תמונות

[מור לבבב]

תמונות

גם לכם היתה תקופה שהיה קשה לכם להסתכל על תמונות של ההורה?

 

[A GIFT OF LOVE]

תקופה?

מעולם זה לא קרה לי... האמת שלאחר מות אמי, אשתו של אבא הוריה את כל האלבומים למחסן. אמא שלי אהבה לצלם ועד גיל חמש היו לי שלושה אלבומים מלאים [למרות שהיא הייתה חולה ברוב הזמן...] לאחותי לעומת זאת יש רק אלבום אחד שהוא עדיין לא שלם. כאילו בלכתה של אמי היא לא הספיקה למלאות אותו. ואני יודעת שאחותי שמה לב לכך וזה הכאיב לה... רק לאחר ארבע שנים היא העלתה אותם מהמחסן.

אני עזרתי לה להעלות אותם. כולי הייתי בהתרגשות... פשוט כמעט ולא זכרתי את מראה של אמי והתמונות הן דרך טובה מאוד... עד היום יש בי חלק מאותה התרגשות ואני עדיין לא שבעה מהתמונות. אולי בגלל שהן היוו לי שלל רב כשעלו מהמחסן ועד היום זה כך? אולי שזה הדבר העקרי שנשאר לי מאמי? לא יודעת... אולי תספרי קצת על התקופות האלה מור? מתי בדרך כלל זה קורה? למה זה קורה? מה את מרגישה בתקופות האלה כשאת נתקלת בתמונה?

 

[eshkolit32]

אני חושבת

שכשהכל היה טרי - בשבעה ובכלל בשנה הראשונה פחות או יותר, היה לי קשה להסתכל, בעיקר על תמונות של אימא שלי. היום במרחק הזמן זה כבר הרבה פחות קשה. מה איתך מורקה? איך זה אצלך?

 

[מור לבבב]

אני.. בהתחלה היה לי קשה נורא

לא יודעת להסביר מה בדיוק.. אולי היה לי קשה להבין ולראות אותה בתמונה כשהיא מתה..(לא יודעת להסביר בדיוק) כשאחותי שמה תמונות של אמא בסלון גם לא אהבתי את זה אבל התרגלתי והיום כבר יותר קל לי,למרות שעדיין אני לא אוהבת להסתכל על התמונות שלה..

 

[יעלי 32 היחידה]

עד היום

כל הבית שלי+החדר עמוס תמונות של אבא שלי... כנראה שאצלי זה בא הפוך... גם עכשיו כשאני מול המחשב...תמונה שלו נמצאת מולי מונחת בצד... בשבילי זה...שהוא כאן איתי...שלרגע ולא הכי קטן לא אשכח את פניו...

 

[LiorShap]

ההיפך

אני דווקא מחפש הזדמנויות לראות תמונות שהיא מופיעה בהם...כמו הקלטת של הברית שלי,שלמען האמת ראיתי כבר 10 פעמים אבל תמיד היא משמשת כתירוץ כי האמת היא שאני סתם רוצה לראות בה את אמא שלי..