תמיד שוכח בבית

[פלגיה]

תמיד שוכח בבית

אם הילד תמיד שוכח בבית פריט חשוב לבית הספר: את הקלמר, את הכריך, או את המשקפיים - תרוצו להביא לו, או תשאירו אותו בלי כדי שילמד לא לשכוח?

 

[אביבקיץ]

כנראה שלא

עם רוב החוסרים אפשר להסתדר. חצי כריך מילד אחר, מבקשים עפרון. כן הייתי עוזרת בהתארגנות, וזה מה שאני עושה. כל יום כשהילדה אומרת שהתיק מסודר אני שואלת "גם הקלמר?" . מישהי הציעה לשים על הדלת מדבקה עם תזכורת, נשמע לי רעיון טוב. יוצא מן הכלל זה כשלילד יש בעיה אמיתית, ואת יודעת שאין סיכוי שהוא ילמד בזמן הקרוב להסתדר בעצמו. או שיש לו בעיות חברתיות ואת יודעת שאם ייאלץ לבקש מאחרים רק יצחקו עליו.

 

[חנה של ליאור]

הייתי מקפידה להזכיר בבוקר

אבל בטוח שלא הייתי רצה להביא לבית הספר.

 

[פלגיה]

אצלנו למשל זה לא ממש עוזר

ניקח את הכריך כדוגמה. הכנתי אותו. ארזתי אותו, נתתי לה ביד שתשים בילקוט, והיא הניחה באיזה חור בהיסח הדעת ושכחה אותו בבית. ומדובר בילדה ש"חיה על הבטן". בלי ארוחת עשר היא לא מתפקדת בכלל בשיעורים שאחר כך. עד כיתה ה' עוד רצנו להביא לה כריכים. בכיתה ו' החלטתי שמספיק ודי.

 

[Kalla]

אם יש משהו חיוני שהיא נוהגת לשכוח

אולי פשוט תשימי לה ישר בתיק? זה בטח עדיף מלרוץ לבית הספר.

 

[חנה של ליאור]

זה כנראה תלוי בגיל הילד

בכיתה א' אני מזכירה הרבה בכיתה ו' בטח הייתי מפסיקה.

 

[מלמלה]

גם אם רוצה לא יכולה

כי אני עובדת שעה נסיעה מהבית. היוא היא לק לקחה מפתח הבית חיכתה מול הדלת שעה עד שאחותה הגיעה. הדבר הראשון שהיא עשתה אחרי שהפשירה היה להכניס את המפתח לתיק למחר.

 

[רינת200]

מסדר יציאה

משתדלת לעשות מסדר יציאה, בדלת, ברגע האחרון, תראה לי את האוכל, תראה לי את המים וכו.... דגש על תראה כי אם רק שואלים הם יגידו כן כן אפילו שזה לא נכון

 

[שרוֹן]

אני לא אסע להביא,

גם הביה"ס הוא כזה, שאני יודעת שידאגו לו אם משהו יהיה חסר. אבל מחשבה על יעול, אם זה קורה הרבה- להכין דף מחשב רב יומי: יום א': משקפיים [ ] קופסת אוכל [ ] בקבוק מים [ ] וכן הלאה. מן דף שבועי שהיא ממלאה כל יום לפני היציאה, עד שזה יהפך לטבע שני. משהו ויזואלי ואינטרקטיבי להעלאת המודעות.

 

[פלגיה]

זה היה לנו בכיתות הנמוכות

וכלל גם התארגנות בוקר (לצחצח שיניים, להסתרק, יש ספורט היום? וכו') אולי צריך לחדש את זה.