נעמה מאמסטרדם
New member
תמונה, תחושה, ריח,
תמונה, תחושה, ריח, רגשות
לילה. אמצע הלילה. אני חיילת בשירות סדיר. אני כבר לא גרה בבית הורי. עזבתי ושכרתי לי מרתף בירושלים. בין המשמרות המשמימות בבסיס בו אני משרתת, שאני עושה ככל יכולתי להחליפן בתורנות מטבח השנואה על כל הבנות האחרות, התחלתי ללמוד באקדמיה. כדי לממן את עצמי אני עובדת כעוזרת במה בתיאטרון. אני הבחורה היחידה בתיאטרון העובדת במקצוע זה הנחשב לגברי
כל שאר חברי לעבודה הם גברים, רובם מבוגרים ממני. חלקם בחורים צעירים, חלקם גברים מבוגרים בני ארבעים ואולי חמישים. אני מאד נהנית לעבוד בתיאטרון, אוהבת את התנועה המתמדת. אוהבת את ריח החושך המבטיח רקימת סודות ופיתרונם, קסמים ומעשי ניסים. אני נהנית מחברתם של חברי לעבודה. אני צריכה לסחוב חלקי תפאורות, להניח את הרקוויזיטים המתאימים במקום הנכון, לפני ההצגה ובין המערכות, לעיתים מותר לי לעזור בכיוון הפנסים. היחס ביני לבין שאר פועלי הבמה נעים לי. הם מתבדחים, מזיעים, שותים בירה. מדי פעם הם גם מתבדחים על חשבוני, אחרי הכל - אני הצעירה ביניהם וחסרת הניסיון. זו הצגה הנוסעת ברחבי הארץ. היינו צריכים להציג בתיאטרון העירוני של אשדוד. בצוהריים, גמרנו מוקדם לבנות . היה חם, כרגיל ואןלי שלא כרגיל. החלטנו לסע לחוף אשדוד להתרחץ. היה עימי בגד ים שהיה של אמא שלי. הוא לא החמיא לי במיוחד והיה קצת קטן עלי. אימי אשה בעלת מבנה גוף שברירי ועדין, שאינו מגלה את כוחה ועקשנותה אני התברכתי בגוף הגדול עלי וכבד לי. שדי מאז ומתמיד היו גדולים מיכולת הנשיאה שלי. גוף של אשה, המאובזר בכל הכלים, אבל עדיין לא למד להכיר אותם וודאי שלא להשתמש בהם. גוף של אשה, שבתוכו גרה אולי נערה, אולי ילדה, אולי נער פרא. בכל מקרה, היום חם, קנינו אבטיחים ונסענו לחוף הים. שם אכלנו יחד צהריים, ולקינוח אבטיחים בקועים מתוקים נוטפי מיץ וגרעינים. מאחורי השיחים החלפתי את הבגדים בבגד הים הקטן מדי והמכוער. אך זה לא היה חשוב. הים הממתין לי, החום, החול, הרוח, החמסין המרדים הגורם לאיבוד החושים. נכנסנו למים. הגלים היו גבוהים וחזקים. קפצנו, תפסנו גלים.
לא, מהלך המאורעות היה אחרת: אני נכנסתי למים אחרונה, לקינוח אכלנו אבטיחים בקועים מתוקים נוטפי מיץ וגרעינים. מאחורי השיחים החלפתי את הבגדים בבגד הים הקטן מדי והמכוער. אך זה לא היה חשוב. הים הממתין לי, החום, החול, הרוח, החמסין המרדים הגורם לאיבוד החושים. כל השאר כבר היו במים , אני התמהמהתי בגלל עניין בגד הים מאחורי השיחים, ואולי הוא לא הוחלף מאחורי השיחים כי אם בין קפליה של מגבת, בהתפתלות לא נוחה ולא מוצלחת, כדי להסתיר את מערומי מחברי לעבודה, כי החוף היה עירום מצמחיה גבוהה מספיק, רק צמחי חוף נמוכים גדלו בקווצות לא סדורות, ואני התפתלתי והסתבכתי במגבת. כשנכנסתי למים צוחקת ומניפה יד לחֲברי בא גל גדול, ובהפתעה הדף אותי ומעדתי, נופלת למים. כשקמתי ועמדתי שנית, נוטפת, ראיתי שחברי לעבודה מסתכלים בי וצוחקים. חשבתי שהם צוחקים בגלל שמעדתי ונפלתי; מאחר ולהרגשתי הצחוק נמשך יותר מהראוי במקרה כזה חיפשתי את הסיבה לצחוק הממושך. 5
כשהורדתי את מבטי וסקרתי את גופי, ראיתי שהגל בעוצמתו סחף והוריד את חלקו העליון של בגד הים שהיה אחוז רק בשרוך אחד קשור מאחורי הצוואר, וכשקמתי ועליתי בין הגלים, אפרודיטה על חוף אשדוד, היה חלקו העליון של גופי מעורטל
תמונה, תחושה, ריח, רגשות
לילה. אמצע הלילה. אני חיילת בשירות סדיר בצבא. אני כבר לא גרה בבית הורי. עזבתי ושכרתי לי מרתף בירושלים. בין המשמרות שאותן אני משרתת, התחלתי ללמוד באקדמיה. כדי לממן את עצמי אני עובדת כעוזרת במה בתיאטרון. אחד מהאנשים העובדים שם הוא מבקר הכרטיסים, הקורע את הכרטיס של הצופים בכניסתם לאולם. מדי פעם הוא גם מצטרף אלינו בנסיעות לבניית ההצגה בתיאטראות זרים יש לו תלתלי שיבה ובעיית שתיה.
מדי פעם אנחנו מדברים, אני שואלת לשלומו, מתבדחים קצת ומתחילים את העבודה
לילה, אמצע הלילה, חורף, גשם, המרתף שלי דולף מלמעלה ומלמטה. ריח עובש ורטיבות . על הרצפה מתאספת שלולית. המים חודרים מתוך בקע בריצפה ונסיונות שבים וחוזרים ליבש אותה מתבררים כחסרי טעם. המים בוקעים ועולים שוב במהירות עד שהם מגיעים לגובה מי התהום. אין להוסיף ואין לגרוע. אני ישנה על מזרון המונח על הרצפה. אני ישנה שינה עמוקה. קולות של רעם חזק חודרים דרך מסך השינה הכבד. חוזרים על עצמם. אני מתעוררת, הזויה, מעורפלת, לא , זה אינו רעם שפרץ לשנתי אלו דפיקות על דלת העץ של המרתף שלי. אני פותחת את הדלת, הלומת שינה, בפתח עומד אותו מבקר הכרטיסים, נוטף מים וריח אלכוהול חריף. הוא שואל אם הוא יכול לשון אצלי את המשך הלילה, אני רגוזה, עייפה, מוטרדת, מציעה עבורו מזרון נוסף על הרצפה לידי, בחלק הלא מוצף שלה וחוזרת למזרן שלי לשון. הוא מתכרבל על המזרון שלו. פתאום אני שוב מתעוררת, הזויה, מעורפלת, ואני מרגישה שאני חדורה, שמישהו זז עלי ומזיז בעת ובעונה אחת את אברו בי. אני מבינה שזה הוא אותו כרטיסן שהצעתי לו מזרון לידי. נשימתו נודפת אלכוהול. הוא כמעט ואינו משמיע קול.
חמתי עולה בי. אני כועסת. אני זועמת. אני זועמת וישנה בעת ובעינה אחת. מעולם לא הייתי טובה בלהתעורר. הבן הקטן שלי, למשל, הראה בילדותו המוקדמת כישרון גדול ביכולתו המופלאה לשבת לשולחן לאכול ובעת ובעונה אחת גם לשון. עכשיו לעומת זאת הוא מתמחה בלחרבן, לקרא ולאכול בו זמנית. אני ישנה וזועמת, הוא זז עלי וזז בתוכי ואינו כמשמיע קול, חמתי עולה וגואה בי, אני מנסה להדוף אותי ממני, אני הלומת שינה וזעם ,ומתוכתוכי עולה ומתכדרת בי אביונה, שלא בתכנון שלא מרצון, או שמה עולה בי זעם, איני יכולה להפריד בין המתמקדים בפי הקמוץ, בשיני החסומות חורקות בכח הרגשת האביונה הנהפכת לכדור שלג המגלגל בי וסוחף את גופי, מאיבר המין לבטן לחזה לבין הכעס והעלבון עולה בי אביונה מהפות אל הבטן אני רועדת להרף עין פולטת צעקה קטנה וגומרת. אני אוחזת בכתפיו והודפת אותו ממני. הפעם הוא אינו מתנגד או שמא אני זו היא שגילתה בי כוחות חדשים ואני ממשיכה והודפת. אני מגלגלת אותו ממני והלאה.
הוא שואל משהו כמו: ואני מה ? אני מתגלגת על הצד מפנה את גבי אליו ונרדמת.
תמונה, תחושה, ריח, רגשות
לילה. אמצע הלילה. אני חיילת בשירות סדיר. אני כבר לא גרה בבית הורי. עזבתי ושכרתי לי מרתף בירושלים. בין המשמרות המשמימות בבסיס בו אני משרתת, שאני עושה ככל יכולתי להחליפן בתורנות מטבח השנואה על כל הבנות האחרות, התחלתי ללמוד באקדמיה. כדי לממן את עצמי אני עובדת כעוזרת במה בתיאטרון. אני הבחורה היחידה בתיאטרון העובדת במקצוע זה הנחשב לגברי
כל שאר חברי לעבודה הם גברים, רובם מבוגרים ממני. חלקם בחורים צעירים, חלקם גברים מבוגרים בני ארבעים ואולי חמישים. אני מאד נהנית לעבוד בתיאטרון, אוהבת את התנועה המתמדת. אוהבת את ריח החושך המבטיח רקימת סודות ופיתרונם, קסמים ומעשי ניסים. אני נהנית מחברתם של חברי לעבודה. אני צריכה לסחוב חלקי תפאורות, להניח את הרקוויזיטים המתאימים במקום הנכון, לפני ההצגה ובין המערכות, לעיתים מותר לי לעזור בכיוון הפנסים. היחס ביני לבין שאר פועלי הבמה נעים לי. הם מתבדחים, מזיעים, שותים בירה. מדי פעם הם גם מתבדחים על חשבוני, אחרי הכל - אני הצעירה ביניהם וחסרת הניסיון. זו הצגה הנוסעת ברחבי הארץ. היינו צריכים להציג בתיאטרון העירוני של אשדוד. בצוהריים, גמרנו מוקדם לבנות . היה חם, כרגיל ואןלי שלא כרגיל. החלטנו לסע לחוף אשדוד להתרחץ. היה עימי בגד ים שהיה של אמא שלי. הוא לא החמיא לי במיוחד והיה קצת קטן עלי. אימי אשה בעלת מבנה גוף שברירי ועדין, שאינו מגלה את כוחה ועקשנותה אני התברכתי בגוף הגדול עלי וכבד לי. שדי מאז ומתמיד היו גדולים מיכולת הנשיאה שלי. גוף של אשה, המאובזר בכל הכלים, אבל עדיין לא למד להכיר אותם וודאי שלא להשתמש בהם. גוף של אשה, שבתוכו גרה אולי נערה, אולי ילדה, אולי נער פרא. בכל מקרה, היום חם, קנינו אבטיחים ונסענו לחוף הים. שם אכלנו יחד צהריים, ולקינוח אבטיחים בקועים מתוקים נוטפי מיץ וגרעינים. מאחורי השיחים החלפתי את הבגדים בבגד הים הקטן מדי והמכוער. אך זה לא היה חשוב. הים הממתין לי, החום, החול, הרוח, החמסין המרדים הגורם לאיבוד החושים. נכנסנו למים. הגלים היו גבוהים וחזקים. קפצנו, תפסנו גלים.
לא, מהלך המאורעות היה אחרת: אני נכנסתי למים אחרונה, לקינוח אכלנו אבטיחים בקועים מתוקים נוטפי מיץ וגרעינים. מאחורי השיחים החלפתי את הבגדים בבגד הים הקטן מדי והמכוער. אך זה לא היה חשוב. הים הממתין לי, החום, החול, הרוח, החמסין המרדים הגורם לאיבוד החושים. כל השאר כבר היו במים , אני התמהמהתי בגלל עניין בגד הים מאחורי השיחים, ואולי הוא לא הוחלף מאחורי השיחים כי אם בין קפליה של מגבת, בהתפתלות לא נוחה ולא מוצלחת, כדי להסתיר את מערומי מחברי לעבודה, כי החוף היה עירום מצמחיה גבוהה מספיק, רק צמחי חוף נמוכים גדלו בקווצות לא סדורות, ואני התפתלתי והסתבכתי במגבת. כשנכנסתי למים צוחקת ומניפה יד לחֲברי בא גל גדול, ובהפתעה הדף אותי ומעדתי, נופלת למים. כשקמתי ועמדתי שנית, נוטפת, ראיתי שחברי לעבודה מסתכלים בי וצוחקים. חשבתי שהם צוחקים בגלל שמעדתי ונפלתי; מאחר ולהרגשתי הצחוק נמשך יותר מהראוי במקרה כזה חיפשתי את הסיבה לצחוק הממושך. 5
כשהורדתי את מבטי וסקרתי את גופי, ראיתי שהגל בעוצמתו סחף והוריד את חלקו העליון של בגד הים שהיה אחוז רק בשרוך אחד קשור מאחורי הצוואר, וכשקמתי ועליתי בין הגלים, אפרודיטה על חוף אשדוד, היה חלקו העליון של גופי מעורטל
תמונה, תחושה, ריח, רגשות
לילה. אמצע הלילה. אני חיילת בשירות סדיר בצבא. אני כבר לא גרה בבית הורי. עזבתי ושכרתי לי מרתף בירושלים. בין המשמרות שאותן אני משרתת, התחלתי ללמוד באקדמיה. כדי לממן את עצמי אני עובדת כעוזרת במה בתיאטרון. אחד מהאנשים העובדים שם הוא מבקר הכרטיסים, הקורע את הכרטיס של הצופים בכניסתם לאולם. מדי פעם הוא גם מצטרף אלינו בנסיעות לבניית ההצגה בתיאטראות זרים יש לו תלתלי שיבה ובעיית שתיה.
מדי פעם אנחנו מדברים, אני שואלת לשלומו, מתבדחים קצת ומתחילים את העבודה
לילה, אמצע הלילה, חורף, גשם, המרתף שלי דולף מלמעלה ומלמטה. ריח עובש ורטיבות . על הרצפה מתאספת שלולית. המים חודרים מתוך בקע בריצפה ונסיונות שבים וחוזרים ליבש אותה מתבררים כחסרי טעם. המים בוקעים ועולים שוב במהירות עד שהם מגיעים לגובה מי התהום. אין להוסיף ואין לגרוע. אני ישנה על מזרון המונח על הרצפה. אני ישנה שינה עמוקה. קולות של רעם חזק חודרים דרך מסך השינה הכבד. חוזרים על עצמם. אני מתעוררת, הזויה, מעורפלת, לא , זה אינו רעם שפרץ לשנתי אלו דפיקות על דלת העץ של המרתף שלי. אני פותחת את הדלת, הלומת שינה, בפתח עומד אותו מבקר הכרטיסים, נוטף מים וריח אלכוהול חריף. הוא שואל אם הוא יכול לשון אצלי את המשך הלילה, אני רגוזה, עייפה, מוטרדת, מציעה עבורו מזרון נוסף על הרצפה לידי, בחלק הלא מוצף שלה וחוזרת למזרן שלי לשון. הוא מתכרבל על המזרון שלו. פתאום אני שוב מתעוררת, הזויה, מעורפלת, ואני מרגישה שאני חדורה, שמישהו זז עלי ומזיז בעת ובעונה אחת את אברו בי. אני מבינה שזה הוא אותו כרטיסן שהצעתי לו מזרון לידי. נשימתו נודפת אלכוהול. הוא כמעט ואינו משמיע קול.
חמתי עולה בי. אני כועסת. אני זועמת. אני זועמת וישנה בעת ובעינה אחת. מעולם לא הייתי טובה בלהתעורר. הבן הקטן שלי, למשל, הראה בילדותו המוקדמת כישרון גדול ביכולתו המופלאה לשבת לשולחן לאכול ובעת ובעונה אחת גם לשון. עכשיו לעומת זאת הוא מתמחה בלחרבן, לקרא ולאכול בו זמנית. אני ישנה וזועמת, הוא זז עלי וזז בתוכי ואינו כמשמיע קול, חמתי עולה וגואה בי, אני מנסה להדוף אותי ממני, אני הלומת שינה וזעם ,ומתוכתוכי עולה ומתכדרת בי אביונה, שלא בתכנון שלא מרצון, או שמה עולה בי זעם, איני יכולה להפריד בין המתמקדים בפי הקמוץ, בשיני החסומות חורקות בכח הרגשת האביונה הנהפכת לכדור שלג המגלגל בי וסוחף את גופי, מאיבר המין לבטן לחזה לבין הכעס והעלבון עולה בי אביונה מהפות אל הבטן אני רועדת להרף עין פולטת צעקה קטנה וגומרת. אני אוחזת בכתפיו והודפת אותו ממני. הפעם הוא אינו מתנגד או שמא אני זו היא שגילתה בי כוחות חדשים ואני ממשיכה והודפת. אני מגלגלת אותו ממני והלאה.
הוא שואל משהו כמו: ואני מה ? אני מתגלגת על הצד מפנה את גבי אליו ונרדמת.
