תמונות שלי ושלו
שלום לכולם! לפני כשנה וחצי המוות הפריד ביני לבין אהובי. מאז אני נושאת איתי כמעט לכל מקום אלבומי תמונות קטנים מהתקופה הקצרה שזכינו לבלות יחדיו (3 שנים). אני מראה את התמונות בגאווה ונזכרת בשמחה בחוויות המתועדות. לכל אחד יש מה להגיד על "קצב ההתקדמות" שלי ומה אני צריכה או לא צריכה לעשות עם חיי. חדרי גם הוא מלא בתמונות שלנו, שנעים לי לעבור על פניהן ולהיזכר. כמובן שלא חשוב אם התמונות שם או לא, אלא ההרגשה בפנים. התמונות מזכירות רגעים שמחים, מאושרים, בהם לא העזנו לחשוב על סוף שכזה ולבי נצבט כשאני "חוזרת למציאות" ומבינה ששום דבר לא יחזור. שאהוב לבי כבר לא פה.
שלום לכולם! לפני כשנה וחצי המוות הפריד ביני לבין אהובי. מאז אני נושאת איתי כמעט לכל מקום אלבומי תמונות קטנים מהתקופה הקצרה שזכינו לבלות יחדיו (3 שנים). אני מראה את התמונות בגאווה ונזכרת בשמחה בחוויות המתועדות. לכל אחד יש מה להגיד על "קצב ההתקדמות" שלי ומה אני צריכה או לא צריכה לעשות עם חיי. חדרי גם הוא מלא בתמונות שלנו, שנעים לי לעבור על פניהן ולהיזכר. כמובן שלא חשוב אם התמונות שם או לא, אלא ההרגשה בפנים. התמונות מזכירות רגעים שמחים, מאושרים, בהם לא העזנו לחשוב על סוף שכזה ולבי נצבט כשאני "חוזרת למציאות" ומבינה ששום דבר לא יחזור. שאהוב לבי כבר לא פה.