדובר על הרושם שנוצר במהלך הקורס עצמו, הרושם שנוצר מתרגול הראיונות שהחברה מעניקה למועמדים - או שילוב שלהם, אבל הרושם הזה יכול להשפיע בצורה מאוד חזקה על לאילו תפקידים המועמדים יכולים להגיע. מי שלמשל יוצר רושם שהוא "פחות טוב באלגוריתמים" יופנה רק לראיונות לתפקידים שבהם יש "פחות צורך" באלגוריתמים. ממה שהבנתי מועמד עם אסרטיביות יכול לנסות לשנות את "רוע הגזירה" - אבל זה באמת משהו שדורש יכולת שכנוע וכנראה לא זמין בכזו קלות.
  • נוצרה לי תחושה שלא פעם מנצלים איזושהי תמימות של המועמדים בכל מה שקשור להבנה בתחום. למשל כותב הפוסט פירט את התפקיד הנוכחי שלו כ"מפתח אוטומציה" - שזה תפקיד שיכול להיות פיתוח תשתיות אוטומציה (תפקיד פיתוחי) או פיתוח הבדיקות עצמן (שבלא מעט חברות זה תפקיד של איש בדיקות). אני בהחלט מקווה בשבילו שמדובר על תפקיד פיתוח כפי שהוא מאמין שהוא, ושהוא לא יופתע לרעה מהתפקיד כשהוא ינסה למצוא את התפקיד הבא שלו.
  • הפוסט נועד להיות הדרכה לחברים שלהם לגבי האופציה הזו של ההסבה המקצועית, אבל זה מאוד הרגיש לי כמו the blind leading the blind. הם עצמם כבוגרים טריים מאוד של השיטה ממליצים עליה בחום ב לחברים אחרים שגם הם לא מכירים את תחום ההיי טק, ולא בהכרח מודעים לבעיות פוטנציאליות. ייתכן שבעוד כמה שנים, כשבן הזוג יצבור ניסיון מקצועי מעבר לתפקיד הראשון שלו (ויחווה גם חיפוש עבודהעצמאי) הפרספקטיבה שלהם תהיה רחבה יותר ולכן מועילה יותר.
  • הרושם שלי היה שחסר להם ולאנשים במצב דומה מידע אובייקטיבי שהוא לא מידע שיווקי של הגוף שמבצע את ההסבה או בוגרים מוטים שלו.
  • אבל בשורה התחתונה מדובר מבחינתם (לפחות בשלב זה) בשדרוג כלכלי ומקצועי שהם כנראה לא יכלו היה להגיע אליו במקצוע הקודם של בן הזוג, ובשורה התחתונה מבחינתם זה שווה כרגע המון.
 

Desslok

New member
ההצלחה בקריירה לאחר קורסים כאלו מושפעת מכמה גורמים:

- מצב השוק: בתקופות של פריחה בהיי-טק ומחסור בעובדים, כל מטאטא יורה. בתקופות קשות יותר, גם בוגרי תארים מוצאים עצמם בחוץ. דמייני תור ארוך ארוך למשרות שמסודר לפי עדיפויות: בראש בוגרי אוניברסיטאות נחשבות מצטיינים ובוגרי יחידות טכנולוגיה עילית בצבא, ואחריהם בסדר יורד בוגרים פחות מצטיינים, של מוסדות פחות נחשבים, וכך הלאה וכך הלאה. התור ממוין לפי עדיפויות, והיצע המשרות בשוק מכתיב מתי הן ייגמרו ובאיזו נקודה של עדיפות. החברים שלך נמצאים די רחוק בסוף התור. כפי שאמרת, במצב העניינים בשוק ברגע זה, גם זה יכול להספיק. אני נמצא בענף מספיק שנים כדי לזכור את חברי הטוב בוגר אוניברסיטה עם נסיון שחיפש 8 חודשים אחרי פיצוץ הבועה בשנת 2000. זה יכול לחזור.

- סוג הקורס: כפי שאמרת, חברה שמעסיקה בעצמה את הבוגרים (או לפחות את אותם חלק מהם שטובים מספיק) יכולה להבטיח יותר מאשר חברה שרק מציעה עזרה בהשמה. ברגע שהשליטה לא אצלה, סיכויי ההשמה פוחתים דרסטית

- הרקע של התלמיד: אם מדובר על בחור/ה צעיר/ה ללא רקע ונסיון, תואר אקדמי הוא דרך המלך, השטיח האדום. כל מסלול אחר שקול ללנסות להתגנב דרך החלון. אולי זה יצליח, אולי זה לא, ובכל מקרה התוצאה לא תהיה זהה. אם אין ברירה, ומישהו כבר מבוגר יותר, עם משכנתא וילדים, ולא יכול לשים את חייו על הולד ל 3 שנים ללא הכנסה, אז זו פשרה שאפשר לשקול.

- התפקיד המבוקש: לבוגרי הכשרה כזו, על פי רוב, תהיה תקרת זכוכית מעל ראשם. לעיתים לא יצליחו לעולם לפרוץ לפיתוח ויישארו באוטומציה או בדיקות. חלקם ייתקעו במקום הספציפי ולא יוכלו לעבור לתפקיד אחר עקב הכשרה לא מספיקה ו/או חוסר אמון של מעסיקים אחרים. חלק אולי כן יצליחו למנף הכשרה כזו לתפקידים טובים, אבל זה מצריך הרבה כישרון, מזל, וקצת חוצפה.

בשורה התחתונה: אין כאן אמת אבסולוטית אחת, ויש דרכים רבות להגיע לאותו יעד, ויש גם יעדים רבים ושונים לכבוש. הקורסים האלו מציעים בהשקעה יחסית נמוכה סיכוי סביר, לא ודאי, לתפקיד גרוע, שממנו אפשר בסבירות נמוכה יותר להגיע לתפקיד ביניים, שממנו אפשר בסבירות עוד יותר נמוכה להמשיך לתפקידים טובים. תואר אקדמי דורש הרבה הרבה יותר השקעה, אבל נותן סיכוי טוב (אבל לא ודאי!) להתחיל מתפקידים טובים שמהם יותר קל להגיע לתפקידים טובים מאוד. אין פתרון אחד שטוב לכולם, וכמו שאמרת לחברים שלך חסרה עדיין הפרספקטיבה של הזמן והקריירה.
 
ההצלחה בקריירה לאחר קורסים כאלו מושפעת מכמה גורמים:

- מצב השוק: בתקופות של פריחה בהיי-טק ומחסור בעובדים, כל מטאטא יורה. בתקופות קשות יותר, גם בוגרי תארים מוצאים עצמם בחוץ. דמייני תור ארוך ארוך למשרות שמסודר לפי עדיפויות: בראש בוגרי אוניברסיטאות נחשבות מצטיינים ובוגרי יחידות טכנולוגיה עילית בצבא, ואחריהם בסדר יורד בוגרים פחות מצטיינים, של מוסדות פחות נחשבים, וכך הלאה וכך הלאה. התור ממוין לפי עדיפויות, והיצע המשרות בשוק מכתיב מתי הן ייגמרו ובאיזו נקודה של עדיפות. החברים שלך נמצאים די רחוק בסוף התור. כפי שאמרת, במצב העניינים בשוק ברגע זה, גם זה יכול להספיק. אני נמצא בענף מספיק שנים כדי לזכור את חברי הטוב בוגר אוניברסיטה עם נסיון שחיפש 8 חודשים אחרי פיצוץ הבועה בשנת 2000. זה יכול לחזור.

- סוג הקורס: כפי שאמרת, חברה שמעסיקה בעצמה את הבוגרים (או לפחות את אותם חלק מהם שטובים מספיק) יכולה להבטיח יותר מאשר חברה שרק מציעה עזרה בהשמה. ברגע שהשליטה לא אצלה, סיכויי ההשמה פוחתים דרסטית

- הרקע של התלמיד: אם מדובר על בחור/ה צעיר/ה ללא רקע ונסיון, תואר אקדמי הוא דרך המלך, השטיח האדום. כל מסלול אחר שקול ללנסות להתגנב דרך החלון. אולי זה יצליח, אולי זה לא, ובכל מקרה התוצאה לא תהיה זהה. אם אין ברירה, ומישהו כבר מבוגר יותר, עם משכנתא וילדים, ולא יכול לשים את חייו על הולד ל 3 שנים ללא הכנסה, אז זו פשרה שאפשר לשקול.

- התפקיד המבוקש: לבוגרי הכשרה כזו, על פי רוב, תהיה תקרת זכוכית מעל ראשם. לעיתים לא יצליחו לעולם לפרוץ לפיתוח ויישארו באוטומציה או בדיקות. חלקם ייתקעו במקום הספציפי ולא יוכלו לעבור לתפקיד אחר עקב הכשרה לא מספיקה ו/או חוסר אמון של מעסיקים אחרים. חלק אולי כן יצליחו למנף הכשרה כזו לתפקידים טובים, אבל זה מצריך הרבה כישרון, מזל, וקצת חוצפה.

בשורה התחתונה: אין כאן אמת אבסולוטית אחת, ויש דרכים רבות להגיע לאותו יעד, ויש גם יעדים רבים ושונים לכבוש. הקורסים האלו מציעים בהשקעה יחסית נמוכה סיכוי סביר, לא ודאי, לתפקיד גרוע, שממנו אפשר בסבירות נמוכה יותר להגיע לתפקיד ביניים, שממנו אפשר בסבירות עוד יותר נמוכה להמשיך לתפקידים טובים. תואר אקדמי דורש הרבה הרבה יותר השקעה, אבל נותן סיכוי טוב (אבל לא ודאי!) להתחיל מתפקידים טובים שמהם יותר קל להגיע לתפקידים טובים מאוד. אין פתרון אחד שטוב לכולם, וכמו שאמרת לחברים שלך חסרה עדיין הפרספקטיבה של הזמן והקריירה.
הם לא חברים (יותר כמו מכרים של מכרה), אבל עקרונית הבחור עבר את ההכשרה עכשיו בתקופה של הקורונה (למרות שנשמע שהוא התחיל לפני המשבר) וכמעט כל בוגרי הקורס מצאו תפקיד. ייתכן שעצם העובדה שהם עובדים במעמד של עובד קבלן יכול דווקא להקל עליהם בתקופה הזו, כי אין צורך לגייס אותם ישירות לחברה, ואפשר לשלם עבורם פחות מאשר על עובד קבוע. ממה שהבנתי בשרשורים אחרים, לא פעם התקציב לעובדי קבלן מגיע מתקציב שונה מאשר של משכורות ״רגילות״ ולכן לפעמים קל יותר מבחינה חשבונאית להעסיק עובד קבלן אם יש מצב של קיצוצים או משבר כלכלי - וזה יכול להסביר את העובדה שהם ״מצאו עבודה״ בתקופה הזו.

אבל חלק משמעותי מהתמימות שלהם אכן מתבטאת בזה שהם באמת מאמינים בלב שלם בזה שההכשרה שלהם שוות ערך לזו של תואר - כנראה כי החברה עצמה מנסה לשכנע אותם בזה לפני ובמהלך הקורס. אחד מהמשתתפים בשרשור שהוא בוגר התוכנית אפילו מאמין שהאינטרס של החברה המסבה היא להוציא בוגרים ברמה שבה הם יהיו הכי מעולים בשוק כי זה משתלם לה כלכלית שהם ישארו בתחום לטווח הארוך ושלבוגרים של התוכנית יהיה ״השם הכי טוב״ כדי שכל החברות ירצו לגייס אותם.
 

Desslok

New member
אבל חלק משמעותי מהתמימות שלהם אכן מתבטאת בזה שהם באמת מאמינים בלב שלם בזה שההכשרה שלהם שוות ערך לזו של תואר - כנראה כי החברה עצמה מנסה לשכנע אותם בזה לפני ובמהלך הקורס. אחד מהמשתתפים בשרשור שהוא בוגר התוכנית אפילו מאמין שהאינטרס של החברה המסבה היא להוציא בוגרים ברמה שבה הם יהיו הכי מעולים בשוק כי זה משתלם לה כלכלית שהם ישארו בתחום לטווח הארוך ושלבוגרים של התוכנית יהיה ״השם הכי טוב״ כדי שכל החברות ירצו לגייס אותם.
אני אתן לך דוגמא נוספת: הבן הגדול שלי בכיתה י״א במגמת ״מדעי המחשב״. שום דבר שהם לומדים לא קשור בשום צורה למדעי המחשב האקדמיים. הם לא לומדים אלגוריתמים, סיבוכיות, או יעילות. עברו איתם על קצה המזלג על כמה מבני נתונים בסיסיים (רשימה, עץ) ברפרוף של כמה דקות כל אחד ולא תרגלו. כמובן שכלל לא לימדו מהמתמטיקה עצמה שלומדים בתואר מדמ״ח, אפילו לא בחפיף (חדו״א, לינארית, דיסקרטית, הסתברות או כל דבר אחר).

מה הם כן לומדים? תכנות בכלי מיקרוסופט. הם לומדים #C, ו- Microsoft SQL Server, פלוס קצת קליינט סרבר והתממשקות ל DB תוך שימוש בכלים וספריות מוכנות של מיקרוסופט. אפילו קליינט אנדרואיד אמרו להם לפתח ב #C תוך שימוש במשהו שלא הכרתי בשם Xamarin במקום להשתמש בג׳אווה על מנת לא ללמד עוד שפה.

מדוע הם לומדים את זה ככה? אין לי מושג. אולי זה חלק מהדיל שסגרו משרד החינוך עם מיקרוסופט, ואולי אלו הם צרכי הצבא כרגע והביה״ס מכשיר כ״א לפי דרישה ספציפית, מתוך כוונה שבוגרי התיכון יוכלו להתמיין ליחידה טכנולוגית זו או אחרת. לא נאמר לנו שום דבר קונקרטי.

זה בדיוק מזכיר לי את מה שאת מתארת. הילדים הולכים כמו טווסים ומספרים שהם במגמת מדעי המחשב ולומדים מדעי המחשב, ואולי אפילו יגיעו לעסוק בזה. והנמשל: המכרים של המכרים שלך בטוחים שהם ניצחו את השיטה, אבל רמת ההבנה שלהם כרגע בתחום שהם נמצאים בו היא כשל ילדים בני 17.
אולי יצליח להם בהמשך ואולי לא (וכמובן גם תלוי איך מגדירים ״הצלחה״).
 
אני אתן לך דוגמא נוספת: הבן הגדול שלי בכיתה י״א במגמת ״מדעי המחשב״. שום דבר שהם לומדים לא קשור בשום צורה למדעי המחשב האקדמיים. הם לא לומדים אלגוריתמים, סיבוכיות, או יעילות. עברו איתם על קצה המזלג על כמה מבני נתונים בסיסיים (רשימה, עץ) ברפרוף של כמה דקות כל אחד ולא תרגלו. כמובן שכלל לא לימדו מהמתמטיקה עצמה שלומדים בתואר מדמ״ח, אפילו לא בחפיף (חדו״א, לינארית, דיסקרטית, הסתברות או כל דבר אחר).

מה הם כן לומדים? תכנות בכלי מיקרוסופט. הם לומדים #C, ו- Microsoft SQL Server, פלוס קצת קליינט סרבר והתממשקות ל DB תוך שימוש בכלים וספריות מוכנות של מיקרוסופט. אפילו קליינט אנדרואיד אמרו להם לפתח ב #C תוך שימוש במשהו שלא הכרתי בשם Xamarin במקום להשתמש בג׳אווה על מנת לא ללמד עוד שפה.

מדוע הם לומדים את זה ככה? אין לי מושג. אולי זה חלק מהדיל שסגרו משרד החינוך עם מיקרוסופט, ואולי אלו הם צרכי הצבא כרגע והביה״ס מכשיר כ״א לפי דרישה ספציפית, מתוך כוונה שבוגרי התיכון יוכלו להתמיין ליחידה טכנולוגית זו או אחרת. לא נאמר לנו שום דבר קונקרטי.

זה בדיוק מזכיר לי את מה שאת מתארת. הילדים הולכים כמו טווסים ומספרים שהם במגמת מדעי המחשב ולומדים מדעי המחשב, ואולי אפילו יגיעו לעסוק בזה. והנמשל: המכרים של המכרים שלך בטוחים שהם ניצחו את השיטה, אבל רמת ההבנה שלהם כרגע בתחום שהם נמצאים בו היא כשל ילדים בני 17.
אולי יצליח להם בהמשך ואולי לא (וכמובן גם תלוי איך מגדירים ״הצלחה״).
הלימודים בתיכון נותנים איזושהי ״טעימה״ לבני נוער על מה זה ״מדעי המחשב״ כדי לראות מה זה והאם הם רוצים להרחיב את הידע שלהם. לי יצא להכיר במהלך התואר כמה חבר׳ה שהרחיבו את הידע שלהם עצמאית בעקבות הלימודים בתיכון וידעו לתכנת לא רע, אבל הבינו מהר מאוד ששווה להם להשלים תואר כדי להרחיב את הידע התיאורטי שלהם וכך להשתלב טוב יותר בתעשיה. אלו שאני הכרתי היו סטודנטים חזקים יחסית, ובאמת הגיעו לתפקידי ארכיטקטורה ואם אני זוכרת נכון אחד מהם היה פאונדר של סטארט אפ קטן שנמכר.

אני חושבת שזה מה שיקרה לבוגרי התוכניות האלו - בשלב מסוים הם יבינו שיש להם תקרת זכוכית, וישאלו את עצמם מה הם רוצים לעשות כדי לשבור אותה. יכול להיות שחלק מהם למשל יעדיף להתקדם במסלול ניהולי שייתן להם קידום, או אם יש להם נטיה לזה הם יוכלו לפנות לתחומים כמו ניהול פרויקטים או ניהול מוצר. ואלו מתוכם שיאהבו את התחום הטכני וירצו להתקדם בו ילמדו לבד או יפנו לתארים גמישים יותר כמו באוניברסיטה הפתוחה. ויהיו כמובן כאלו שימשיכו להחשיב את עצמם כמפתחים שמרוצים מהעבודה כשהם עובדים בתור כותבי אוטומציה בסיסית או בתור מפתחים בתפקידים שבהם הם לא מרוצים ויאשימו את המנהלים / הסביבה שלא מכירים בכשרון שלהם,
 

BravoMan

Active member
פוסט נועד להיות הדרכה לחברים שלהם לגבי האופציה הזו של ההסבה המקצועית, אבל זה מאוד הרגיש לי כמו the blind leading the blind.
תרם קראתי את כל התגובות פה, ואולי מישהו כבר אמר את זה, אבל האם שקלת את האפשרות שמדובר בפרסומת מכוונת?
כלומר, שאותו "מכר של מכרה" בעצם נדרש ע"י החברה לכתוב משהו כזה בפייסבוק או בתמורה למשהו, או כתנאי למשהו?

אני זוכר סיפורים שהיו אפילו בפורום הזה על לחץ שהופעל (ונדמה לי אפילו דרך סעיפים בחוזה) למנוע מאנשים בקורסים דומים לפרסם דברים רעים על הקורס.
זה אומר, לפחות תאורטית, שייתכן שהופעל לחץ "להפיץ את הבשורה".
 

קלייטון.ש

Well-known member
לא הבנתי למה זה ברור לך מאליו שהבחור צריך לחפש את התפקיד הבא שלו. אם הוא מרוצה והדבר יתאפשר למה שלא ימשיך באותו תפקיד או לפחות אצל אותו מעסיק עד הפנסיה?
אני מכיר מתכנת שעבד באותו בית תוכנה ובדיוק באותו תפקיד 30 שנים, וכשפוטר לא חיפש עבודה אחרת. יצא לפנסיה מוקדמת.
מכיר עוד מתכנת שעובד כבר יותר מ-32 שנים באותו בית תוכנה, שכבר נרכש ע"י חברה אחרת, הוא מפתח ומתחזק את אותו מוצר, ואין סיבה שלא ימשיך שם עד הסוף הטוב.
"תחום ההייטק" הוא תחום רחב מאד. זה לא רק סטרטאפים בינלאומיים שמעסיקים מאות עובדים ומפתחים רובוטים מעופפים חמושים שתפקידם לקבל מטרה ולעשות הכל כדי לחסל אותה, כולל לשרוד קרבות אויר עם רובוטים מעופפים חמושים אחרים. יש גם בתי תוכנה קטנים, שבנויים לפעמים מעל מתכנת אחד או שניים, תופסים איזו נישה וכולם שם מתפרנסים וטוב להם. וכל מיני דברים באמצע. זה לא "הייטק"?
 
לא הבנתי למה זה ברור לך מאליו שהבחור צריך לחפש את התפקיד הבא שלו. אם הוא מרוצה והדבר יתאפשר למה שלא ימשיך באותו תפקיד או לפחות אצל אותו מעסיק עד הפנסיה?
אני מכיר מתכנת שעבד באותו בית תוכנה ובדיוק באותו תפקיד 30 שנים, וכשפוטר לא חיפש עבודה אחרת. יצא לפנסיה מוקדמת.
מכיר עוד מתכנת שעובד כבר יותר מ-32 שנים באותו בית תוכנה, שכבר נרכש ע"י חברה אחרת, הוא מפתח ומתחזק את אותו מוצר, ואין סיבה שלא ימשיך שם עד הסוף הטוב.
"תחום ההייטק" הוא תחום רחב מאד. זה לא רק סטרטאפים בינלאומיים שמעסיקים מאות עובדים ומפתחים רובוטים מעופפים חמושים שתפקידם לקבל מטרה ולעשות הכל כדי לחסל אותה, כולל לשרוד קרבות אויר עם רובוטים מעופפים חמושים אחרים. יש גם בתי תוכנה קטנים, שבנויים לפעמים מעל מתכנת אחד או שניים, תופסים איזו נישה וכולם שם מתפרנסים וטוב להם. וכל מיני דברים באמצע. זה לא "הייטק"?
נדיר מאוד להשאר במקום עבודה בודד בהיי טק לכל הקריירה, ולכן צריך לרוב להיות מוכן לעבור לחברה אחרת במקרה הצורך (למשל משבר כלכלי).
 

קלייטון.ש

Well-known member
נדיר מאוד להשאר במקום עבודה בודד בהיי טק לכל הקריירה, ולכן צריך לרוב להיות מוכן לעבור לחברה אחרת במקרה הצורך (למשל משבר כלכלי).
יש הבדל בין להיות מוכן לעבור עבודה ובין לתכנן מראש "קריירה" או "נסיקה" בתפקידים בהייטק, שבה כל תפקיד הוא בעיקר מקפצה לתפקיד הבא, ופסקה בקורות חיים.
ההייטק הוא לא מקום עבודה שונה במהותו ממקומות עבודה אחרים, ואין סיבה עקרונית שלא להישאר באותו מקום, ואפילו באותו תפקיד, הרבה שנים וגם כל החיים, לפחות מבחינתו של העובד.
 

vinney

Well-known member
יש הבדל בין להיות מוכן לעבור עבודה ובין לתכנן מראש "קריירה" או "נסיקה" בתפקידים בהייטק, שבה כל תפקיד הוא בעיקר מקפצה לתפקיד הבא, ופסקה בקורות חיים.
ההייטק הוא לא מקום עבודה שונה במהותו ממקומות עבודה אחרים, ואין סיבה עקרונית שלא להישאר באותו מקום, ואפילו באותו תפקיד, הרבה שנים וגם כל החיים, לפחות מבחינתו של העובד.

אני לא מסכים. אפילו בביטוח לאומי ובעיריה יש דברים שלפעמים משתנים וגם אם אתה יושב שם 30 שנה בקביעות אתה עדיין צריך להתמודד עם שינויים וללמוד דברים חדשים.

בהייטק אין קביעות ויש הרבה יותר שינויים ודברים חדשים. לא לכולם יש פרוטקציות שמאפשרות להם ״לעבוד״ באותו מקום שלושים שנה (וביננו - אתה לא באמת עובד, הרי, אתה שם כי אישתך שם), ורוב האנשים בתחומנו יודעים היטב שאם הם דורכים במקום אז הם הולכים אחורה, ואין שום סיבה שימשיכו לשלם להם משכורת בשביל דריכה במקום או הליכה אחורה.

וחוצמזה לעבוד שלושים שנה באותו מקום ובאותו תפקיד זה משעמם טיכו, איך אפשר? מילא לא היו אופציות, אבל למזלנו - יש.
 

vinney

Well-known member
ואיך זה קשור למה שאמר אדון קלייטון?

"ואין סיבה עקרונית שלא להישאר באותו מקום, ואפילו באותו תפקיד, הרבה שנים וגם כל החיים, לפחות מבחינתו של העובד."

אז אתה אומר ש... יש סיבה?
 
זה אומר שלא חייבים לשאוף כל הזמן להחליף תפקידים , אם יש אתגרים חדשים מענינים וקידום ( גם במשכורת) לא צריך ( לפחות אצלי לא מרגיש צורך) לקפוץ לתפקיד אחר או תחום אחר כל שנתיים שלוש.
אבל זה אינדיבדיאולי, יש אנשים שרוצים לנסות ולחוות כמה שיותר דברים בקרירה ובכלל בחיים , תחום שונה, סביבת עבודה שונה, בוסים אחרים, נוף שונה מהחלון במשרד ..... יש מקרים קיצוניים שאנשים עברו מהייטק לעסקי שוקולד.
בכל מקרה החיים קצרים , ולא נספיק להתנסות עם כל שפות התכנות וכל סוגי הספריות הגרפיות ומערכות ההפעלה והמעבדים ופרוטוקולי התקשורת, וכנראה גם לא נספיק לטייל בכל המקומות בעולם ...
השוק שלנו מתקדם עם הזמן מבחינה טכנולוגית בקצב מהיר מאוד. אפשר להתווכח אם זה טוב או רע - אבל ארגונים גדולים נוטים לאמץ טכנולוגיה ואז להשאר בה המון זמן ככל עוד יש לקוחות שמשלמים על זה. במצב כזה אם עובד נשאר המון שנים באותו מקום - סביר להניח שהפער בין הידע שלו לבין המקום שאליו התקדם השוק יהיה די גדול ולא בהכרח ניתן בקלות לגישור.
 
אני לא מסכים. אפילו בביטוח לאומי ובעיריה יש דברים שלפעמים משתנים וגם אם אתה יושב שם 30 שנה בקביעות אתה עדיין צריך להתמודד עם שינויים וללמוד דברים חדשים.

בהייטק אין קביעות ויש הרבה יותר שינויים ודברים חדשים. לא לכולם יש פרוטקציות שמאפשרות להם ״לעבוד״ באותו מקום שלושים שנה (וביננו - אתה לא באמת עובד, הרי, אתה שם כי אישתך שם), ורוב האנשים בתחומנו יודעים היטב שאם הם דורכים במקום אז הם הולכים אחורה, ואין שום סיבה שימשיכו לשלם להם משכורת בשביל דריכה במקום או הליכה אחורה.

וחוצמזה לעבוד שלושים שנה באותו מקום ובאותו תפקיד זה משעמם טיכו, איך אפשר? מילא לא היו אופציות, אבל למזלנו - יש.
למען האמת מקום עבודה עם קביעות הוא לא כזה אידאלי - אולי לא צריך להתקדם במקום כזה מקצועית, אבל במקביל יש במקומות כאלו פוליטיקה ואינטריגות פנימיות ברמה הרבה יותר גבוהה מאשר יש ברוב החברות הפרטיות. זה יכול למשל להתבטא במקרים מסוימים שבמקום לפטר עובד - ינסו לגרום לו להתפטר או לעבור, כי זה הרבה יותר פשוט עבור עובד עם קביעות.
 

קלייטון.ש

Well-known member
אני לא מסכים. אפילו בביטוח לאומי ובעיריה יש דברים שלפעמים משתנים וגם אם אתה יושב שם 30 שנה בקביעות אתה עדיין צריך להתמודד עם שינויים וללמוד דברים חדשים.

בהייטק אין קביעות ויש הרבה יותר שינויים ודברים חדשים. לא לכולם יש פרוטקציות שמאפשרות להם ״לעבוד״ באותו מקום שלושים שנה (וביננו - אתה לא באמת עובד, הרי, אתה שם כי אישתך שם), ורוב האנשים בתחומנו יודעים היטב שאם הם דורכים במקום אז הם הולכים אחורה, ואין שום סיבה שימשיכו לשלם להם משכורת בשביל דריכה במקום או הליכה אחורה.

וחוצמזה לעבוד שלושים שנה באותו מקום ובאותו תפקיד זה משעמם טיכו, איך אפשר? מילא לא היו אופציות, אבל למזלנו - יש.
דווקא בתקופת הקורונה, לאורך השנה האחרונה, עבדתי די קשה. פיתחתי מערכת שלמה חדשה מאפס. אשתי אישרה את העבודה ובסוף הודיעה לי שהיא לא רוצה את המערכת, אבל זה סיפור אחר. אני לעבוד עבדתי.
 

BravoMan

Active member
ההייטק הוא לא מקום עבודה שונה במהותו ממקומות עבודה אחרים, ואין סיבה עקרונית שלא להישאר באותו מקום, ואפילו באותו תפקיד, הרבה שנים וגם כל החיים, לפחות מבחינתו של העובד.
חביבי, לא כל אחד נשוי למנהלת שלו.
מה שאתה כותב הוא די קשקוש.

יצא לי להכיר מפתח שעבד באותו מקום 8 שנים על אותו מוצר.
אני לא זוכר למה הוא נאלץ להחליף מקום, אבל הוא נאלץ, וכשהו יצא משם, הכישורים שלו היו כ"כ לא מתאימים לעולם האמתי שהוא לא הצליח להשתלב גם בחברה קטנה "תופסת נישה".

אין תפקידים לכל החיים בהייטק.
גם אם נאמין שאתה באמת מכיר 2 מפתחים שעבדו באותו מקום 30+ שנה, הרי שהם יוצא מהכלל שמוכיח את הכלל.
 
רק אעיר שבחברות גדולות אכן רואים לא מעט אנשים שנמצאים שם 20 ו-30 שנה. במקרים רבים מדובר באנשים שהתקדמו משמעותית בתוך הארגון, עברו תפקידים ופרויקטים ומוערכים מאוד בשל הידע והניסיון שלהם.
 
רק אעיר שבחברות גדולות אכן רואים לא מעט אנשים שנמצאים שם 20 ו-30 שנה. במקרים רבים מדובר באנשים שהתקדמו משמעותית בתוך הארגון, עברו תפקידים ופרויקטים ומוערכים מאוד בשל הידע והניסיון שלהם.
אני חושבת שיש שני סוגים של אנשים שנשארים בחברות לאורך כמה עשורים: כאלו שמצאו דרך להתקדם מקצועית בתוך החברה (החל מאנשים שהתחילו כמתכנתים והפכו להיות ארכיטקטים או טק לידים, דרך אנשים שהתקדמו לתפקידי ניהול מוצר או ניהול פרוייקטים - וכלה בכאלו שפשוט עלו בשרשרת הניהול).

אבל במקביל אליהם הכרתי גם לא מעט שנאחזו בתפקיד לא ממש טוב טכני מסיבות שונות - לרוב מחשש לחפש משהו בחוץ כי הם מבינים שיש להם פער טכני, ובפעמים מועטות גם יש בנוסף לפער טכני מעין ״נאמנות לארגון״ או אמונה שבגלל תרומה שלהם בעבר או הנאמנות הזו שלהם הארגון יישאר נאמן גם להם.
 

קלייטון.ש

Well-known member
אני חושבת שיש שני סוגים של אנשים שנשארים בחברות לאורך כמה עשורים: כאלו שמצאו דרך להתקדם מקצועית בתוך החברה (החל מאנשים שהתחילו כמתכנתים והפכו להיות ארכיטקטים או טק לידים, דרך אנשים שהתקדמו לתפקידי ניהול מוצר או ניהול פרוייקטים - וכלה בכאלו שפשוט עלו בשרשרת הניהול).

אבל במקביל אליהם הכרתי גם לא מעט שנאחזו בתפקיד לא ממש טוב טכני מסיבות שונות - לרוב מחשש לחפש משהו בחוץ כי הם מבינים שיש להם פער טכני, ובפעמים מועטות גם יש בנוסף לפער טכני מעין ״נאמנות לארגון״ או אמונה שבגלל תרומה שלהם בעבר או הנאמנות הזו שלהם הארגון יישאר נאמן גם להם.
יש גם אנשים שהעבודה היא לא דבר החשוב ביותר בחייהם. גם אם זו עבודה שבעיני אחרים נורא חשוב להתקדם בה. יש אנשים שאם יש להם משרה סבירה, נוחה, עם משכורת בסדר, אז הם ממשיכים כי זה נוח, ומפנה להם משאבי נפש לדברים החשובים באמת בחייהם.
 
למעלה