תמיד איתנו........

[טל של שחר]

תמיד איתנו........ ../images/Emo50.gif

קודם כל כמובן שיהיה בהצלחה בפורום מבורך זה. וכמו שכבר אמרתי לך, הלוואי והפורום היה קיים כשאני הייתי צריכה אותו! אשמח להשתתף בדיונים ואשמח לעודד ולעזור לבנות. טל מנהלת פורום הריון ולידה

 

[טל של שחר]

וגם אספר את הסיפור שלי בעתיד

 

[תמיד איתנו]

לטל של שחר ../images/Emo51.gif מכל ה- ../images/Emo23.gif

בוקר טוב,

מודה לך מאד על האיחולים... אני מקווה שהפורום יסייע נשים חד הוריות וזוגות שחווים אבדן הריון, כיוון שכפי שכתבתי במכתב הפתיחה, לדעתי אלו החווים אבדן הריון לא מטופלים כראוי על ידי החברה. החברה מטבעה מתמודדת רק עם הטוב, וכשרע לנו על הנשמה, קשה למצוא את המקום והאיש הנכון. על ידי הפורום אני מקווה כי יימצא המקום הנכון... אז שוב תודה על האיחולים הלבביים ! בנוסף, אשמח אם מדי פעם תשתפי את החברים בפורום ברעיונות להתמודדות מנסיונך האישי, כשתחושי נח עם זה...

ממני, תמיד איתנו. נ.ב. - מאחל לי ולכל הזוגות שעדיין ללא ילדים לבקר אצלך בפורום במהרה!!!

 

[טל של שחר]

גם אני מאחלת לך ולכל הזוגות

שעדיין ללא ילדים להגיע אלי לפורום במהירות האפשרית. ואם כבר דיברת על כך שהחברה אוהבת להתמודד בעיקר עם הטוב אז הנה סיפור קטן שהוא בעצם חלק מהחוויה הלא נעימה שלי של אבדן ההריון. הייתי בשבוע 14 בערך כשעברתי את ההפלה. לאחר ההפלה הוציאו אותי לחדר התאוששות ולידי שמו בחורה שזה עתה ילדה!!! אני הייתי לבד, כי לא נתנו לבעלי ולאימי להכנס, אבל לבחורה שילדה כן נתנו לקבל אורחים, טוב , היא ילדה! כולם שמחו שם וברכו ורק אני שכבתי לבדי עצובה. זה בין הדברים הנוראים שאני זוכרת מהארוע הנורא הזה! תחזיקו מעמד, עוד אספר את הסיפור המלא בבוא הזמן. טל

 

[קרנושה]

טל היי

אני עוקבת אחרייך... מה שהכי צרם לי וגרם לי להגיב (כי עד עכשיו קראתי בשקט) זה מה שסיפרת שהשכיבו אותך בחדר עם אחת שילדה.... כאחות בבי"ח שנים לא מעטות עבדתי עם יולדות...קרו מצבים דיי דומים שמפאת המקום/הזמן/הצפיפות הביאו לדברים כאלה..... דוגמא: אישה בסוף הריון שוכבת במחלקת HR (שמירת הריון)ברחמה עובר מת והיא עוברת מחדר לידה לHR ובחזרה ומחכה ללדת (עשו לה זירוזים רבים ושונים) ובינתיים מימין ומשמאל מוניטורים הממחישים את היופי של החיים, הכייף לשמוע את הלבבות ה"דוהרים" של העוברים.....כל כך עצוב ועם זאת לעיתים כל כך לא בשליטתנו.....המחלקה היתה מפוצצת והתיסכול גדול.. אני מספרת זאת כי לכל מטבע יש 2 צדדים כידוע-לא שזה אמור לעניין את האישה שנושאת עובר מת/או שאיבדה זה עתה את תינוקה... לך תמיד איתנו-איחלתי ואאחל שוב-הצלחה המשימתך ומטרתך...

סופשבוע קסום לכולנו... קרן

 

[טל של שחר]

הי קרן, נחמד שאת עוקבת אחרי

השאלה עד לאן את עוקבת?

לצערי המקרה שלי לא היה דומה למה שאת מתארת. אני הייתי בבי"ח יוספטל באילת, שם המחלקה לרוב ריקה ובקושי יש לידות ויולדות. סתם חוסר תשומת לב של האחיות, שממילא התיחסו אלי לא יפה כי אני עושה הפלה והן יולדות. טל

 

[תמיד איתנו]

הי טל! ../images/Emo42.gif

התחושה להיות בחדר לידה כאשר שומעים ליד את השמחה והאושר של היולדות האחרות והבכי הראשון של התינוק קשה מאד... אם מדברים על זכרונות אז לי זכורה פינת התינוק בו מייד לאחר הלידה מנקים אותו ומסדרים אותו... צמרמורת עברה בי כשחשבתי על מה הפסדנו, כל כך רציתי...ואותה פינה נותרה מיותמת...ושום בכי של תינוק לא נשמע בחדר, רק קול הבכי שלי ושל בת זוגתי... זיכרון אחר וקשה הוא שבקורס הכנה ללידה למדנו כי יש שני מתמרים האחד לצירים והשני לדופק העובר. לפני הלידה חיברו את בת זוגתי רק למתמר של הצירים, כיוון שלא היה דופק לעובר, והמחזה עבורי היה קורע לב... אבל...אלו החיים...לא תמיד התיכנון יוצא אל הפועל...חייבים להמשיך ולחתור במלוא המרץ קדימה! אבל לרגע איני שוכח אותו, כי הוא תמיד איתי, איתנו... תודה על החיזוקים, תמיד איתנו...