תמונת מצב :(

ים שקט 34

New member
תמונת מצב :(

דייט מספר 45 בערך מקום היכרות - כרגיל באותו אתר הקדמה לדייט - שיחות טלפוניות ממושכות, במהלכן מתברר שנפגשנו בעבר לפני כשנתיים, שנינו לא ממש הבנו מה עשינו שם, הגענו במצב אישי לא מתאים... ההחלטה - להפגש, והפעם "קצת אחרת". במקום עוד שיחה בבית קפה, נכנס אלי הביתה בחושך כשאני מחכה לו בחדר השינה... להפתעת שנינו, הרגשנו טבעי ונוח, כמו זוג שנפגש כבר מספר פעמים. הוא נשאר לשון אצלי ואת ההיכרות הרשמית עשינו בבוקר. ההמשך - עוד מספר מפגשים ושיחות בטלפון, במהלכם סימני השאלה מבצבצים ומתעצמים תוצאה - כרגיל, נגמר לא מצליחה להתרגש יותר. ולא, אני לא מכונת דייטים (יוצאת לדייט אחת לחודש-חודשיים). מתגעגעת לאינטימיות, נאלצת להסתפק בקשר מזדמן שיש בו אינטימיות מדומה. למה?
 
חבל שאת "נאלצת להסתפק"

אם תעריכי את עצמך קצת יותר, לא "תצטרכי להסתפק באינטימיות מדומה" תתחילי לבנות את האגו שלו, נראה לי שאיבדת אותו........וחבל.
 

ים שקט 34

New member
חושבת שאת טועה

"נאלצת להסתפק" כי זה מה שהחיים מזמנים לי. האגו שליף אחרי טיפול של שנה וחצי "בנוי היטב".
 
את בטח יודעת...

לא חייבים לקטוף כל מה שהחיים מזמנים... אפשר לקצור גם את מה שיושב שם ולא מוצג לראווה במיידי של הזמינות.
 
כשאת כותבת...

"נאלצת להסתפק בקשר מזדמן שיש בו אינטימיות מדומה" לזה את מתכוונת בהנאות קטנות? לילטוב
 
אני בעד

אין כמו לקטופ (פרחים פרפרים) בדרך שדווקא אינה דרך המלך... נדירים... :)) רק שזה דורש נשימות מסויימות... אורך רוח שקט נפשי הסתבלנות בלשון העם...
 
ממש לא טועה

החיים אומנם מזמנים לנו, אבל אנחנו לא חייבים לקחת מהמגש את כל מה שמוגש, גם אם זה מה שיש עליו כרגע. אדם יכול לשאוף לקבל את מה מה שיש, וגם יכול לשאוף גבוה יותר, וכשאת לא מרוצה ממה שיש, זה הזמן להזיז את המגש הצידה ולבחור לעצמך את הדברים האמיתיים באמת בשבילך, גם אם הדרך טיפה יותר קשה וארוכה וטיפול של שנה וחצי לא צריך להיות "בנוי היטב" אלא בנוי היטב!!!! , אם את מבינה למה אני מתכוונת
~דעתי~
(שוב מועתק מורד שהעתיקה ממצוטטת
)
 
הדרך למעלה...רצופה "הזדמנויות"

לא כתוב שעליינו לקטוף את כולן בדרך.. אבל גם לא אסרו עליינו להשתהות..להנות..לבחון....ומשם להמשיך הלאה מתוך ידיעה שיש דבר מה אחר.. **סתירה "אדם יכול לשאוף לקבל את מה שיש" - אם יש וזה קיים אז למה לו לשאוף? השאיפה היא להשיג דברים בריי קימא... ולא חיזיון תעתועים של כאביי ביצים או שחלות... אם היא בוחרת להכנס לאינטימיות מזדמנת - אשריה... בעיניי זה מרוקן מצברים, מתיש, וריקני מתוכן.. אבל לא שוללת... לכל דבר יש את הטיימינג שלו בחיים...
 
אחרי שנה וחצי של טיפול

האגו שלך עדיין לא משהו... זה לא נאמר בכדי לפגוע, חלילה. הכירי במוגבלות שלך. הכרה בגבולות שלך יעזור לך להמשיך הלאה. את עדיין כאובה, עדיין לא במקום שהיית רוצה להיות בו. מבחינת אהבה עצמית. תני לעצמך עוד זמן. פרגני לעצמך.
 
סוף..

האילוצים הם מכורח הנסיבות.....אנחנו לא בוחרים בהם.. יש מקומות שהאגו וההערכה העצמית לא בדיוק משחקים תפקיד..
 
אקסט'

יש לנו את הזכות והרשות לשנות גם את הנסיבות, יהיו אשר יהיו נכון שהאגו והערכה עצמית לא תמיד משחקים תפקיד, אבל כשיש אותם או נלחמים עבורם, גם הנסיבות משתנות אני מהמאמינות הגדולות שאדם יכול לשנות כל מצב בו הוא נמצא. ומי שבוחר "לקחת מה שיש", לדעתי לא מעריך את עצמו מספיק
 

a n a t i 3 3

New member
ללמוד להנות....

את עסוקה בשפיטה עצמית שיכולה להעיד על המקום בו את נמצאת. אז עשית את מה שעשית.. באותו הרגע ואולי אחריו הרגשת טבעי, נוח, הרגשת איתו כמו זוג שנפגש כבר מס' פעמים... למה לראות את זה עכשיו בעין שלילת?! יכול להיות שקשרים מסוג זה ואחרים הם אלו שמתאימים לך כרגע, יכול להיות שהם אלו שיובילו אותך לאותה אינטימיות שאת מייחלת לה כל כך, יכול להיות שעיקבות העבר עדיין משפיעות עליך והזמן הוא המרפא.. מה שבטוח הוא שברגע שתהיי בשלה לאינטימיות מסוג אחר - היא תבוא ובגדול. בהצלחה
 
הדרך לאינטימיות עוברת בהתנסות

קורא את התגובות שקיבלת מעדר המתחסדות וצוחק. כולה פרגנת לעצמך קצת כיף. אין בזה שום פסול. את עוברת תהליך מאוד טבעי שרבים ורבות עוברות - בהתחלה משתכרים מהפרפרים והריגושים, אחר כך העוקץ מתכהה ונשארים עם לילות של אינטימיות מזוייפת. ולפעמים קצת בחילה. זה רק עוד שלב. אין בזה שום רע. דיברו איתך על הערכה עצמית. זה בולשיט פלצני שבא מבריות מתוסכלות שלא מפרגנות לעצמן. הדרך לאינטימיות אמיתית עוברת בהתנסויות. אף אחד לא בא עם שלט של "הדבר האמיתי" על המצח.
 
אהבתי את מה שכתבת ואם יותר לי

להוסיף. יש איזו דרישה מאיתנו - אתן צריכות להיות עם הערכה עצמית גבוהה! ואם לא אז אתן לא שוות, וחייבות, אבל מייד לעבוד על ההערכה העצמית וגם להשיג אותה. ושתהיה גבוהה. אין פרגון. הדרך לשם רצופה התנסויות ונפילות. אין הערכה לנפילות. אפילו שכולנו יודעים שמנפילות לומדים וגדלים, עדיין רואים בנפילות הללו, בהתנסויות הללו שגורמות לנו כאב, כדבר שלילי שאדם נבון היה נמנע מהן. שבע נפל צדיק וקם - יש תפקיד ומקום לכל התנסות ולאו דווקא יש לקרוא להן נפילות וכשלונות. אלא לראות בכל סיטואציה הזדמנות לגדילה ולהבנה. אהבה עצמית והערכה עצמית כוללות פרגון גם להתנסויות המכאיבות הללו, כי רק מהם לומדים. ואם אין לך עדיין הערכה עצמית בשמיים... אז מה יש? מה קרה? אז אין.
 
אבל גם את עדיין שבויה בחטא ההבנתי

שאין כלום בין זיון סתמי של לילה נשכח להערכה עצמית. בן אדם יכול להיות עם הערכה עצמית בתחת ולא לפרגן לעצמו כלום. ובן אדם יכול להיות עם הערכה בשמיים ובזכות זה לפרגן לעצמו ללעוס את העולם. אני דווקא מעריך יותר את אלו שיודעים לשתות את החיים. אפילו אם הם נופלים לעיתים.
 

m a y a 69

New member
צודק מאוד

אבל עדיין עדיף לנשמה שלנו שה"שלב" הזה של האינטימיות המזוייפת לא יהיה ארוךמידיי
 
למעלה