תמיד תהיתי לעצמי

[מלך הרשים]

תמיד תהיתי לעצמי

למה בעצם יש עולם? למה יש את כדור הארץ, בתוך שביל החלב, בתוך החלל? למה זה קיים בכלל? מה הרעיון? כי הרי אם יום אחד יתפוצץ הכל (וזה יקרה) אז למה להתחיל הכל מהתחלה בכלל? זה מביא אותי לתהייה נוספת: (קצת קשורה לדת)- מה המשמעות של האדם בעולם? ולמה הוא כאן בכלל? אני ינסה לנסח כמה שאלות: 1. אם אלוהים יודע הכל, כולל את העתיד - אז למה יש את כל ימי החסד (חודש אלול) ויום כיפור? הרי בכל מקרה אלוהים ידע מי יחזור בתשובה ומי לא - הרי זו לא חוכמה. 2. מה הרעיון של גלגול נשמות? למה נשמה צריכה לחזור לכדור הארץ לתקן? מהם הכללים ומי קבע אותם בכל הנושא הזה של חזרה לארץ? ולמה בכלל זה נוצר כל המעגליות הזו? 3. לאן תלך כל הקידמה והתבונה של המין האנושי כשהעולם יתפוצץ? הרי לא יתכן שכל מה שהשיג האדם בדורותיו על פני כדור הארץ, ילך לאבדון? הכוונה היא בעיקר לקניינים רוחניים. סתם תהיות שתקפו אותי במהלך החיים.

 

[hilabarak]

אתה שואל שאלות על האין סוף

ובו זמנית תוחם אותם בתוך מוגבלויות השכל. לגביי השאלה הראשונה : מדוע הכל קיים אם גם ככה הכל יתפוצץ ? מדוע אתה משחק משחק מחשב שעומד להיגמר ? מדוע אתה אוכל ארוחה טובה, כשאתה יודע שאתה עומד להיות שבע ? מדוע אתה מקיים יחסי מין כשאתה יודע שאחרי זה תצטרך לנוח עד הפעם הבאה ? החיים נובעים מחווית החיים, זה כל מה שיש בהם (לפחות לפי אמונתי). לכן דיברתי על השכל המוגבל מול האין סוף. לחיים עצמם לא איכפת להתחיל מחדש כל פעם, בדיוק כמו שלך לא איכפת לאכול ולשבוע או לקיים יחסי מין ולנוח. השכל מוטרד מזה, אבל אנחנו חייבים אותו כדי להתקיים. אז אנחנו תקועים איתו ועם השאלות שלו (לא שלך, אלא של השכל האנושי המוגבל). זה בערך כמו להסתובב עם הילד שלך בן ה3, חייבים להוריד אותו לגינה, אבל הוא לפעמים מדבר שטויות. לגביי השאלה "אם אלוהים יודע הכל ......" - יצאת מנקודת הנחה שיש אלוהים בשאלה הזו. מי אמר שאלוהים קיים ? מי אמר שימי החסד הם לא חלק מפירוש מסויים של חבורת אנשים מלפני 2,000 שנה לחיים (בדיוק כמו שאני מפרש את החיים וכמו שבודהא פירש את החיים וישו ומוחמד ודת הבאהים והאינדיאנים ו...). לגביי הנשמות - אותו כנ"ל. לדעתי אין גלגול נשמות יש שדה מודעות כמו אינטרנט. ללא התחלה ללא סוף הכל מעורבב בכל. לאן תלך כל הקידמה כשהעולם יתפוצץ ? האם כוונתך שאנחנו נפוצץ אותו ? או עוד מיליארדי שנים ? בכל מקרה לפי אמונתי המודעות האנושית איננה תלוייה במיקום גיאגרפי. היא נטבעת ביקום בדיוק כמו שלצמח יש תבונה מסויימת ולחיה שנובעות מכוחות החיים ולא מהשכל (הרי לצמחים אין שכל). מי אמר שסוף היקום, זה סוף המודעות של היקום ? אולי הוא ילבש צורה חדשה ויחל מחדש, בדיוק כמו שאתה מסיים משחק מחשב ומתחיל מחדש ?

 

[EyaL 2 3]

למה?

מכיוון שהבנתי שאתה מחפש גישה יותר רוחנית לשאלות אלו ולא לוגיקה אנסה לענות באותו אופן: על פי רוב התיאוריות הרוחניות (גם היהדות) האדם נוצר מתוך מציאות אלוקית שלא ניתנת אפילו לתפיסה וכל גילגולי חייו מוקדשים לחזרה לאותו מציאות על ידי התקדמות רוחנית והתפתחות אישית. בכל גילגול אנחנו מתקדמים/ או מתרחקים מאותה אלוקות. כלומר יש לנו זכות בחירה ומעשנו בעצם קובעים את עתידנו" הכול צפוי והרשות נתונה" כלומר אותו אלוקים כביכול יודע כל מה שקרה קורה ויקרה אך למרות זאת הבחירה בידנו ואנחנו אחראים למעשינו ולעתידנו. הידע שלי בנושא ולכן אני מציע לך להתעמק בספרים בנושא פשוט תעשה חיפוש בויקידיה (האניצקלופדיה של הרשת) בנושא פילוסופיה מזרחית ויהודית ותקבל הרבה מידע מעניין בנושא. בנוגע לחגים ולפירוש יותר מעמיק שלהם (גם פילוסופית) תוכל למצוא באתרים על יהדות (ישנם מאמרים יפים בנושא באתר ראש יהודי) בהצלחה ובברכת שנה טובה לך ולכל חברי הפורום

 

[d a f u k]

אני יענה בצורה מעט מוזרה:

מאיפה אתה יודע שקיים עולם כפי שאתה תופס אותו. מאיפה אתה יודע שהחושים שלך נכונים? באופן כללי אני יכול להראות שלא ניתן להוכיח קיום של כלום והדבר היחיד שניתן לטעון באופן אובייקטיבי הוא שמשהו קיים. בשאלות 1,2,3 אתה יוצא מהנחות מאוד "כבדות" על קיום אלוהים ועל נכונות הדת המסויימת שעליה אתה מתבסס (יהודות).

 

[bettyblu]

מלך הרשים או

מלך הראשים ? אולי הכל מתישהו יתפוצץ, אז מה ? בינתיים - תיקח עוד ראש.

 

[MoonMadness]

לפי איך שאני תופס את זה,

(וזה בהשראת האבולוציה של דארווין) יש עולם ויקום ואדם, ובכלל, קיום, פשוט בגלל ש: 1. כל האפשרויות מתקיימות אלא אם כן משהו מגביל אותן 2. בהתחלה לא היה שום דבר, לכן לא היה שום דבר שיגביל, לכן הכל התקיים, גם היש וגם האין. 3. האין נגמר די מהר, כי הוא כלום. 4. היש לעומת זאת המשיך להתקיים, ויצר מתוכו את כל האפשרויות של דברים שיכולים להתקיים, או בבת אחת, או לפי סדר לא ברור כלשהו. 5. לאט לאט הדברים שהיו קיימים כבר, הגבילו את קיומם של דברים חדשים. למשל, חוקי פיסיקה מסוימים הגבילו את יכולתם של שני כוכבים קרובים להתרחק זה מזה, בדומה לחיידק קדמון מסויים שהגביל את יכולתו של דינוזאור מסויים לשרוד על כדור הארץ. בקיצור, אנחנו והעולם כאן, בגלל שהיותנו כאן זה גם אפשרי, וזה גם לא הוגבל ע"י משהו אחר.